פרקליט הנשים המפעילות בית בושת: הפרקליטות התחייבה לאי אכיפת החוק

בווידאו: עובדת בבית הבושת מספרת - "מבטיחה שאני לא סובלת"

הסערה סביב פסק הדין של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב, שמתיר הפעלת בתי בושת בתנאים מסוימים, מסרבת לשכוך: לאחר הדיון הסוער שנערך בשבוע שעבר בוועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות, שבו תקפו באופן חסר תקדים חברות כנסת מימין ומשמאל את השופט שכתב את פסק הדין, איתי הרמלין, שלח אתמול (שני) שי גלילי, שייצג את מפעילת בית הבושת בתיק, מכתב זועם לראשת הוועדה, שבו הוא מאשים את נציגות הפרקליטות באי-אמירת אמת ויוצא להגנתו של הרמלין.

פסק הדין של השופט הרמלין, שנחשף לראשונה בוואלה! NEWS, הסתמך על התחייבות הפרקליטות שלא לאכוף את החוק נגד נשים המפעילות בתי בושת בבתיהן, אולם בדיון בכנסת טענו נציגות הפרקליטות כי הגוף לא התחייב למדיניות אכיפה כזו. עו"ד גלילי במכתבו הציג ציטוטים מהסיכומים שהגישה הפרקליטות לבית המשפט בתיק, המוכיחים לדבריו שהפרקליטות התחייבה בפירוש למדיניות אי האכיפה, ובכך נציגיה למעשה שיקרו במהלך הדיון בכנסת.

לפי הציטוטים המובאים במכתב נראה כי הפרקליטות לא רק ביצעה "הפנייה טכנית" להנחיית פרקליטות המדינה הכללית המתייחסת לתעדוף האכיפה, אלא שהיא הצהירה והתחייבה על מדיניות אכיפה חדשנית. במסגרת מדיניות זו, לא ננקטים כלל הליכי אכיפה בדרום תל אביב, עת שמדובר על שתיים-שלוש נשים המנהלות את עצמן, לא ננקטים הליכי אכיפה מקום שבו הנשים עצמן מחזיקות בית בושת באופן עצמאי, ולא ננקטים כלל הליכי אכיפה עת שאישה העוסקת בזנות מנהלת את בית הבושת בדירת מגוריה, שעה שאין מטרד לשכנים.

"מקום שבו מדובר במתן שירותי מין של אישה בבית מגוריה, מבלי שהמקום יוצר מטרד, ככלל לא תיאכף", נכתב בציטוטים שהביא עו"ד גלילי מתוך הסיכומים שהגישה הפרקליטות. "לאור התפיסה בדין הישראלי את הנשים בזנות כקורבן, ועם העמקת ההבנה החברתית ציבורית כלפי מצבן זה של הנשים, המדינה אינה מעמידה לדין נשים אלה ואינה מגישה כתבי אישום נגדם בגין עבירות של החזקת מקום לשם זנות".

עוד נכתב בציטוטים שהביא גלילי כי "לאור מדיניות האכיפה, שהותוותה בהנחיה ומיושמת בהתאם, ככלל, הפרקליטות אינה מעמידה לדין נשים בזנות בגין עבירות של החזקת מקום לזנות כאשר הנסיבות הן שהנשים עושות זאת עבור עצמן, באופן עצמאי. למען הסר ספק, האכיפה אינה מבוססת על מיקום הנכס. במקומות שאין בהם עבירות נלוות, לדוגמא בדרום תל אביב, 3-2 נשים שמנהלות עצמן, לא אוכפים בהתאם להנחיה 2.2".

גלילי אף מביא דברים מתוך סיכומי הפרקליטות, לפיהם ניתן ללמוד על מדיניות האכיפה שהוצגה מנתוני פילוח של תיקי הפרקליטות בעבירות זנות וסחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות, שהוגשה לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי באוקטובר 2015.

"כל אשר עשה בית המשפט הוא לאמץ את הצהרותיה החדשניות (והקונקרטיות) של הפרקליטות תוך עיגונן בפסיקתו השיפוטית", כתב גלילי ויצא להגנתו של השופט: "מכאן, שהביקורת הדרקונית שהוטחה בכבוד השופט הרמלין (כאילו הוא יזם באופן יצירתי את מדיניות האכיפה החדשה) לא הייתה מוצדקת".

עוד צוין במכתב כי הדיון בכנסת, שכלל רק צד אחד של המתרס - נשים שנחלצו ממעגל הזנות, נציגות עמותות, משטרה ופרקליטות - הראה תמונה חלקית בלבד. "כך למשל, ללא קשר לשאלת חוקיות הזנות עצמה, לא נערך כל דיון בהתעמרות המשטרה בבנות עצמן בעת פשיטות על בתי הבושת, ללא קשר להצדקת קיומם של בתי הבושת", כתב גלילי, והביא דוגמא לפשיטה בבית בושת בדרום תל אביב, שבו העידו הנשים כי הן הוצאו ערומות לרחוב על ידי השוטרים.

"במקרה אחר, סמל המשטרה היכה ושבר לאחת הבנות את היד בעת פשיטה, ויש תיעוד לדבר". הוסיף גלילי. "במקרה נוסף החליט אחד השוטרים לקחת את הפלאפון של אחת הבנות ולהתקשר לבנה וליידע אותו במה אימו עוסקת. אין זה ראוי להתעלם ולהקריב את הנזק שנגרם לנשים מהתנהגות המשטרה, רק בשם המטרה העילאית לסגירת בתי הבושת 'בכל מחיר'", כתב עורך הדין.

בתגובה למכתבו של גלילי טענה הפרקליטות כי "לעמדתנו, אין סתירה בין הצהרות הפרקליטות בפני הוועדה ובין הצהרותיה בפני בית המשפט. כפי שהובהר לוועדת המשנה, הפרקליטות הצהירה כי היא פועלת ברוח הנחיית פרקליט המדינה (2.2) לפיה ככלל, הפרקליטות לא תאכוף עבירות ניהול מקום והחזקתו נגד אישה המפעילה מקום בבית מגוריה, מבלי שהדבר גורם למטרד במקום, וזאת לאור סדרי העדיפויות באכיפה. הפרקליטות הבהירה הן בסיכומיה בבית המשפט והן בפני הועדה, כי למשטרה סמכות לחקור ולבדוק את הדברים, גם במצב שבו אישה בודדה מספקת שירותי מין. מדיניות האכיפה מפורטת בצורה ברורה ומפורשת בסיכומי המדינה לבית המשפט, והיא עומדת בתנאי הנחיית פרקליט המדינה".