החלטה תקדימית: כמה נשים יוכלו להפעיל יחד בית בושת באופן חוקי

(עובדת בבית הבושת בתל אביב: "מבטיחה שאני לא סובלת")

שופט בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב איתי הרמלין הוציא היום (שני) צו שיאסור על העיסוק בזנות בבית בושת ברחוב יצחק שדה בתל אביב ל-90 יום, אולם קבע כי המבנה עצמו לא ייסגר. במקביל לצו, שהוצא בהתאם לדרישת החוק, קבע הרמלין לראשונה תנאים שיאפשרו לנשים להפעיל מקום שמוכר שירותי זנות, מה שהיה לא חוקי עד היום.

"השתכנעתי שיש יסוד סביר לחשש שאם לא יוגבל השימוש במקום שאליו מתייחסת הבקשה, ימשיכו לעבור בו עבירות של סרסרות למעשי זנות, החזקת מקום לשם זנות והשכרת מקום לשם זנות", כתב השופט בהחלטתו.

עם זאת, הוא ציין את התחייבות המדינה בפניו שסעיף החוק הנוגע להחזקת מקום לשם זנות לא ייאכף אם מדובר באישה העוסקת בזנות בדירתה, אם העיסוק בזנות הוא במקום שנשכר לצורך העיסוק על ידי כמה נשים במשותף לצורך זה, או אם העיסוק בזנות הוא במקום שנשכר על ידי אישה לצורך עיסוקה בזנות והיא הזמינה נשים נוספות שזה עיסוקן לחלוק אותו עמה. במלים אחרות, הרמלין הגדיר את התנאים שבהם חוקי להפעיל בית בושת.

לדברי השופט, "משמעות הדבר היא שהנשים שעיסוקן בזנות, שהתנגדו להגבלת השימוש במקום שלגביו הוגשה הבקשה, לא יצטרכו להעביר את עיסוקן לרחוב כפי שחששו. בכך, נמנעת הפגיעה שהייתה צפויה בכבוד האדם שלהן אם חששן שיידחקו לעיסוק בזנות ברחוב היה מתממש, והפגיעה בחופש העיסוק שלהן מצטמצמת והופכת מידתית. כמו כן, הוצאת הסרסור כמובנו בחוק מן התמונה תורמת לאוטונומיה של כל אישה בבחירת עיסוקה ותנאי עיסוקה, ומצמצמת לפחות את ניצולה הכספי".

לקריאה נוספת:
מומחית למאבק בזנות בבית המשפט: "סגירת בתי בושת תפגע בנשים"
"מבטיחה שאני לא סובלת": נשים בזנות מעידות לטובת בית הבושת שלהן

מאבק הנשים נגד סגירת בית הבושת שבו הן עובדות מתנהל זה יותר משנה. על אף שזנות לא נחשבת לעבירה בישראל, סרסרות והפעלת מקום לזנות נחשבות לעבירות,ואחת הנשים אף מועמדת לדין על כך. עם תחילת המשפט, דחה השופט הרמלין בצעד יוצא דופן את בקשת המשטרה להוציא צו סגירה זמני למקום, וקבע כי ישאר פתוח במהלך ההליך. הוא הסביר כי סגירת בית הבושת עלולה להרע את מצבן של הנשים ולדרדר אותן לחיים ברחוב.

המשטרה, יחד עם הפרקליטות הפלילית והפרקליטות האזרחית בתל אביב, ביקשה לסגור את מבנה בית הבושת לצמיתות, משום שמתבצעת בו פעילות בלתי חוקית. עם זאת, לטענת הנשים, סגירת בית העסק מגבילה את מקומות העיסוק שלהן, שעצמו אינו מנוגד לחוק לכשעצמו. "השאלה בתיק אינה מצטמצמת לסוגיה של סגירת מבנה, ויש לו משמעויות לא רק לבעל הנכס ולמי ששוכר אותו, אלא גם לשנים שמשתמשות בו", הסביר השופט הרמלין בשבוע שעבר.

הנשים עלו במהלך הדיון בזו אחר זו להעיד כדי למנוע את סגירת בית הבושת, כשהן מחוזקות מדבריו של השופט. המדינה, מצדה, ניסתה להראות שהעבודה במבנה היא מאורגנת, מתואמת ומסודרת, ובאופן זה להוכיח את קיומה של פעילות בלתי חוקית.

בדיונים ייצגו עורכי הדין קטי צווטקוב, ירוסלב מץ, ישראל קליין ושי גלילי את בעלי הנכס, מנהלת בית הבושת והנשים שעובדות בו. במהלכם, עלו שאלות מהותיות בנוגע לעיסוק בזנות ובהן שאלת לגיטימיות העיסוק, וכן שאלות לגבי חופש הבחירה של אותן נשים. החלטתו הסופית של הרמלין נחשבת תקדימית בכך שהיא מאפשרת עיסוק בזנות בדירה בתנאים מסוימים, כך שמצבן של הנשים לא יהפוך רע יותר.