מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה שנייה ושלישית את חוק המאבק בטרור, שירחיב באופן ניכר את סמכויות המדינה ואת הכלים שבידי רשויות אכיפת החוק במלחמתן בטרור, במימונו ובהפצתו. החוק, שנחשב לגולת הכותרת בשורה של חוקים שהממשלה קידמה בשנה האחרונה כדי להיאבק בגל הטרור הפלסטיני, עבר ברוב של 57 ח"כים מול 16. הוא נועד להחליף את מרבית החוקים והפקודות המסדירים כיום את עבודת מערכת הביטחון למאבק בטרור. בהתאם לכך, במקביל לכניסתו לתוקף יבוטלו שני חוקים ושתי פקודות, ועשרות תקנות הגנה לשעת חירום שמרביתם מתקופת המנדט הבריטי.
החוק המסועף והמפורט, המשתרע על יותר מ-51 עמודים ומקודם על ידי שרת המשפטים איילת שקד בתמיכת המשטרה והשב"כ, מרחיב את ההגדרה של ארגון טרור ושל פעילות טרור, ומחמיר את העונשים המרביים על המעורבים או על המסייעים לפעילות כזו. החוק אף מאפשר להגדיר ארגוני צדקה ארגוני טרור אם נמצאת זיקה בין ארגון הצדקה לטרור, וקובע עונש גם למי שרק מביע הזדהות פומבית עם ארגון טרור.
שקד אמרה בתום ההצבעה כי "הפיגועים באורלנדו ובתל אביב מראים יותר מתמיד שאין סיבה לטרור, יש תירוצים. רק בענישה הולמת ובהרתעה אפשר לנצח אותו. היום הכנסת ומדינת ישראל הפכו לחוד החנית העולמית של המלחמה בטרור. טרור מודל 2016 קיבל היום מענה מודל 2016. אני מודה לוועדת החוקה, בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי, על דחיפת החוק. אני מודה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי ולעו"ד נעמה פויכטונגר ממחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) על העבודה הרבה בהכנת החוק".
לקריאה נוספת בוואלה! NEWS:
גיוס מילואים תחת אש ופינוי משדה הקרב: כך הצבא נערך ללבנון השלישית
אשתו של המחבל מאורלנדו: "הסעתי אותו למועדון כדי לבחון את השטח"
"אנחנו מתרסקים כלכלית": הסטודנטים לווטרינריה יוצאים למחאה
לפי החוק, העומד בראש הארגון, במישרין או בעקיפין, יהיה צפוי למאסר של 25 שנה. אם נגזר מאסר עולם על האסיר, לא ניתן יהיה לקצוב את העונש, אלא לאחר שריצה 15 שנה לפחות. המבצע תפקיד ניהולי או פיקודי בארגון יהיה צפוי לעונש של עשר שנות מאסר, ואם הפעילות היא פלילית הענישה תוחמר לעד 15 שנות מאסר. מי שעובר עבירת רכוש הקשורה לטרור יהיה צפוי לעונש של עשר שנות מאסר או קנס בגובה של פי 20 מהקנס הקבוע בחוק.
המאמן טרוריסטים יהיה צפוי לעונש של תשע שנות מאסר, ואילו המקבל אימון שכזה, המגייס חברים לארגון או המבצע פעילות בעבור הארגון, וכן המאיים לבצע מעשה טרור, יהיה צפו לעונש של שבע שנים. כל חבר אחר בארגון, מי שמפרסם קריאה ישירה או עידוד למעשה טרור, או יעמיד אמצעים כמו הסעה, מזון, בגדים וכסף לרשות ארגון טרור, יהיה צפוי לעונש של חמש שנות מאסר. עונש דומה יחול על מי שייתן שירות או יעמיד אמצעים לרשות ארגון הטרור, אלא אם הוכיח שלא היה מודע לכך שהארגון הוא ארגון טרור.
ענישה קלה יותר, של שלוש שנות מאסר, תחול על מי שעושה מעשה פומבי של הזדהות עם הארגון, כולל פרסום דברי שבח, תמיכה או אהדה, הנפת דגל, הצתה או פרסום של סמל, או הצגה, השמעה או פרסום של סיסמה או המנון. ענישה דומה תחול על מי שלא מנע מעשה טרור. מי שיחזיק פרסום או ייתן שירות שקשור בפרסום חומרי הזדהות עם ארגון טרור יהיה צפוי לעונש של שנתיים מאסר. עוד נקבע כי העובר עבירת טרור שדינה מאסר עולם ולא נקבע לה עונש חובה דינו יהיה 30 שנות מאסר.
חוק המאבק בטרור, שיחול רק בשטחי ישראל, יאפשר לדוגמה לשב"כ לנהל מעקב ממוחשב אחר חשודים בפעילות שקשורה לטרור, וישווה בין עונשו של מסייע לעונשו של מבצע מעשה טרור. כמו כן, החוק יגדיר לראשונה עבירות פליליות חדשות, כמו חפירת מנהרה לצרכי טרור או קריאה ישירה למעשה טרור - בלי שתידרש הסתברות לביצוע מעשה בעקבות הקריאה. לפי הצעת החוק, שרת המשפטים תידרש להגיש לוועדת החוקה דוח שנתי על ביצוע הוראות החוק, ולדווח על מספר כתבי האישום שהוגשו בעוון גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור. היא תצטרך לתת דין וחשבון גם על יישום ההוראות המיוחדות בעניין מעצר חשוד בעבירת ביטחון חמורה.
הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה בכנסת כבר בשנת 2011 אך מעולם לא הצליחה לעבור בקריאה שנייה ושלישית. בעוד הממשלה טוענת כי מדובר בחוק שאמור להעמיד כלים יעילים למאבק בטרור ובדרכי המימון שלו, ארגוני זכויות אדם מוחים על כך שהוא מחשיב פעילויות פוליטיות של פלסטינים מעשי טרור ובכך מעניק יד חופשית לסיכול פעולות מחאה לגיטימיות. בספטמבר אשתקד החוק אושר שוב בקריאה ראשונה בכנסת ומאז מתקיימים דיונים לניסוחו.
ציפי לבני, שיזמה את חוק הטרור כשרת משפטים, אמרה כי היא "מברכת את כל העוסקים במלאכה על אישור חוק הטרור היום, שהגשתי כשרת משפטים לאחר עבודת מטה רבה שנערכה במשרד. החוק ייתן כלים חדשים וטובים יותר לישראל במאבק בטרור, כלים שלא שונו מאז 1948, והוא נחוץ במיוחד לאור גל הטרור המתמשך בשנה האחרונה".
במהלך הדיון היו חילופי דברים קשים בין ח"כים מהימין לח"כים ממרצ ומהרשימה המשותפת, שהעבירו ביקורת חריפה עליו. יו"ר מרצ, זהבה גלאון, אמרה כי "מובן מאליו שהמאבק נגד טרור ופגיעה באזרחים בחפים מפשע הוא מאבק חשוב שאני תומכת בו, אבל גם כשנלחמים בטרור צריך שהמאבק יהיה אפקטיבי ומוסרי". לדברי גלאון, "הצעת החוק הזו מופרכת, מפספסת את הנקודה במקרה הטוב וגזענית וטוטליטרית במקרה הרע. במקום לחשוב איך מייתרים את הצורך בתקנות חירום על ידי גדיעת המוטיבציה לטרור ויצירת חיים שראויים לחיותם, מעגנים את התקנות ההזויות והעתיקות האלו בחקיקה". כמו כן, היא הוסיפה כי "ההצעה קובעת הגדרות גורפות ורחבות שיהפכו אנשים וארגונים שאין בינם לבין טרור דבר, כולל הארגונים המעטים שמספקים שירותים הומניטאריים בשטחים ובעזה".
יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, אמר כי "החוק הזה פוגע בצורה ישירה בישראל - כי מדינת ישראל מקיימת תיאום ביטחוני עם הרשות הפלסטינית ואש"ף. לפי ההגדרה הישראלית, אש"ף הוא ארגון טרור וחבריו חלק מארגון טרור", למילותיו של עודה נשמעו קריאות רמות מכיוון ח"כים מהליכוד. "הטרור האמיתי הוא הכיבוש שלכם", אמר עודה. ח"כי מיכל רוזין (מרצ) אמרה כי "אין ספק כי על המדינה לגבש אפיקים חוקיים למאבק בטרור לשם הגנה על אזרחיה ומתוך התפיסה הזאת החוק נולד. עם זאת, מדובר באחיזת עיניים. במרצחים הנתעבים משרונה החוק לא יילחם, וכך גם ברוב המפגעים שראינו בחודשים האחרונים".
יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט ח"כ ניסן סלומיאנסקי אמר בסיכום הדיון כי "זהו חוק שנותן הרבה מאוד כוח להיאבק בטרור ומצד שני יודע לעשות איזונים כדי שהכוח לא יהיה מנוצל. זהו חוק ששואב את הכוח שלו מהשטח, זה לא חוק תיאורטי או פילוסופי אלא חוק שלווה על ידי אנשי השטח ומדבר למציאות הקיימת איך במציאות הקיימת פותרים ונאבקים כמה שאפשר בטרור עם האיזונים הנדרשים בנושא הזה".
החוק מפלג את האופוזיציה לשני מחנות
האופוזיציה הגישה כ-165 הסתייגויות נגד הצעת החוק, שנידונו במשך 30 ישיבות בוועדת חוקה, חוק ומשפט. כל ההסתייגויות נדחו בסוף החודש שעבר, כשהוועדה אישרה את החוק לקריאה שנייה ושלישית. "זה חוק לתפארת, נתנו לכוחות הביטחון חוק חזק עם כוח להיאבק בטרור", אמר יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) בחודש שעבר. "יחד עם זאת, הכנסנו לחוק גורמים מאזנים, כדי שהחוק יהיה מרוסן וימומש רק כשיהיה צורך. הייחודיות בחוק, שהוא שואב ידע וניסיון מהשטח", הוסיף.
החוק זוכה לתמיכת המחנה הציוני ויש עתיד ועל כן צפוי לעבור את ההצבעה בקלות. עם זאת, הוא חוצה את האופוזיציה משום שבמרצ וברשימה המשותפת הוא מעורר ביקורת קשה. "תכלית החוק ראויה אך הנוסח שגובש מסוכן", אמרה ח"כ מיכל רוזין (מרצ), שטענה כי במתכונתו הנוכחית החוק "גורף מדי". לדבריה, "לא ייתכן כי אדם ייאסר בלי שביצע כל עבירה, רק מפני ששמו הוכלל ברשימות החברים של ארגון טרור. אין זה סביר שמשפחות שנתמכות בסיוע הומניטרי על ידי ארגוני מעטפת יואשמו בחברות בארגון טרור". רוזין הוסיפה כי "הענקת סמכויות חילוט רכוש למפקדי צה"ל בשטח ללא אישור של גורם חיצוני היא מופרזת. יש לשמור על האיזון העדין שבין המאבק בטרור לבין ההגנה המהותית על זכויות האדם והאזרח - הזכות למשפט הוגן, זכות הקניין וזכות ההתארגנות האזרחית".
יעקב פרי: "החוק מנסה לאזן בין החוקיות, הדמוקרטיה וחופש הפרט"
ראש השב"כ לשעבר, ח"כ יעקב פרי, מיש עתיד אמר באולפן וואלה! NEWS כי "הצעת החוק הזו הוגשה כבר ב-2011, אבל מאז גל הטרור האחרון הוכנסו בה שינויים. החוק מנסה בסך הכול לאזן בין החוקיות, הדמוקרטיה וחופש הפרט. מרצ והרשימה המשותפת חושבים שהאיזון פחות מקודש".
לדבריו, יש מקום לחשש שלהן כיוון שהחוק מאפשר להגדיר ארגוני צדקה ארגוני טרור, אם נמצאה זיקה בין ארגון הצדקה לטרור. "יכול להיות שהגבול הוא מטושטש, מצד שני הוא יאפשר לשב"כ לנהל מעקב ממוחשב וזה כלי חשוב מאוד. אני מוכרח להודות שכראש שב"כ לא הרגשתי פעמים רבות מדי הגבלות, אבל כאשר טיפלנו בתחום הלחץ הפיזי המתון בוועדת לנדאו, הופעלו בתקופתי לחצים מצד שומרי החוק וזה עיכב והטריד, אבל כמובן בצדק".
(עדכון ראשון: 07:31)