פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "הפתעה גדולה": החור בשכבת האוזון מעל לאנטרקטיקה החל להתכווץ

      לפי מחקר של מדענים מבריטניה וארה"ב, הסיבה לכך היא הפחתת השימוש בגזים מזהמים. ב-16 השנים האחרונות התכווץ החור באוזון בארבעה מיליון קילומטרים - הגודל של הודו כולה. "כדור הארץ בדרך להחלמה"

      תמונת חלל (ShutterStock)
      "לא חשבתי שזה יהיה המצב בשלב כל כך מוקדם" (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      החור בשכבת האוזון מעל ליבשת אנטרקטיקה החל להתכווץ – כך פורסם היום (שישי) במחקר שערכה קבוצת מדענים מאוניברסיטאות בארצות הברית ובבריטניה. לפי המחקר, מאז שנת 2000 קטן החור באוזון בארבעה מיליון קילומטרים רבועים – שטח השווה בגודלו להודו כולה.

      "זוהי הפתעה גדולה", אמרה מובילת המחקר סוזן סולומון, כימאית מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) בריאיון לכתב העת Science. "לא חשבתי שזה יהיה המצב בשלב כל כך מוקדם".

      המחקר מייחס את התאוששות שכבת האוזון להפחתה המתמשכת בגז כלור היוצא לאטמוספירה דרך חומר בשם CFC, שהיווה בעבר חלק בלתי נפרד ממייבשי כביסה, מקררים ותרסיסים שונים. רוב מדינות העולם חתמו בשנת 1987 על הסכם מונטריאול, האוסר שימוש בחומר זה.

      "אנו כעת יכולים להיות בטוחים כי הצעדים שבהם נקטנו הצעידו את כדור הארץ בדרך להחלמה", אמרה סלומון. אנג'ה שמידט, חברה בצוות המחקר מאוניברסיטת לידס שבבריטניה, הסכימה עם סולומון ואמרה כי "הסכם מונטריאול הוא סיפור הצלחה אמיתי שמספק פתרון לסוגיית האקלים העולמי".

      עוד ידיעות בוואלה! NEWS:
      בשורה מרה לרוחצים: נחיל הקיץ של המדוזות הגיע לחופי הדרום
      תושבי לוד מוחים על זיהום משריפות בכפר הסמוך: "אנחנו נחנקים"
      כריש עמלץ כחול הגיע למפרץ אילת: "מסוגל לזהות דם ממרחקים"

      אנטרקטיקה (AP)
      התפרצות הר געש בצ'ילה האטה את ההתאוששות. אנטרטיקה (צילום: אי-פי)

      החור באוזון התגלה לראשונה בשנות ה-50 של המאה הקודמת. באוקטובר האחרון הוא הגיע לגודל שיא, אך צוות המחקר מציין כי הדבר נבע מהתפרצות הר געש בצ'ילה באותה השנה – דבר שהשעה במעט את מגמת ההתאוששות. "חלקיקים וולקניים המגיעים לאטמוספירה גורמים לדלדול שכבת האוזון", הסבירה שמידט.

      החור באוזון מעל אנטרקטיקה משתנה במהלך השנה ומגיע לשיאו בחודש אוקטובר. המדענים, שהשתמשו בנתונים מספטמבר שהגיעו מצילומי לוויין, ממדידות שנעשו על הקרקע ומבלונים מטאורולוגים, גילו כי על אף השינויים בגודל, המגמה הכללית היא החלמתה של שכבת האוזון באזור זה.

      ריאן נילי, חבר בצוות המחקר, אמר כי היקף המחקר "אפשר למדענים לכמת את ההשפעה על החור באוזון של גורמים מזהמים שנוצרו בידי האדם, של שינויים ברוחות ובטמפרטורה ושל התפרצות הרי הגעש". לדבריו, "התצפיות ומודלים הממוחשבים מאשרים – התאוששות שכבת האוזון מעל אנטרקטיקה החלה".