הממלכה הכריעה: ברקזיט

גל הפליטים והציבור הממורמר: באיחוד התעלמו מתמרורי האזהרה לברקזיט

מנהיגי היבשת התקשו להאמין לתוצאות משאל העם, אך לאחרונה התרבו הסימנים לפרישה הדרמטית, בהם המשבר מול יוון והמיאוס מההנהגה המנותקת. גם תומכי ההיפרדות בבריטניה עדיין מנסים לעכל את החלטת העם, ועשויים לחפש חבל לירידה מהעץ. דיווח לאולפן וואלה! NEWS

עריכה: ניר חן צילום סטילס: ראובן קסטרו

הלם תקף את האיחוד האירופי עם היוודע התוצאות מהאי הבריטי, שהצביע על הפרישה הראשונה מהגוש בן 28 המדינות, שהתחיל את דרכו אי-שם בשנות ה-60 של המאה שעברה כקהילה כלכלית רופפת למדי של שש חברות. בבריסל, בברלין ובפריז אמנם התכוננו לאפשרות שגל הנוסטלגיה והפופוליזם מימין ומשמאל ששוטף את היבשת יכריע גם את משאל העם בממלכה, אך קיוו שההיגיון הבריא ינצח.

היטיב לבטא זאת שר החוץ של צרפת ז'אן מארק אירו. "זהו הלם עצום", הגיב עם ההכרזה הרשמית על ניצחון מחנה העזיבה. מנהיגי האיחוד חזרו על הצהרותיהם בטרם משאל העם והבהירו כי לא יהיה משא ומתן מחודש על תנאיה המיוחדים של בריטניה.

כדי להימנע מתגובות שרשרת, התכנסו ששת שרי החוץ של המדינות המייסדות - צרפת, גרמניה, איטליה, בלגיה, הולנד ולוקסמבורג - למחרת ההצבעה ודרשו שתהליך העזיבה יהיה מהיר ככל שניתן. ככל שהליך הגירושים יימשך וימנע את הרפורמה ההכרחית באיחוד, כך עשויים לגבור הקולות במדינות אחרות הקוראים להתנתקות מהמסגרת המדינית ששאפה להפוך לפדרציה בסגנון אמריקני, ועתה נמצאת במשבר עמוק.

בריטניה עוזבת את האיחוד - סיקור מיוחד בוואלה! NEWS:
מחאת המאוכזבים: המפסידים במשאל העם בבריטניה לא מוותרים בקלות
מתים להישאר ביורו: קצת בירה - והאוהדים מהממלכה ידברו גם על פוליטיקה
הממלכה הלא-מאוחדת: נתיב הבריחה של סקוטלנד וצפון אירלנד מבריטניה

שרי החוץ של ששת המדינות המייסדות של האיחוד האירופי, אתמול (צילום: אי-פי)

זה לא שלאיחוד לא היו תמרורי אזהרה בשנה האחרונה. ביולי שעבר, הביטוי השגור היה "גרקזיט", אחיו היווני והפחות מוצלח של ה"ברקזיט". ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס, מנהיג מפלגת השמאל הרדיקלי "סיריזה", עלה לשלטון בזכות המצב הכלכלי החריף שממנו סבלו אזרחי המדינה, שעליה נכפו צעדי צנע מצד מדינות גוש האירו במטרה לזכות בחבילות סיוע כלכלי. הוא הבטיח שלא להיכנע לתכתיביה של גרמניה, שנתפסה בקרב האזרחים כמי שאחראית להידרדרות תנאי חייהם ולקיצוצים בפנסיות ובמשכורות שלהם. אתונה הבטיחה ללכת ראש בראש עם ברלין, שלא הסכימה להתפשר ולוותר על שורת צעדים כואבים שהותנו בקבלת כספים נוספים.

ראש הממשלה הצעיר אף העלה את ההסדר שהציע גוש האירו למשאל העם, שם הוא נדחה ברוב גדול של 60% - שוב בניגוד לסקרים ולתחזיות. היוונים הרגישו מושפלים ולא היססו לבחור בדרך שעלולה הייתה להביא לגירושם מהאיחוד ולהשאיר אותם עם חובות עתק ובפשיטת רגל. בפניית פרסה מדהימה, קיבל ציפראס בסופו של דבר את התנאים של הגוש וערך רפורמות דומות לאלו של הממשלות הקודמות אחרי שקיבל מנדט לכך מהאזרחים בבחירות בזק. יוון נותרה באיחוד, רק כדי לשמש אחד המוקדים העיקריים למשבר הכבד שפקד את היבשת כעבור זמן לא רוב.

יוון קיבלה בסופו של דבר את תנאי האיחוד. ציפראס ומרקל, אוקטובר האחרון (צילום: רויטרס)

בכל השנה שעברה הגיעו מספר גדול במיוחד של פליטים ומהגרים לרחבי היבשת, אך אלו גדלו והתגברו משמעותית באוגוסט ובספטמבר. עשרות אלפי בני אדם שנמלטו ממלחמות ומעוני ברחבי העולם וניסו להתחיל חיים חדשים באירופה גילו שהם אינם רצויים. המדיניות מזמינת הפנים של קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, המנהיגה החזקה ביבשת, נתקלה בהתנגדות עזה בקרב מדינות אחרות. בזו אחר זו מדינות האיחוד פעלו בניגוד לרוחו וחזרו לפקח על הגבולות שנדמה היה שנעלמו וחלקן אף הציבו גדרות ומכשולים לאורכן.

הניסיון של מרקל לגבש חזית מאוחדת ולפעול כגוש אחד נכשל. מדינות מזרח ומרכז אירופה - פולין, הונגריה, צ'כיה וסלובקיה - סירבו לקבל את תכנית קליטת הפליטים בהתאם למכסות קבועות, שנועדה להקל על יוון ועל איטליה שאל חופיהן הגיעו מאות אלפי בני אדם. המשבר הוציא את השדים הלאומניים מהבקבוק ומפלגות הימין הקיצוני נכנסו למיינסטריים כמעט בכל מדינה שבה התקיימו בחירות בשנה האחרונה. באוסטריה נציג הימין הקיצוני היה רחוק כמה אלפי קולות בודדים מלהתמנות לנשיא המדינה.

רבים חשו שגורמים מחוץ למדינתם, שבהם כלל לא בחרו, כופים עליהם עמדות שאינן תואמות את אלו שלהם. המוסדות האירופיים בבריסל פעלו שנים רבות כדי לקדם את הרעיון העל-מדינתי וליצור כור היתוך עד כדי מחיקה כמעט מוחלטת של הזהויות הלאומיות הישנות. השנה האחרונה הוכיחה כי חלק גדול מתושבי היבשת אינו תומך ברעיון אידיאליסטי זה. בין הטיעונים המרכזיים של מחנה העזיבה בבריטניה היה "צונאמי" של מהגרים שעומד לשטוף את החופים ומיאוס בתכתיבים שכופה "הדיקטטורה" בבריסל, שנטלה בעיניהם את ריבונותה של הממלכה.

עוד באותו נושא

"למוסלמים אין מה לחפש פה": אירופה משנה את פניה

לכתבה המלאה
המדיניות מזמינת הפנים נתקלה בהתנגדות. פליטים מגיעים לחופי יוון (צילום: רויטרס)

עם העיכול של ההחלטה הבריטית, באיחוד נמצאים בצומת הדרכים הגורלי ביותר מאז שנוסד כדי לאחות את שסעיה של היבשת, שחוותה שתי מלחמות עולם אכזריות והרסניות בתוך רבע מאה בלבד. המדינות המובילות יצטרכו להחליט אם הן מתעקשות לכפות אינטגרציה קשיחה יותר על יתר המדינות החברות ולא לאפשר לחלק מהן ליהנות מתנאים מיוחדים כדי לא לעורר חשק לכך גם בקרב מדינות אחרות – או לחלופין להתגמש ולאפשר למדינות שונות לפעול בדרכים שונות במטרה לשכך את גל הלאומנות שדורש "לקבל את עצמאותו" מחדש.

לכן, באיחוד מפצירים בבריטניה לא להתעכב בתהליך ההיפרדות ולהפעיל את סעיף 50 באמנת ליסבון. לפי הסעיף, מוקצבות שנתיים למשא ומתן על היחסים החדשים בין הגוש לבין מדינה שהחליטה לפרוש - פרק זמן שיכול להתארך בהסכמת שני הצדדים או להסתיים ללא הסכם ועם פרישה חד-צדדית. במקרה של הסכם, יתר הפרלמנטים של 27 החברות הנותרות כמו גם הפרלמנט האירופי צריכים לאשרר אותו, תהליך שעלול לגזול חמש שנים נוספות.

הפלונטר החוקתי והפוליטי עשוי לשמש להם סולם לירידה מהעץ. תומכי ההיפרדות עם נייג'ל פראג', ממנהיגי המחנה (צילום: רויטרס)

במחנה העזיבה כנראה שלא האמינו באמת בסיכוייהם להצליח, משום שהם טרם הציגו משנה סדורה ליום שאחרי. דייוויד קמרון המתפטר מעוניין להטיל את המרכבה המסובכת על יורשו ולא להשתתף בעסק מייגע זה, שאיש לא יודע כיצד לנהל. האם הממשלה והפרלמנט יידרשו לאשר את הפעלת הסעיף? אם כן, הרי שהם יעשו זאת בניגוד לצו מצפונם מאחר שרובם התנגד לעזיבה. לפי חלק מההערכות, הפלונטר החוקתי והפוליטי עשוי לשמש סולם לתומכי ההיפרדות מהאיחוד שמתקשים לקלוט את תפקידם החדש, שבעזרתו ירדו מעץ משאל העם.

באיחוד, לעומת זאת, לא רוצים להמתין. מנהיגיו חשים שהממלכה מנסה למשוך זמן ולסחוט תנאים משופרים מהן ועל כן דורשות שמחליפו של ראש הממשלה ייכנס לתפקידו כבר עכשיו, ולא רק באוקטובר. מפלגות הימין הקיצוני בהולנד, בצרפת, באיטליה ובסלובקיה כבר קוראות למשאל עם בארצותיהן, וללא תכנית ברורה של האיחוד בריטניה עלולה להיות רק הסנונית שמבשרת את התפרקותו. כולם מבינים שחייב להיעשות שינוי ושיש להתחיל להקשיב לרחשי פלח חשוב באוכלוסיות המדינות כדי לעצור את רכבת הבדלנות שיצאה מהממלכה. אם הפעם לא ישתהו בבריסל, ייתכן שמי שיתגעגע ליחסי הנישואים המרירים בין האיחוד לבריטניה בעוד כמה שנים יהיו רק תושבי האי .

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully