בווידאו: נתניהו בישיבת הממשלה
ראש הממשלה בנימין נתניהו ימריא היום (ראשון) לרומא, בירת איטליה, שם יקיים שתי פגישות מדיניות חשובות עם שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי, ושרת החוץ של האיחוד האירופי, פדריקה מוגריני. מטרתו של נתניהו תהיה לשכנע את קרי ומוגריני שהוא מחויב לפתרון שתי המדינות ותומך בהקמת מדינה פלסטינית, ולכן הדוח שעומד להתפרסם בעוד כמה ימים מטעם הרביעייה הבינלאומית (הקוורטט), לא צריך להטיל את מירב האשמה לקיפאון המדיני על ממשלת ישראל. נתניהו מודאג מהאפשרות שדוח הקוורטט עשוי להטיל את מירב האשמה על ישראל, דבר העלול להוביל לצעדים נוספים נגד ההתנחלויות בפורומים הבינלאומיים השונים, ואף לקדם החלטות בנושא במועצת הביטחון של האו"ם.
רגע לפני שנתניהו יוצא לפגישותיו עם קרי ומוגריני, ביקשנו לברר אם באמת יש לו מנדט כלשהו לפתרון שתי המדינות בממשלה שאותה הוא מוביל זה שנה חצי. נתניהו עצמו, כזכור, ביצע כמה זיגזגים בנושא המדינה הפלסטינית בשנים האחרונות: הוא הצהיר שהוא נגד הקמתה לפני בחירות 2009; אחר כך היה בעד ב"נאום בר אילן", וחזר להיות נגד יומיים לפני בחירות 2015. ככל שהדבר תלוי בשרי הממשלה שלו, לעומת זאת, המצב ברור: הרבה יותר שרים מתנגדים לפתרון שתי המדינות, מאשר תומכים.
עוד בוואלה! NEWS:
אבו מאזן תקע גול עצמי מפואר, ורק טעות ישראלית תציל אותו
דיווח: ארדואן ומשעל נפגשו באיסטנבול ברקע המגעים להסכם עם ישראל
נתניהו על פרישת הממלכה מהאיחוד: "נמשיך לשתף פעולה עם בריטניה"
בימים האחרונים פנינו לשרי הממשלה בשאלה פשוטה: האם את/ה תומך/ת בפתרון שתי המדינות, שיוביל להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל?, בכוונה לא נכנסנו לפרטים המדויקים גודל המדינה הפלסטינית, אופייה ותנאי הקיום שלה נושאים שעליהם אפשר להתווכח שעות על גבי שעות. ביקשנו להבין קודם כל אם בכלל יש רוב בממשלה הנוכחית של נתניהו לרעיון הבסיסי, שמקובל על כל אומות העולם (למעט אלה שמחרימות את ישראל), לפיו לצד מדינת ישראל צריכה לקום בעתיד גם מדינת פלסטין.
חלק גדול מהשרים בממשלה סירבו להשיב לשאלה שלנו, תוך שהם מתחבאים מאחורי הטיעון הטכני "אינני משתתף במשאלי שרים". בולטת במיוחד העובדה ששלושה שרים בכירים בליכוד גלעד ארדן, ישראל כץ ויובל שטייניץ בחרו לשמור על עמימות ולא להשיב לשאלה שלנו. זו גם התשובה שבה בחרו שני שרי ש"ס, אריה דרעי ודוד אזולאי.
רק ארבעה משרי הממשלה תומכים בפתרון שתי המדינות
שרים נוספים בחרו לענות תשובה עמומה, כגון שר הביטחון החדש, אביגדור ליברמן. ואולם, בניגוד לשלושת שרי הליכוד הבכירים, עמדתו של ליברמן בנושא הזה ידועה, מוצהרת וממוסמכת באופן פומבי הוא אמר רק לפני שלושה שבועות לצדו של ראש הממשלה, עם השבעתו לתפקיד שר הביטחון, שהוא בעד פתרון שתי המדינות, כפי שעשה גם פעמים רבות בעבר, בתוספת הדרישה לכלול בכל פתרון חילופי שטחים ואוכלוסיות.
בממשלת נתניהו הנוכחית יש בסך הכול ארבעה שרים שהביעו עמדה כזו מתישהו בשנים האחרונות - וגם הם לא תומכים מובהקים. לצד ליברמן ישנו שר האוצר כחלון, שלא אומר מפורשות שהוא בעד פתרון שתי המדינות, אבל אמר לאחרונה שהוא בעד חידוש התהליך המדיני וש"בסוף יהיו פה שתי מדינות"; השר יואב גלנט, שסרב להשיב לשאלתנו, אבל התבטא בעבר בעד פתרון זה ובעד פינוי התנחלויות מבודדות, והשר הטרי שמונה לאחרונה, צחי הנגבי, אשר בשנת 2013 אף הפתיע כשאמר כי חלק מהשכונות הערביות בירושלים לא יהיו בעתיד בריבונות ישראל.
הקבוצה הגדולה ביותר בממשלה היא של שרים המתנגדים למדינה פלסטינית. מקרב שרי הליכוד, מי שהסכימו לומר לנו מפורשות שהם מתנגדים לקו הרשמי של ראש הממשלה נתניהו בנושא הזה היו השרים זאב אלקין, אופיר אקוניס, גילה גמליאל, יריב לוין, חיים כץ ומירי רגב. השר אקוניס, מסר בתגובה לשאלה כי "הקמת מדינה פלסטינית תעמיד בסכנה ביטחונית ברורה ומיידית מיליוני ישראלים. ראינו כבר שנסיגות מובילות למלחמה", והוסיף כי "אין עם שמוותר על מולדתו". אקוניס מייצג היטב את הרוח הכללית של הליכוד, וזו גם הרוח הנושבת אצל מרבית חברי הכנסת של מפלגת השלטון. אל שרי הליכוד מצטרפים שלושת שרי הבית היהודי נפתלי בנט, איילת שקד ואורי אריאל שמתנגדים גם הם כמובן למדינה פלסטינית.
בסיכום התמונה, יחסי הכוחות בממשלה נחלקים בין ארבעה שרים שתומכים במידה כזו או אחרת, או לפחות תמכו בעבר בהקמת מדינה פלסטינית, לעומת תשעה שרים שמתנגדים לכך נחרצות; ועוד שבעה שרים שעמדתם לא ידועה וסירבו להשיב לשאלתנו בנושא. יש לציין כי אם כל השרים ששמרו על עמימות יביעו בעתיד תמיכה במדינה פלסטינית, יהיה לכך רוב בממשלה בתנאי שגם נתניהו עצמו יבהיר באופן סופי אם הוא בעד או נגד וישמור על אותה העמדה בעברית ובאנגלית.