פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אבו מאזן תקע גול עצמי מפואר, ורק טעות ישראלית תציל אותו

      נאום יו"ר הרשות הפלסטינית הצליח להזיק לו פעמיים: בתזמון, ובתוכן. אלא שאבו מאזן יכול לסמוך על ישראל שתסייע לו לצאת מהבוץ. וגם: כך עזרו מדינות אירופה לישראל להגיע להישג היסטורי באו"ם

      אבו מאזן תקע גול עצמי מפואר, ורק טעות ישראלית תציל אותו
      צילום: רויטרס, עריכה: טל רזניק

      הציטוט של אבא אבן, לפיו הפלסטינים "מעולם לא החמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות", קיבל השבוע אישור נוסף, עם נאום יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן בפני הפרלמנט האירופי בבריסל.

      אבו מאזן הצליח להזיק לעצמו פעמיים. מצד אחד, הוא הגיע לבריסל ביום הכי גרוע שאפשר היה לחשוב עליו: ביום חמישי בבוקר, כשהאיחוד האירופי כולו היה טרוד במשאל העם שזה עתה יצא לדרך בבריטניה. סביר שגם מי שהופיעו לנאומו של יו"ר הרשות, לא באמת הקדישו את עיקר מחשבותיהם לסכסוך הישראלי-פלסטיני, אלא ל"מלחמת האזרחים" המבעבעת של בריטניה.

      אם העיתוי הגרוע של נאומו לא מספיק, אבו מאזן שגה שוב, כשהצליח בכל זאת לעלות לכותרות, באופן שלילי. אמירתו שרבנים יהודים נתנו הכשר להרעיל בארות של פלסטינים, זכתה לסיקור בעולם, למרות הדרמה הבריטית, בשל חומרתה וההתבססות שלה על מיתוסים אנטישמיים. במקום להסב תשומת לב למצוקות הפלסטינים, אבו מאזן הבקיע, לא בפעם הראשונה, גול עצמי.

      עוד בוואלה! NEWS:
      אבו מאזן בנאום בפרלמנט האירופי: "ישראל מבצעת רצח המוני"
      יו"ר הקואליציה: "לאורך השנים ראשי שב"כ ומוסד הופכים לשמאלנים"
      מתים להישאר ביורו: קצת בירה - והאוהדים מהממלכה ידברו גם על פוליטיקה

      אבו מאזן לפרלמנט האירופי: "רבנים בישראל מבקשים להרעיל את מי השתיה שלנו" (רויטרס)
      אבו מאזן בנאומו בפרלמנט האירופי, השבוע (צילום: רויטרס)

      נאומו בפני הפרלמנט האירופי מזכיר נאום שנשא לפני שנה וחצי בפני עצרת האו"ם בניו יורק, במהלכו האשים את ישראל ברצח עם במבצע צוק איתן. בשני המקרים, אבו מאזן ניצל במה חשובה כדי לפגוע באינטרסים של עצמו. בכירים בישראל קראו לנאום ההוא "נאום החלומות". גם הפעם, משרד החוץ ושגרירויות ישראל בעולם מיהרו לנצל את דבריו, ולהציגו כשקרן. למזלו, הוא יכול לסמוך על ממשלת ישראל הנוכחית, שתחלץ אותו מהבור שהוא כורה לעצמו.

      על כל אמירה שערורייתית של המנהיג הפלסטיני, יש טעות ישראלית שמחזירה את הפלסטינים לעמדת הקורבן - החל מהאמירה הגזענית של נתניהו על "הערבים הנוהרים לקלפיות" ביום הבחירות האחרון, ועד להחלטתו של ראש הממשלה להתקשר ולהביע תמיכה בהוריו של חייל שמועמד לדין באשמת הריגה, דבר שאין לו אח ורע בשום מדינה דמוקרטית בעולם.

      בין לבין, יש אמירות של שרים, כמו אורי אריאל, שזכה לפני שבועיים לכותרת בוושינגטון פוסט לפיה "שר ישראלי רוצה לספח חצי מהגדה המערבית ולגרש את הפלסטינים". כך עושים הסברה.

      הנשיא ריבלין מאתגר את אבו מאזן

      אבו מאזן יודע שגם הפעם, זה עניין של זמן עד שמישהו משרי הממשלה ישחרר לאוויר העולם אמירה גזענית שתחזיר את המצב לקדמותו. אבל הוא לא לוקח בחשבון שבמקביל למיאוס בעולם מהממשלה בישראל, יש גם תהליך של מיאוס בכל הנוגע אליו כמנהיג הרשות הפלסטינית. גם שרי חוץ ודיפלומטים שמתוסכלים מנתניהו, לא יכולים להתעלם מהאמירות הבעייתיות של יו"ר הרשות, ומסירובו המתמשך, בדומה לנתניהו, לעשות משהו שיפחית את השנאה בין העמים.

      מי שהצליח השבוע לאתגר את יו"ר הרשות הפלסטינית ולהציג אותו כסרבן שלום, היה נשיא המדינה, ראובן ריבלין. הנאום שנשא ריבלין בפני הפרלמנט האירופי כלל אמנם דברי תוכחה כלפי אירופה על ניסיונה לכפות הסכם שלום באזור, אבל בניגוד לרוב הנאומים מהסוג הזה שנציגי הימין האחרים במדינה משמיעים יומם וליל, ריבלין העז גם להציע אלטרנטיבה. הוא דיבר על שיתופי פעולה ויוזמות שיתרמו לשיקום האמון, הסובלנות והנכונות לחיות ביחד.

      אפשר להתווכח עם ההיגיון שמציע ריבלין, שקרא לוותר על תהליך מדיני, ולהתמקד בכלכלה, תרבות וחינוך. ראשת מרצ, ח"כ זהבה גלאון, העירה בצדק שנאומו של הנשיא לא כלל התייחסות להתנחלויות, שהיו ונותרו אחת מסוגיות המפתח בסכסוך וגם בביקורת על ישראל. האם ריבלין חושב שמהלכים לבניית אמון עם הפלסטינים יכולים להצליח, בשעה שהפלסטינים ימשיכו לראות מדי יום את ההתנחלויות מתרחבות ומונעות כל סיכוי לכך שבעתיד תקום מדינה?

      נשיא המדינה ראובן ריבלין במליאת הפרלמנט האיחוד האירופי, בריסל, בלגיה. יוני 2016 (יח"צ , דוברות בית הנשיא)
      ריבלין בפרלמנט האירופי (צילום: דוברות בית הנשיא)

      גם אם מקבלים את הביקורת על ריבלין, אי אפשר להתעלם מכך שבניגוד לשאר ההנהגה המדינית של ישראל, הוא לפחות ניסה, ובמידה מסוימת הצליח, להדוף את הטענות נגד ישראל בהצגת יוזמה כחול-לבן. הקו המדיני של הממשלה הנוכחית הוא להגיד רק מה לא, בלי להציע חלופה.

      זו הסיבה שסירובו של אבו מאזן להיפגש עם ראש הממשלה נתניהו לא מעורר עניין בעולם. כולם מבינים למה המנהיג הפלסטיני התייאש מהשחתת זמן בשיחות עם ראש ממשלת ישראל - אבל סירובו של אבו מאזן להיפגש בבריסל עם ריבלין, פגע דווקא בפלסטינים. שכן ריבלין נתפס כמי שיש טעם לנסות להידבר איתו, והסירוב של אבו מאזן לעשות זאת, בלתי מובן גם לתומכיו.

      כך עזרו האירופאים לישראל באו"ם

      אחרי נאומי ריבלין ואבו מאזן, בבריסל התעוררו למציאות חדשה, עם החלטת בריטניה לפרוש מהאיחוד האירופי. בימין הישראלי היו שמיהרו לצאת במחולות על החלשת האיחוד השנוא. לאותם חוגגים מוטב לשים לב לדברים שאמר שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, שהסביר בראיון לרדיו תל-אביב שפרישת בריטניה מהאיחוד עשויה גם להציב קשיים לא מבוטלים לישראל, שכן בריטניה היא אחת המדינות הכי פרו-ישראליות באיחוד, ואנו בהחלט עשויים להרגיש בהיעדרה.

      את דנון אי אפשר להאשים בהיותו "סמולן". הוא אמר את הדברים כי בתפקידו הנוכחי באו"ם, הוא משתמש בהצלחה בקשרי ישראל עם מדינות אירופה כדי לקדם יוזמות חשובות לישראל. לפני שבועיים דנון הגיע להישג היסטורי, כשהפך לנציג הישראלי הראשון שנבחר לראשות ועדה קבועה באו"ם, ועדת המשפט, שמבקרי ישראל קיוו להשתמש בה כדי לנגח את צה"ל.

      דני דנון (יח"צ , UN photo)
      דני דנון, ברכות על המינוי החדש באו"ם (צילום: UN photo)

      ניצחונו בהצבעה על המינוי לתפקיד לא היה מתאפשר ללא תמיכת ידידותיה של ישראל, בראש ובראשונה ארצות הברית, אבל גם מדינות באירופה. דנון החליט לפני כמה חודשים לקחת הימור ולהתמודד על התפקיד, מרגע שנודע כי הוא מתפנה. לשם כך, צריך היה את תמיכת ארה"ב והמדינות החשובות במערב אירופה, שיסכימו שישראל תתמודד כנציגת מדינות המערב.

      בהמשך הופעל מאמץ דיפלומטי, גם במטה האו"ם וגם בשגרירויות ישראל בעולם, לגייס תמיכה בהצבעה על התפקיד. מול לחצי הפלסטינים, חלק ממדינות ערב וגם איראן להכשיל את מינוי דנון, נדרשה ישראל לסיוע של ידידות במערב וביבשת אסיה, כדי להבטיח שהלחץ הנגדי לא יצלח. בסופו של דבר, בהצבעה החשאית שהתקיימה במליאה הכללית, אושר מינויו של דנון ברוב קולות.

      חלק מהמדינות שסייעו לקדם את המועמדות של דנון, הן מדינות עם ביקורת רבה על מדיניות ישראל בנושא הפלסטיני, או כאלה שתמכו בהסכם עם איראן שנתניהו הוביל את ההתנגדות אליו. אלא שאותן מדינות, בהן ארצות הברית, בריטניה וגרמניה, יודעות להבדיל בין ביקורת ומחלוקות כלפי ישראל לבין המנהג האבסורדי שהשתרש באו"ם, להפוך את ישראל לשעיר לעזאזל של העולם. השאלה הגדולה היא האם גם בציבור הישראלי, יש עדיין יכולת להפריד בין הדברים.

      שאלה זו תעמוד למבחן בשבוע הבא, כשהרביעייה הבינלאומית ("הקוורטט") תפרסם את הדוח על הקיפאון המדיני בין ישראל לפלסטינים, שחלק גדול מהאשמה לגביו תוטל על ממשלת ישראל.

      ראש הממשלה נתניהו עוסק בימים האחרונים במאמץ לרכך את הדוח. זו הסיבה שהתקשר השבוע לנשיא רוסיה פוטין, וזו הסיבה שימריא מחר לפגישות ברומא עם שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי ושרת החוץ האירופית, פדריקה מוגריני. אם יש לקח שכדאי לנתניהו להסיק מביקורו של ריבלין בבריסל, זה שכדי לשכנע, מוטב לבוא עם רעיונות והצעות - לא רק עם המילה "לא".

      (עדכון ראשון: 21:11)