בווידאו - הפיגוע בכביש 60, אתמול
דווקא לאחר שנדמה היה ש"אינתיפאדת היחידים" כבר מאחורינו בזכות חודשיים של ירידה דרמטית במספר הפיגועים, אנו שוב מוצאים את עצמנו בשיאו של גל טרור נוסף, עם ארבעה אירועי טרור תוך 36 שעות: הרצח הנפשע בקריית ארבע, פיגוע הדקירה בנתניה, ניסיון הדקירה ליד מערכת המכפלה ופיגוע הירי ליד עתניאל.
שרשרת הפיגועים האחרונה מכילה בתוכה רבים מהאלמנטים שראינו במהלך החודשים ההם, כמו פיגועי יחידים שנעשים ללא תכנון רב מדי ופיגוע ירי קטלני שככל הנראה תוכנן בקפידה יחד עם נתיבי מילוט. חלק מהפיגועים מונעים מהרצון לנקמה, כמו הרוצח מקריית ארבע שהחליט כי הוא מבקש לנקום את מותה של תושבת כפרו שהוציאה לפועל פיגוע דריסה שבוע לפני כן. כמו אז, לאפקט ה"הדבקה" יש תפקיד מרכזי ביצירה של רצף פיגועים בשיטת ה"חבר מביא חבר".
גם ההסלמה באווירה שמסביב גורמת לתחושה קשה של דז'ה-וו, כמו ההחלטה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לאפשר עליית חברי כנסת להר הבית לפני כחודש, הסתה פרועה של התנועות האסלאמיות, עימותים אלימים ברחבת אל-אקצא והצהרות מתלהמות של בכירים פלסטינים. אחת מהן הייתה של בכיר בפתח, שאמר כי אם יפגוש ישראלי, יחתוך את צווארו. לתוך זה רק צריך להוסיף את הנפיצות הרגילה והמוכרת של חודש רמדאן - וקיבלנו שוב מתכון להתלקחות.
עוד בוואלה! NEWS:
כתר על חברון: הסבלנות פקעה אחרי פיגוע רביעי ביומיים
"גליק, אתה הבא בתור": סרטון הסתה נגד הח"כ מהליכוד
הנרצח בפיגוע בהר חברון: אב לעשרה, רב מוכר ופעיל התיישבות
פיגוע הירי האחרון שונה מהאחרים ומעורר חשד שבגזרת חברון פועלים לא רק בני נוער מועדים לפורענות, אלא כמה חוליות חמושות מסוכנות שייתכן שזוכות לסיוע ארגוני כזה או אחר. לא תהיה זו הפתעה אם יתברר שחמאס עומד מאחורי הפיגוע הזה, בדומה לפיגוע הירי ליד איתמר באוקטובר 2015, שבו נרצחו בני הזוג הנקין, והחל את מה שזכה לכינוי "אינתיפאדת היחידים".
נשאלת השאלה מה אפשר לעשות כדי לסכל הסלמה מחודשת? כנראה שלא הרבה. בעוד כמה ימים יתחיל עיד אל-פיטר ואולי "בחסותו" נזכה לרגיעה מחודשת במצב. מעבר לכך כבר נעשו לא מעט צעדים בשטח, ובכל פעם מתברר כי הם אינם יכולים לעצור לגמרי את הפיגועים והאלימות. הרס בתי מחבלים ואי העברת גופות, למשל, לא היו הסיבה המרכזית לדעיכה היחסית בשטח. היה זה השילוב בין מודיעין טוב יותר - שנשאב בין היתר מהרשתות החברתיות - לצד פעילות מסיבית של צה"ל ותיאום ביטחוני הדוק עם הרשות הפלסטינית.
על פי נתוני חמאס, בחודש מאי עצרו מנגנוני הביטחון הפלסטיניים מאה פלסטינים, בהם 92 פעילי חמאס וג'יהאד אסלאמי. צהל עצר 325 פלסטינים באותו חודש. בנוסף, צריך לומר שהאוכלוסייה הפלסטינית אולי תמכה בפייסבוק ובסקרים בפיגועים הללו, אך לא מיהרה לצאת לרחובות ולייצר מחאה עממית.
ועדיין, כל הזמן בעבעו מתחת לפני השטח זרמים ומגמות שגרמו לכל מי שעוסק בזירה הפלסטינית להבין שפיגועי היחידים רחוקים מלהיות מאחורינו. לכל היותר יהיה פסק זמן או הפוגה קטנה. הסיבות להסלמה של אוקטובר 2015 לא נעלמו - להפך. משבר האמון של תושבי הגדה עם הרשות הפלסטינית החמיר, השנאה לישראל רק גברה וגם במצב הכלכלי לא נרשם שיפור.
גם הרעיונות החדשים שמועלים על ידי השרים עוד לפני כינוס הקבינט, כמו גירוש משפחות או סגירת האינטרנט בגזרת חברון - לא צפויים להביא לרגיעה של ממש בפיגועים. אולי אפילו להפך: הצעד האחרון עוד עלול לדחוף את הצעירים הפלסטינים למחאה עממית נרחבת.
בכלל, נראה שמי שחושב שהמנוע המרכזי לפיגועים נמצא בפייסבוק, כנראה שבילה לאחרונה יותר מדי שעות ברשתות החברתיות ופחות מדי בשטחים הפלסטיניים. פייסבוק הוא בסך הכול האמצעי הטכנולוגי להפצת רעיונות של שנאה. אם הוא לא יפעל, תמיד אפשר לחזור לשיטות הישנות שפועלות במקביל: המסגד, בית הספר, הטלוויזיה, מועדון הביליארד והשמועה שעוברת מפה לאוזן.
אתמול הוחלט בצמרת צה"ל להטיל כתר כללי על אזור חברון בעקבות פיגוע הירי. זאת, דווקא בסופו של חודש רמדאן, שבו התושבים מרבים בקניות, ובערבו של עיד אל-פיטר המסיים את החודש.
צעד זהה ננקט בדיוק לפני שנתיים במהלך הרמדאן, בעקבות חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים. אז עצר צה"ל את כל משוחררי עסקת שליט, חברי חמאס, וההסלמה בעזה לא אחרה לבוא. מי שפיקד אז על אזור חברון היה אלוף-משנה יריב בן עזרא, שבדיוק החל בתפקידו. בן עזרא עדיין בתפקיד, הפעם לקראת סיומו.
ההסכם עם טורקיה לא צפוי לשנות את המצב בעזה בטווח המידי
השר נפתלי בנט קרא אתמול לעצור את משוחררי עסקת שליט מהחמאס - אם יש כאלה עדיין מחוץ לכלא - וכמו בשידור חוזר מצמרר, נורתה אמש רקטה מעזה לעבר העיר שדרות וגרמה לנזק לרכוש ולבהלה בקרב התושבים.
המצב בעזה בשנתיים האחרונות לא השתפר, להפך. הנפיצות של הרצועה עומדת בעינה: שילוב קטלני של שנאה לישראל והקצנה דתית, עוני, אבטלה ומצב הומניטרי קשה. החתימה על הסכם פיוס עם טורקיה לא צפויה להביא לשינוי במצב בטווח הזמן המידי, אלא רק אולי תוך כמה שנים.
מנגד, ההסכם כן צפוי להחמיר את תחושת הבידוד המדיני של חמאס ושל תושבי הרצועה ובסופו של דבר דווקא להגביר את סכנת המלחמה במקום להקטינה. נותר רק לקוות שאנו לא על סף "שידור חוזר" גם בעזה.