"היא נאבקה וניסתה לקחת את הסכין": גבורתה של דפנה מאיר נחשפת

בווידאו: בג"ץ אישר להרוס את ביתו של המחבל שרצח את דפנה מאיר

גבורתה של דפנה מאיר מעתניאל, שנאבקה עד נשימתה האחרונה במחבל בן ה-15 שבסופו של דבר רצח אותה, נחשפה בתמלילי חקירתו המתפרסמים לראשונה בוואלה! NEWS. מחומרי החקירה עלה כי המחבל ביצע את הפיגוע בנקמה על "יחס ישראל לצעירות פלסטיניות", ובין היתר הוא סיפר על תכנון הפיגוע, על מחשבותיו בעת המעשה ועל הימים שאחריו. ביתו של הרוצח הצעיר נהרס בסוף השבוע האחרון לאחר שבג"ץ דחה את העתירה שהגישה משפחתו בנושא.

המחבל, ששמו אסור לפרסום בשל היותו קטין, מסר תחילה גרסה אחרת לחוקרי שב"כ המכונים "ג'וני" ו"אמנון", והכחיש כל קשר לפיגוע. הוא נעצר ב-19 בינואר 2015, ותחילה סיפר לחוקריו כי שהה בבית סבתו בעת הפיגוע, אך עזב את המקום עקב מריבה עם אחיו בן ה-11 במהלך משחק כדורגל. לאחר שג'וני עימת אותו עם ראיות ואף הכניס את דודו אל חדר החקירות במתקן של שב"כ בדרום הארץ, המחבל נשבר וגולל את פרטי הפיגוע שזעזע את המדינה.

"היא נאבקה בי", הוא סיפר לחוקרי שב"כ. "דקרתי אותה עד שלא הצלחתי להוציא את הסכין מגופה וראיתי שאישה אחרת מתקרבת. אחר כך ברחתי בחזרה לכפר וצפינו בסרט סעודי". כשנשאל מדוע יצא לעשות פיגוע, השיב: "ישראל הורגת צעירים, בנים ובנות. לכן החלטתי לעשות מעשה כמו שעושים שאר בני עמי הצעירים. הבנתי שאם אצא לפיגוע ייתכן שאפגע, אבל יש בי אמונה באל והוא יעזור".

עוד על הפיגוע בעתניאל:
הנער שדקר למוות את דפנה מאיר בפיגוע בעתניאל הורשע ברצח
משפחתה של דפנה מאיר באו"ם: "בלב כואב אנו באים לבקש הבנה"
"רצח את דפנה - והלך לצפות בסרט": אישום נגד המחבל מעתניאל

המחבל נשאל אם לדעתו צעיר המבין שלפיגוע שיבצע יהיו השלכות, יוציא אותו לפועל בכל זאת. הוא השיב כי הוא מבין שיש השפעה למעשה וייתכן שהמפגע ימות, אך יש גם אמונה באל והוא יעזור. נוסף על כך, הוא נשאל מה חשיבות הדת אצל צעיר מוסלמי מאמין ומה מקום הדת בפיגועים של הצעירים כיום. לכך השיב כי הדת היא החלק החשוב ביותר, משום שראשית צריך להאמין באל. זאת, הסביר כשהוא לוגם כוס תה, מפני שאם ייהרג בפיגוע עליו "לדעת אם יישלח לגן עדן או לגיהינום".

החוקר ביקש מהמחבל לספר על מעשיו ביום הפיגוע. "הייתי בחופש בין שני סמסטרים בבית הספר. התעוררתי בשעה 10:00, אכלתי ארוחת בוקר וצפיתי בטלוויזיה. לאחר מכן הלכתי למסגד", שחזר הנער. לאחר מכן צפה שוב בטלוויזיה – הפעם בערוצי החדשות הפלסטיניים. "ראיתי איך החיילים הישראלים רוצחים את הפלסטינים החפים מפשע, בייחוד איך שהחיילים ביקשו מצעירה פלסטינית שהייתה לבושה לבוש מסורתי להתפשט. היא סירבה ואז עצרו אותה".

הוא טען כי נפגע מכך משום שדמיין שהדבר יקרה לאחותו. "לא יכולתי לשאת זאת, עוד השפלה ובושה לפלסטינים", אמר. "החלטתי לנקום למען הצעירות שסופגות השפלות מצד החיילים ולרצוח יהודים באמצעות סכין. לקחתי מהמטבח סכין בעלת להב באורך 20 סנטימטרים המשמשת לחיתוך בשר והחלטתי לבצע את הפיגוע בהתנחלות עתניאל כי היא הקרובה ביותר לביתי".

בהמשך תיאר המחבל בקור רוח את רגעי הפיגוע עצמו. הוא סיפר כיצד הגיע להתנחלות, התחבא כמה דקות וצפה על הבתים הסמוכים למקום מחבואו. הוא תיאר את תקיפתה של מאיר ואת הקרב האחרון שניהלה נגדו. "התחבאתי עשר דקות מאחורי בטונדה. ראיתי משם דרך החלון של הבית אישה מתנחלת ויחד איתה שני ילדים קטנים. הייתה לה מטפחת כזאת של יהודים. האישה הזאת שוחחה בנייד והחלטתי לחכות לה עד שתצא מהבית על מנת לדקור ולרצוח אותה", שחזר הנער. "לאחר כמה דקות נתנה האישה את מכשיר הטלפון לאחד מילדיה ויצאה לכניסת ביתה. אז החזקתי את הסכין בידי הימנית, יצאתי מאחורי הבטונדה ורצתי חמישה מטרים לכיוון האישה. כשעמדתי מולה הכנסתי את הסכין לבטן האישה כך שרוב הסכין הייתה בתוך בטנה. האישה התחילה לצעוק. הילדים ראו אותי דוקר את האישה והתחילו לצעוק".

בשלב זה, סיפר המחבל לחוקרים, הוא הוציא את הסכין מבטנה של מאיר, הרים אותה ודקר אותה בחזה. "דקרתי אותה בחלק העליון של גופה שלוש, ארבע פעמים. האישה ניסתה להתנגד וניסתה לקחת ממני את הסכין", הוא תיאר. "שני הילדים שם צרחו, אבל האישה המשיכה להתנגד. אני דחפתי אותה וגברתי עליה. היא שכבה על גבה בתוך הבית. ניסיתי להוציא את הסכין מגופה על מנת להמשיך ולדקור אותה, אך הסכין הייתה תקועה בגופה אז ברחתי מהמקום בריצה באותה דרך שהגעתי לעתניאל. הגעתי לביתי בערך בשעה 18:30". המחבל סיפר כי לא נפצע אך התלכלך מדם. הוא שטף את הדם מידו וישב לצפות בסרט תיעודי עם בני משפחתו, כשהוא עדיין לבוש באותם בגדים. "לא סיפרתי למשפחתי או למישהו אחר שביצעתי את הפיגוע והלכתי לישון. לא יצאתי מביתי עד שעצרו אותי".

חוקר: למה לא דקרת את הילדים?

מחבל: זה אסור בדת.

חוקר: אילו יכולת למשוך את הסכין מגופה של האישה מה היית עושה?

מחבל: הייתי ממשיך לדקור אותה, ואם הייתי רואה יהודי אחד הייתי דוקר אותו ורוצח אותו.

חוקר: למה לא הסגרת את עצמך או נשארת בעתניאל?

מחבל: אם הייתי מצליח למשוך את הסכין מגופה הייתי ממשיך לרצוח יהודים עד שהייתי מת מות קדושים.

חוקר: למה רצית למות מות קדושים?

מחבל: כל מוסלמי מייחל לעצמו מות קדושים כי זה הדבר הכי חשוב אצלי. אני רוצה להיכנס לגן עדן ושיהיו לי בגן עדן 70 בתולות. אחר כך שמעתי בחדשות שהאישה מתה.

חוקר: למה לא לקחת סכין מהמטבח של הבית של האישה שרצחת והמשכת לדקור נוספים?

מחבל: לא חשבתי על זה, ואם הייתי חושב על זה הייתי עושה זאת.

חוקר: למה רצחת אישה ולא רצחת גבר?

מחבל: כי זאת נקמה על הרג הנשים והילדים הפלסטינים בידי יהודים.

חוקר: מה התוצאות של המעשה שלך?

מחבל: שחרור פלסטין הוא בידי האסירים והשהידים הגיבורים ואנחנו נחזור לעכו, לחיפה, לטבריה, ליפו ולנצרת. אני רוצה לשאול אותך – למה אני והאחיות שלי לא יכולים לבקר במסגד אל-אקצא? זה עוול ומניעת זכות חוקית וטבעית.

חוקר: אילו שחררתי אותך כעת מה היית עושה?

מחבל: הייתי הולך למסגד אל-אקצא, גם אם הייתי נרצח, ובדרך הייתי רוצח כמה שיותר יהודים ציוניים.

את רוב החקירות של המחבל הצעיר ניהלו אנשי שב"כ, שמלבד שאלות על הפיגוע גם פיתחו עמו שיחות על פלסטין ואפילו על ענייני דיומא. באותם ימים התנהלה גם חקירת הפיגוע ברחוב דיזנגוף, והנער נשאל לדעתו על מעשיו של המחבל נשאת מלחם ועל מוהנד חלבי, שרצח שני ישראלים בעיר העתיקה בירושלים. "שניהם גיבורים שהגנו על נשים ועל מולדתם", השיב. כשנשאל מה היו לדעתו תחושותיו של מלחם כשהיה מבוקש, השיב: "לבטח היה מרוצה ולבטח בדק מה אומרים עליו, מה קורה וניסה להתעדכן".