בחירתם של אזרחי בריטניה לצאת מהאיחוד האירופי לא זעזעה רק את גוש המדינות שייוותר כעת מיותם מאחת המעצמות הכלכליות שהחזיקו אותו. היא גם הרעידה גם את האי הבריטי ורעידות המשנה שלו עלולות לפרק אותו מבפנים.
כעת נכנסת בריטניה - אומה שסיפורה ההיסטורי טומן בחובו את לידתה של הממשלה החוקתית, את האימפריה הגלובלית, את המלוכה הייצוגית ואת ההגנה ההירואית נגד פשיזם - לשטח זר. בריטניה כישות שלמה משוסעת היום בין מחנה ה"לעזוב" לבין ה"להישאר" באיחוד האירופי. שסע זה נפער גם בין האומות השונות בה, וכן בין הממלכה המאוחדת לשטח הקטן שבשליטתה - גיברלטר.
בריטניה עוזבת את האיחוד - סיקור מיוחד בוואלה! NEWS:
כך הפך "הליצן" שפרט על נימי הפחד - למועמד המוביל להחלפת קמרון
זינוק בחיפוש "איך לקבל דרכון לאירלנד" בקרב תושבי בריטניה
בין בהלה לתקווה: הישראלים בבריטניה מעכלים את המציאות החדשה
לפי פילוג ההצבעות במשאל העם על הישארות באיחוד או יציאה ממנו, שיעור התומכים הגדול ביותר במחנה ה-Leave (לעזוב) נרשם באנגליה, שם הוא עמד על 53.2%. אחריה מדורגת וויילס, שבה נרשמו 51.7% מהקולות לטובת יציאה. יוצאות הדופן שבחרו ברוב משמעותי להישאר באיחוד היו צפון אירלנד (55.7%) וסקוטלנד (62%).
תחילה, כפי שרבים העריכו, סקוטלנד - שלפני שנתיים דחתה במשאל עם יציאה לעצמאות מהממלכה, בין היתר בגלל השאיפה להישאר באיחוד האירופי - הצביעה נגד ההחלטה לעזוב את האיחוד. הצבעה זו הובילה להנחה שהמפלגה הסקוטית הלאומית, ששולטת בממשל המקומי, תדרוש משאל עם נוסף על עצמאות בקרוב.
ואכן, שעות אחר פרסום התוצאות, ניקולה סטורג'ן, ראשת ממשלת סקוטלנד, הודעה כי תעשה כל שביכולתה כדי לוודא שקולה של אומתה להיות חלק מהאיחוד האירופי יכובד וש"יש סיכוי רב לקיום משאל עם שני". סטורג'ן ציינה כי היא שוחחה עם מנהיג חלק אחר בבריטניה שהצביע ברוב ברור להישאר באיחוד, סאדיק חאן, ראש עיריית לונדון, וששניהם הבטיחו לעבוד יחד.
הצהרה זו אומנם הציתה גל של בדיחות ברשת על עצמאות אפשרית של לונדון, אך גם הצעות רציניות של כוחות פרו-אירופיים שעשויים להמשיך ולהילחם כדי להשאיר איכשהו את בריטניה באיחוד.
מחסומים בלב האומה האירית
בינתיים, בצפון אירלנד, שגם בה נרשם רוב משמעותי נגד העזיבה, קראה המפלגה הלאומנית שין פיין, שנכללה במחנה ההישארות, למשאל עם מידי על איחוד עם אירלנד, שנותרה בחבר המדינות האירופי. "תוצאות משאל העם שינו דרמטית את האופק הפוליטי בצפון אירלנד ואנחנו נשים דגש על דרישתנו למשאל גבולות" כדי להוביל לאיחוד אירלנד, אמר יו"ר המפלגה דקלן קירני אתמול בבוקר.
"הממשלה הבריטית כשלה בייצוג האינטרסים של העם הנמצא בצפון אירלנד, וכתוצאה מכך נגרר הצפון ליציאה מהאיחוד בעקבות תוצאת משאל העם", הוסיף. קירני ציין עוד כי תמיכה בברקזיט "תדגים שוב את ההשלכות של אירלנד מחולקת".
בריטניה ואירלנד הן שתי המדינות היחידות באיחוד שלא חתמו על אמנת שנגן. בין שתי המדינות מונהג "אזור נסיעה משותף" ללא ביקורת גבולות. אם בריטניה תעזוב את האיחוד האירופי, תהיה צפון אירלנד היחידה בממלכה שחולקת גבול עם גוש המדינות. מצב זה יעלה מחדש את הצורך בביקורת הגירה ומכס עם אירלנד שנעלם בשנים האחרונות.
מפלגת שין פיין הייתה אחת הצדדים האיריים שחתמו על הסכם "יום שישי הטוב" ב-1998, שהביא לסיום עשורים של אלימות והכיר בכך ששני חלקי אירלנד סופם להתאחד. כחלק מההסכם, השר לענייני צפון אירלנד בממשלה הבריטית מחויב לקורא למשאל עם על ביטול הגבול בין שני החלקים של אירלנד ברגע שישנו קול חזק מספיק בציבור בעד איחוד אירי.
"לא במקרה הושם דגש בהסכם יום שישי הטוב על חברות בריטניה ואירלנד באיחוד האירופי", כתב לאחרונה חבר לשעבר בפרלמנט האירופי. כחלק מההסכם הגבול בין שני חלקי אירלנד הפך לבלתי נראה כמו בין שתי מדינות אמריקניות.
"הקמת מחסומי ביקורת גבולות לאורך הגבול תחתור למעשה תחת הסכם השלום, וההשפעה לכך תהיה קטסטרופלית", כתבה השבוע קתרין גאו, עיתונאית מבלפסט. "חזרתם של מגדלי שמירה ומחסומים חמושים תעלה זכרונות קשים של רבים בעם הצפון-אירי שחזו בשנים של אלימות בעיירות גבול וישנו חשש אמיתי שהדבר יוביל לפעילות קיצונית".
אף שמעוזי היוניוניסטים באלסטר הצביעו בעד עזיבת האיחוד האירופי, הקושי שבחיים עם מחסומים בין שני חלקיו של האי עשוי לגרום לכך שגם הם ימצאו חן יותר באירלנד אירופית מאוחדת מאשר בבריטניה מבודדת.
חלופה אחרת, כפי שסבור פיטר גאוגן, עיתונאי אירי, היא שהאי האירי ימשיך לפעול ללא גבול, אך כל מי שייסע מצפון אירלנד לשאר הממלכה יצטרך לעבור דרך ביקורת גבולות ומכס. סידור כזה יהפוך בקצרה לאיחוד רשמי, אך ימנע הידרדרות ביטחונית והפרה של הסכם השלום.
איזה דגל יתנוסס על צוק גיברלטר
השטח הבריטי הקטן, המונה 32 אלף תושבים וחולק מצפון גבול עם חברת האיחוד ספרד, הצביע ברוב מוחץ בעד הישארות באיחוד האירופי. גיברלטר, בשליטת בריטניה מאז 1713, הוא מקור למחלוקת רבת שנים בין הספרדים לאנגלים.
שר החוץ הספרדי חוסה מנואל גרסיה-מרגלו אמר אתמול כי החלטת בריטניה לעזוב את האיחוד שם זרקור חדש על מעמדו של גיברלטר, וקרא לבריטניה לשולחן המשא ומתן על ריבונות משותפת בשטח. "אני מקווה שהסדר של ריבונות משותפת שיכלול דגל ספרדי על הצוק קרוב יותר מתמיד", אמר בריאיון לתחנת רדיו מקומית. הוא ציין כי ספרד תחתור לכך שגיברלטר לא ייכלל במשא ומתן על יציאת בריטניה מהאיחוד ותפעל כדי לפתוח בשיחות עם בריטניה על ריבונות משותפת ולבסוף שליטה מלאה על חצי האי האיברי.
השר הבריטי לענייני גיברלטר פאבין פיקרדו כינס אתמול ישיבת חירום בקבינט. "עברנו אתגרים קשים מאלה. זה זמן לאחדות, לרוגע ולחשיבה אזורית", אמר פיקרדו. "יחד, מאוחדים, נוכל להמשיך לשגשג". מנהיג האופוזיציה בגיברלטר דניאל פית'האם צייץ גם הוא מסר של תקווה. "חובתנו להציג מפת דרכים חיובית לעתיד. אני עדיין אופטימי שנוכל לעשות זאת".
רוב התושבים בגיברלטר הם אזרחים בריטים המחזיקים בדרכונים בריטים, אף שאלפי ספרדים חוצים את הגבול כדי לעבוד בחצי האי. אתמול אמר ראש ממשלת ספרד מריאנו ראחוי כי ההצבעה של הבריטים לא תשפיע על זכויות העובדים הספרדים, שימשיכו לעבור בחופשיות בין שתי הטריטוריות. עם זאת, מצב זה עלול להשתנות, שכן ספרד תערוך בעצמה בחירות ביום ראשון הקרוב, וממשלה אחרת תעלה לשלטון.
וויילס: קרובה מדי ללונדון בשביל להתבדל
המצב בוויילס שונה מבצפון אירלנד ומבסקוטלנד. וויילס אינה בדלנית כמו האומות האחרות, בין היתר בשל קרבתה הגיאוגרפית ללונדון. 17 אזורי בחירה באומה, רבים מהם מזוהים עם הלייבור, בחרו ב"ברקזיט". רק חמישה אזורים בחרו בהישארות באיחוד האירופי. בעוד מובילי קמפיין העזיבה בוויילס חגגו את הניצחון ההיסטורי, הזהירו מובילי ההישארות מפני השלכות מסוכנות.
לורד היין מהלייבור שתמך בהישארות אמר כי הבוחרים בעזיבה יהיו מרוצים לטווח הקצר, אך לטווח הארוך ההשלכות יהיו רציניות מאוד. בהתייחס לאפשרות לעצמאות סקוטלנד אמר: "ייתכן שיצאנו מאיחוד אחד, ואיבדנו איחוד אחר". אחרים הזהירו מפני קריסת כלכלת וויילס.
אליסון לוקס, המתגוררת בגלאמורגן שבדרום וויילס, אמרה בשיחה עם וואלה! NEWS כי היא "מתביישת בעם הוולשי שהצביע על עזיבה". לגישתה, "העם הבריטי קפץ על עגלה לאומנית בדומה לאמריקנים שמצביעים לדונלד טראמפ. זה מצב עצוב ומסוכן מאוד ועלול להביא רק לכאב ולסבל בטווח הארוך".
בהכנת הידיעה השתתף עמית מאיר