תושבי לוד מוחים על זיהום משריפות בכפר הסמוך: "אנחנו נחנקים"

כבר שנים שתושבי השכונות שבמערב לוד נאלצים לנשום אוויר מזוהם ומלא עשן בשל שריפת פסולת בכפר דהמש הסמוך. הם הפגינו מחוץ למועצת העיר ושלחו מכתבים והודעות לראש העירייה, אך בשל העובדה שהכפר לא נמצא בתחום סמכותו הוא טוען כי ידיו כבולות. במועצה האזורית מסירים אחריות בטענה שהתושבים מתגוררים בכפר ללא היתר ולא ברור למי השטח שייך, ובמשרד להגנת הסביבה טוענים כי הם מודעים למטרד, אך האכיפה היא פתרון חלקי בלבד.

דהמש הוא כפר ערבי בלתי-מוכר בתחום המועצה האזורית עמק לוד. רוב תושבי הכפר קיבלו את אדמותיהם לאחר מלחמת העצמאות כפיצוי על האדמות שאיבדו במלחמה, וכל הקרקעות נמצאות בבעלות פרטית. לאורך השנים הייתה הסכמה שקטה בין התושבים לבין הרשויות: התושבים אינם מקבלים שירותים חברתיים, והמועצה המקומית אינה מטרידה את התושבים. לפיכך, תושבי דהמש חיים ללא שירותים חיוניים כלל – חשמל, תברואה, רווחה, תחבורה, שטחים ירוקים, תכנון, ואפילו כתובתם האמתית אינה נרשמת במרשם האוכלוסין, והם רשומים בכתובות ברמלה. כיום חיים שם כ?700 תושבים, המתגוררים ב?73 בתים פרטיים ברצועת קרקע ששטחה 220 דונם.


עוד בוואלה! NEWS:
לילה מדמם בנמל התעופה באיסטנבול: 36 נהרגו, כ-150 נפצעו
הקבינט מתכנס לאישור הסכם הפיוס; משפחת שאול: "נשתק את המדינה"
קהילת הלהט"ב בבאר שבע מתכננת מהפכה ודורשת תקצוב ומצעד גאווה

"אין יום שלא פורצות שריפות בכפר דהמש הסמוך ללוד. אין יום שאנחנו לא שומעים את הסירנות של רכבי הכיבוי שבדרכם לעוד מוקד אש", סיפרה שיר, תושבת שכונת רמת אלישיב בלוד ואם לשני ילדים קטנים. "מדובר בערבים ובבדואים ששורפים את האשפה ואת הפסולת שלהם – ואנחנו נחנקים. השריפות האלה מובילות לזיהום אוויר וללכלוך. מאז שילדיי נולדו אני מטפלת בהם בעזרת מכשירי אינהלציה להקלה בנשימה. אין לי ספק שזה קשור לאוויר המלוכלך שהם נושמים".

בשבוע שעבר הפגינו תושבים מחוץ לישיבת מועצת העיר. לקראת ההפגנה תלו התושבים כרזות ברחבי העיר: "תושבי השכונה היקרים, זה כמה שנים סובלים תושבי לוד היקרים, ביום ובלילה, בסמוך למתחם הרכבת. השריפות מסכנות את עתיד ילדנו ועלולות לגרום לאסטמה ולעוד מיני מחלות. העירייה והרשויות אינן מטפלות די בשריפות", נכתב בכרזות. במהלך ההפגנה הניפו התושבים כרזות ושלטי מחאה.

מארגן ההפגנה, מנדה גלויברמן אמר כי עיריית לוד מוכרחה למצוא פתרון לבעיה. "אנחנו לא רוצים למות. מדובר ב-500 תושבים שסובלים שיטתית משריפות הפסולת האלה", אמר גלויברמן. "מדובר בערבים שלמדו שיטה – הם שורפים פסולת מתכות ואז מוכרים אותה למפעלי מתכות באזור. אחד ממנהלי המפעל אפילו הגיע אליי ושאל אותי למה אני עושה להם את כל הבלגן". לדבריו, המשטרה הירוקה סיירה באזור המזוהם, "עשתה קצת שרירים" אבל כעבור זמן קצר המצב חזר לקדמותו. "חייבים להעלות הילוך במלחמה בתופעה, אנחנו נחנקים פה. חייבים לשנות את סדר העדיפויות ואת ההתנהלות של העירייה. מה עדיף, להביא לפה הופעה טובה או שתושבים יצליחו לנשום אוויר נקי יותר?".

דוד רוקח, תושב שכונת חב"ד בעיר, כתב מכתב דחוף לראש העיריה יאיר רביבו בנושא. "יש תופעה קבועה שבמסגרתה מדי ערב שבת משפחות שורפות חומרים שונים, והעשן המיתמר אופף את שכונות חב"ד ונווה אורנים, דבר הגורם נזק מידי ופגיעה מידית באיכות החיים, וכן פגיעה עתידית", כתב רוקח לרביבו וביקש ממנו: "ראש העיר, אנא הרם את הכפפה. חייבים לנקוט יד תקיפה נגד המציתים". חלק מהתושבים הזועמים אף שלחו הודעות לראש העירייה בטלפון בתקווה שזה ימצא פתרון לשריפות המזהמות. על כך השיב: "המשטרה הרגילה והמשטרה הירוקה פשוט עושים צחוק מכולנו. לי אסור לארגן הפגנה כראש עיר, אבל אם תארגנו אני אגיע ואזדהה אתכם".

מעיריית לוד נמסר בתגובה: "תושבי שכונת חב"ד צודקים בדרישותיהם לחסל את מפגע השריפות המבוצעות על ידי עברייני איכות סביבה בשטחים שאינם בתחום השיפוט של לוד, אלא בשטח המועצה עמק לוד. חרף מאמצינו החוזרים והנשנים מול המשרד להגנת הסביבה ומשטרת ישראל, ידינו כבולות בהיעדר סמכויות אכיפה מחוץ לתחום השיפוט של לוד. על משטרת ישראל והמשטרה הירוקה, שהם בעלי סמכויות האכיפה, לעצור מידית את האחראים. לא ייתכן שתושבי חב"ד ימשיכו לסבול מזיהום אוויר, מעשן ומריחות צחנה חריפים ובלתי-נסבלים.

"ראש העיר רביבו ביצע סיורים במקומות המועדים ועבר ממתחם למתחם כדי ללמוד את היקף התופעה. לאחר שאותרו כמה מוקדים הוא הנחה את גורמי איכות הסביבה והפיקוח בעירייה להקים חפ"ק במקום ולבצע מארבים. אכן התופעה נבלמה למשך שבועיים אך התחדשה בימים האחרונים. לא נרפה ונמשיך לדרוש מהמשטרה ומהמשרד להגנת הסביבה, לבצע פעילות ממוקדת, עקבית ונחושה ללכידת העבריינים ולהעמדתם לדין במלוא החומרה עד שימוגר המפגע".

ראש המועצה האזורית עמק לוד, דוד יפרח, מסר בתגובה: "מבחינתנו כמועצה דהמש אינו יישוב. מדובר על 70 עד מאה יחידות דיור ללא היתרים ואתר פסולת שנבנה במקום לאורך השנים. התושבים רשומים כולם כדיירי רמלה. ועדת הגבולות קבעה בשנת 2014 שמועצת עמק לוד תוותר על האדמות לטובת העיר לוד, כולל דהמש, לכשיעבור שם כביש 200, ועד אז לא ברור למי השטח שייך. השר דרעי למד את הנושא והעביר את ההחלטה לראש הממשלה. צריך לבוא בשאלות לנתניהו, לי אין את הכלים לטפל בדהמש. אנחנו חסרי אונים".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה כי הם מודעים למטרד הנגרם לתושבי האזור וערים לבעייתיות שבשריפות אלו. "נציגי המשרד להגנת הסביבה מקיימים אכיפה אינטנסיבית ופועלים ככל יכולתם למיגור וצמצום התופעה. בשל האופי המורכב של הטיפול במרחב זה, הכולל עבירות שאינן דווקא מהתחום הסביבתי, חבר המשרד לגורמי אכיפה נוספים לצורך תיאום פעילות משותפת", נמסר מהמשרד. "פעילות זו יצאה לפועל בהובלת היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות המדינה. בפעילות סוכמו דרכי פעולה כמענה למפגעים תוך שיתוף פעולה בין כלל הנוגעים בדבר".

עם זאת, ביקשו להדגיש במשרד להגנת הסביבה כי האכיפה היא פתרון חלקי בלבד לתופעה, ודרוש טיפול מערכתי מקיף, המשלב את משרד הפנים והרשויות המקומיות, לקביעת האחריות המוניציפלית על אותם השטחים. "כל עוד יישארו אזורים אלו כשטח הפקר מוניציפלי וללא איסוף אשפה סדיר, יהיה זה כמעט בלתי-אפשרי למנוע את התופעה לאורך זמן", נמסר.