משבר בוונצואלה: "הנשיא עושה לנו דיאטה – אין אוכל, אין כלום"

תורים ארוכים השתרכו בימים האחרונים מחוץ לחנויות ולמרכולים בקראקס בירת ונצואלה ובערים נוספות ברחבי המדינה, בעוד המשבר החמור במדינה רק הולך ומחריף. משלוחי המזון הם יעד למתקפות חמושים, ואבטחה צבאית צמודה נדרשת על מנת להעביר מוצרים ממקום למקום. כוחות צבא החלו לאבטח מאפיות, והקהל הרב המבקש להשיג מעט מזון או ציוד רפואי בסיסי זוכה לירי כדורי גומי מצד כוחות המשטרה המנסים להשתלט על ההמון.

בעיר קומנה יצאו בימים האחרונים מאות בני אדם לצעדות מחאה מול חנויות המזון. על פי הדיווח בעיתון האמריקני "ניו יורק טיימס", המפגינים הצליחו לפרוץ את שער המתכת הגדול בכניסה לאחד מהמרכולים בעיר ולקחו כל מה שהצליחו לשים את ידיהם עליו – מים, קמח, מלח, סוכר ותפוחי אדמה. רק בשבועיים האחרונים דווח על יותר מ-50 מקרים דומים של "מחאות מזון", שאליהן נלוו בזיזה המונית של בתי עסק. לפחות חמישה בני אדם, ובהם ילדה בת ארבע, נהרגו באירועים אלה.

עוד בוואלה! NEWS:
נשיא ונצואלה חושש מבידוד: "אל תיכנע ללחץ הברוטלי של ארה"ב"
בגלל מחסור בסוכר: קוקה קולה מקפיאה את ייצור מוצריה בוונצואלה
נשיא ונצואלה הכריז על מצב חירום אחרי שבוע של הפגנות נגדו

ונצואלה – מדינה בעלת מאגרי נפט עצומים – מצאה את עצמה ללא דרך להאכיל את אזרחיה. הנשיא, ניקולס מדורו, הגיב למחאה בהכרזה על מצב חירום ובפריסת כוחות צבא ומשטרה במרכזי הערים. "אנחנו חיים על דיאטת מדורו – אין אוכל, אין כלום", טענה לוסילה פונסקה, בת 69. בתה, ונסה פורטדו בת ה-45, הוסיפה: "הייתי פעם שמנה, אבל עכשיו כבר לא. אנחנו גוססים".

"אם לא יהיה אוכל, יהיו יותר התפרעויות", הבהיר רייבליס אנריקז, תושב קומנה בן 19. להערכת חוקרים מאוניברסיטת סימון בוליבר הוונצואליאנית, ללא פחות מ-87% מהאזרחים אין די כסף לרכוש מזון. מחקר נוסף מעלה כי 72% מהשכר החודשי בממוצע משמש לרכישת מזון וכי משפחה ממוצעת תזדקק לסכום השווה ל-16 משכורות חודשיות על מנת להאכיל את עצמה באופן ראוי.

להערכת הכלכלנים, שנים רבות של ניהול כלכלי כושל, בשילוב הירידה במחירי הנפט העולמיים, הביאו למשבר הנוכחי. אחיזת הברזל של הנשיא מדורו, שהבהיר כבר כי לא יפנה את כס השלטון בקרוב, רק מוסיפה שמן למדורת הסבל של אזרחי ונצואלה. גם הענפים היצרניים, ובראשם החקלאות, נפגעו מהמשבר, כשאספקת דשן אינה מגיעה וייבוא תוצרת חקלאית ממדינות זרות אינו ממלא את צורכי המדינה.

בין הצעדים שעליהם הכריז מדורובמסגרת שורה של צווי חירום, הוא העביר את האחריות על חלוקת מזון לכמה ארגונים הנאמנים למשטרו. "הם אומרים, במילים אחרות, 'תקבל אוכל אם אתה חבר שלי ואם אתה תומך בי'", טען רוברטו בריסניו-לאון, מנהל ארגון זכויות האדם "מרכז המעקב לאלימות של ונצואלה". מדורו, שנאבק בקריאות לקיום משאל עם להדחתו, טען כי פעילי האופוזיציה הם האחראים למתקפות על המרכולים. "הם שילמו לקבוצה של פושעים, הביאו אותם במשאיות", הכריז הנשיא בנאום שנשא ביום שבת האחרון.

הדור הצעיר של ונצואלה נאלץ להתרגל במהירות למציאות חדשה ובלתי-מוכרת. גבריאל מרקז, בן 24, גדל בשנים של שגשוג כלכלי ובתקופה שבה מדפים ריקים נראו כמו מציאות לא אפשרית בוונצואלה של אותם ימים. "במהלך קרנבל, היינו משליכים ביצים זה על זה רק בשביל הכיף", סיפר מרקז מול מרכול שנבזז בעירו קומנה, "היום – ביצה אחת היא כמו זהב".