פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      היום שאחרי: המרדף של המעצמות אחרי שאריות המדינה האסלאמית

      כישלון המגעים הדיפלומטיים נתנו לאסד את ההזדמנות המושלמת "להחזיר כל סנטימטר", והחליפות הדאעשית מתמוטטת בכל החזיתות. וגם: "טראמפ של המזרח" נגד עיתונאים, ואובמה הפך למעודד של קלינטון

      היום שאחרי: המרדף של המעצמות אחרי שאריות המדינה האסלאמית
      צילום: אי-פי, עריכה: אביב אירגז

      בווידאו: אסד בנאום בפרלמנט - "חאלב תהיה בית הקברות של ארדואן"

      הפסקת האש בסוריה אינה קיימת, זה ברור. הגינונים הדיפלומטיים שאפיינו את השיחות בין המעצמות הוחלפו בהצהרות לוחמניות, והשקט היחסי הופר עם חזרתן של ההפצצות והתקיפות האינטנסיביות. המשא ומתן - אם בכלל אפשר היה להגדיר זאת כך - בין המשטר לאופוזיציה קרס ולא נראה שיתחדש בעתיד הקרוב לעין, והנשיא בשאר אסד נשמע בטוח ביכולתו להשתלט מחדש על כל שטחי המדינה יותר מתמיד.

      היו מי שסברו כי ההודעה המפתיעה של רוסיה על הסגת רוב כוחותיה מהמדינה בחודש מרץ היא סימן לפריצת דרך במגעים. דיווחים שונים צצו על קרע בין ולדימיר פוטין לאסד וחלקם אף גרסו כי הוסכם על הדחת השליט שיגלה במדינה אחרת. שלושה חודשים אחרי ההכרזה, קשה לראות בה משהו אחר פרט להונאה המאפיינת את שלטונו של פוטין. כפי שאיש לא הימר שהוא יפתח במערכה אווירית בסוריה, כך אף אחד לא הצליח לחזות את צמצום הכוחות המדומה. בפועל, מטוסי קרב שחזרו לרוסיה הוחלפו במסוקי קרב שעוזרים קרוב לקרקע לנאמני המשטר. תדמור, למשל, שוחררה בזכות החיפוי האווירי הרוסי ויחידות הנדסה רוסיות טיהרו את העיר ממוקשים.

      לכל הטורים של "חוץ מזה"

      בזמן שחלף מאז הנסיגה שלא הייתה, ניסתה מוסקבה להאשים את וושינגטון בכישלון להתקדם בשיחות ובסירובה לשתף עמה פעולה נגד הקבוצות המוסכמות על שני הצדדים שהן ארגוני טרור, דוגמת דאעש וג'בהת א-נוסרה. ג'ון קרי שם פעמיו אל מוסקבה ונפגש גם עם פוטין, אך להוציא חיוכים מזויפים ובדיחות מאולצות מעט מאוד - אם בכלל - הושג שם.

      המשוכה הבולטת ביותר הייתה ועודנה עתידו של אסד. מדינות המפרץ וטורקיה מתנגדות בכל תוקף לפשרה שתאפשר לשליט העלוואי להישאר על כסאו בהסכמה, גם לא במסגרת תקופת מעבר מוגדרת מראש. מן הצד השני, גם רוסיה ואיראן לא הראו סימנים אמתיים להסכמתן לחילופי שלטון והשבוע הברית המשולשת זכתה לחיזוק עם פגישת שרי ההגנה של המדינות בטהראן.

      עובדי סיוע מחפשים ניצולים בהריסות בעיר אידליב, סוריה, אחרי הפצצה רוסית, 31 במאי 2016 (רויטרס)
      נזק מהפצצה של חיל האוויר הרוסי באידליב, לפני כשבועיים (צילום: רויטרס)

      אז כשחידוש השיחות לא באופק ובעלות בריתו עומדות איתן לצדו, אסד יכול להצהיר בגאון שהוא לא מתכוון לעצור ולהחזיר כל סנטימטר משטחה של סוריה לידי המשטר. זהו יעד די דמיוני, אך המטרות המידיות יותר של דמשק הן והשתלטות מחדש על חאלב והתקדמות לעבר א-רקה, בירת "המדינה האסלאמית".

      השבועות הקשים של דאעש: "המדינה האיסלאמית" בדרך לנפילתה

      בעוד המשימה הראשונה נתקלת בהתנגדות עזה מצד האופוזיציה וג'בהת א-נוסרה, שנתמכים בידי הנסיכויות ואנקרה, וזקוקה להחלטה רוסית כדי להיות אפשרית, המשימה השנייה רושמת הצלחה לא מבוטלת. לפני שבוע נכנס צבא אסד למחוז א-רקה לראשונה זה שנתיים ומאז השכיל להגיע לצומת אסטרטגי, המוביל לעיר א-רקה עצמה ולעיר טבקה, שבסיס חיל האוויר השוכן שם היה המעוז האחרון של המשטר בטרם ניגף בפני לוחמי דאעש.

      כוחות מיוחדים מקואליציית המורדים "הכוחות הסוריים הדמוקרטיים" באזור מנבג', חאלב, סוריה, 2 ביוני 2016 (רויטרס)
      לוחמי "הכוחות הסוריים הדמוקרטיים" באזור מנבג', בשבוע שעבר (צילום: רויטרס)

      במקביל, קואליציית המורדים "הכוחות הסוריים הדמוקרטיים", הנתמכת בידי ארצות הברית, פתחה במתקפה משלה לעבר העיר א-רקה מצפון המחוז לדרומו, אך בשלב זה היא נעצרה ופנתה למנבג' - עיר שנמצאת בסמוך לגבול עם טורקיה ומשמשת נתיב מעבר של דאעש לטורקיה ומשם לאירופה. בשלב זה היא מכותרת באופן מלא והיא צפויה ליפול בימים הקרובים.

      קואליציית המורדים, שמורכבת מהכורדים ומארגונים ערביים סוניים, נעזרת גם בכוחות אמריקניים מיוחדים ולאחרונה גם בכוחות צרפתיים. במערב מודעים לכך שפתרון דיפלומטי או צבאי למלחמה לא נראה בעתיד הקרוב, ולכן מעדיפים להתרכז באויב המוסכם על כל הצדדים כשהם מקווים להגיע ראשונים לבירת "המדינה האסלאמית". גם הטורקים, לפי דיווחים שונים, הציבו כוחות בסוריה, כשהם מתרכזים באבטחת נתיבי האספקה למורדים ובהגנה על עיירות הגבול שלהן מפני ירי רקטות של דאעש.

      אסד נהנה מההפקר ושועט מזרחה, לאזורים שבהם אין נוכחות של האופוזיציה. עד שיתחדש המשא ומתן בין משטרו לבין נציגי המורדים ביום מן הימים, עמדותיו של מי שהיה יותר מפעם אחת עם רגל אחת בקבר ימשיכו להשתפר. החליפות של אבו בכר אל-בגדאדי מתמוטטת בכל החזיתות - פלוג'ה בעיראק, סירת בלוב - ועתה נותר למעצמות לעוט על השאריות ולקבוע עובדות בשטח ליום שאחרי דאעש כישות מדינית.

      התפקיד החדש של אובמה

      קצת יותר מחצי שנה נותר לברק אובמה לשהות בבית הלבן. אחרי המאמצים הרבים שהשקיע בתקופה האחרונה בשיחות הגרעין עם איראן, בפיוס עם קובה ובניסיון לבלום את כוחן של סין ושל רוסיה, הוא מתגייס לעזרתה של יריבתו לשעבר ששואפת להחליפו בתפקיד נשיא ארצות הברית.

      עוד בתחילת קמפיין הבחירות המקדימות דווח כי אובמה מפציר בתורמיה הגדולים של המפלגה הדמוקרטית לתמוך בהילרי קלינטון, אך הוא מצדו המתין כמעט חצי שנה עד שהודיע על כך בגאון. כשהוא רואה את עקשנותו של ברני סנדרס מצד אחד ואת הסכנה הנשקפת מצד דונלד טראמפ, החליט הנשיא שלא לחכות עד לוועידה הדמוקרטית בחודש הבא.

      בהתאם לכללי הטקס זימן אליו אובמה את סנדרס לשיחת נימוסים, על אף שידע כי הסנאטור הסוציאליסט לא מתכוון להרים ידיים, אפילו לא עכשיו. זמן קצר לאחר מכן פרסם הנשיא סרטון שהוקלט מבעוד מועד ובו הצהיר על תמיכתו הרשמית בשרת החוץ לשעבר שלו. הוא הרעיף עליה שבחים והכריז כי הוא לא יכול לחשוב על מישהו מתאים יותר לתפקיד מאשר קלינטון. כשאדם גאוותן כמו אובמה אומר זאת, אין זה עניין של מה בכך.

      ברני סנדרס וברק אובמה, וושינגטון ארה"ב. יוני 2016 (רויטרס)
      שמר על כללי הטקס. אובמה לצדו של סנדרס (צילום: רויטרס)

      אז מה גרם לאובמה להצטרף לקמפיין בחירות חדש? לרוב, נשיאים אמריקנים בתום כהונתם השנייה סובלים מאהדה ציבורית נמוכה לקראת הסוף ויורשיהם במפלגה מעדיפים שיישארו הרחק מאור הזרקורים כדי לא להכתים גם אותם. כך היה עם ג'ורג' וו. בוש שהוסתר במסע הבחירות של ג'ון מקיין ב-2008 וכך גם עם ביל קלינטון ב-2000, אז סגנו אל גור בחר שלא לקשור את עצמו לנשיא היוצא שהסתבך בפרשת מוניקה לווינסקי.

      אובמה, לעומת זאת, זוכה לאחוזי אהדה גבוהים גם עכשיו והוא שם לנגד עיניו את בלימתו של טראמפ. עם לשונו החדה הוא צפוי להצליף במיליארדר בחודשים הקרובים והוא אמור לחזק את התמיכה בקלינטון בקרב השחורים, ההיספנים והנשים, האוכלוסיות שהכתירו אותו כנשיא השחור הראשון בהיסטוריה של ארצות הברית. אם קלינטון רוצה לעשות היסטוריה משל עצמה ולהיות הנשיאה הראשונה, היא זקוקה לקולות שלהן.

      לשמחתה, טראמפ מכשיר עבורה את הקרקע. ברכבת ההרים של הבחירות לנשיאות ארצות הברית, היה זה שבוע קודר במיוחד עבור המועמד הרפובליקני המסתמן. התבטאותו נגד השופט ההיספני שמנהל את תיק התביעה נגד האוניברסיטה שלו לא הייתה עוד אמרה גזענית שעברה מתחת לרדאר. היא הקימה עליו את בכירי המפלגה, שהתנגדותם אליו התרככה בשבועות האחרונים. אחרי שבלעו את הצפרדע, הם לא יכלו שלא להוקיע את מי שהטיל ספק ביושרתו של שופט פדרלי רק בשל מוצאו.

      בזה אחר זה, הם התנערו ממנו. חלקם הכריזו כי לא יצביעו לו כמו מושל ויסקונסין סקוט ווקר שהתמודד בעצמו על ייצוג המפלגה הרפובליקנית, ואחרים רמזו לו בצורה גסה שהוא אינו יכול להמשיך כך, כמו יו"ר בית הנבחרים פול ראיין ומנהיג הרוב בסנאט מיץ' מקונל. מיט רומני, המועמד הרפובליקני הקודם לנשיאות, סימן את הקו שבו עשויים לנקוט בכירים נוספים במפלגה. לדבריו, הוא לא יצביע לטראמפ בנובמבר והוא שוקל לשים את הפתק של גרי ג'ונסון, מועמד המפלגה הליברטריאנית שמושכת אליה מאוכזבי טראמפ רבים. בממוצע, היא זוכה בכ-1% תמיכה בודד, ואילו השנה היא זוכה לפי חלק מהסקרים כבר ל-10%.

      לקלינטון נותר לבחור בסגן - או סגנית שעשויה להיות הסנאטורית אליזבת וורן, מהאגף השמאלי של המפלגה - ולקוות שסנדרס הבלתי-נלאה יתעייף סוף סוף. הוא עדיין מבטיח לנסות ולשכנע את צירי-העל של המפלגה לחבור למחנה שלו עם הטיעון שלפי הסקרים, הוא מהווה יריב טוב יותר לטראמפ. מה שעדיין מחזק את עקשנותו היא פרשת המייל הפרטי המתישה של שרת החוץ לשעבר שעדיין לא הגיעה לסיומה.

      הדוח הנוקב של מחלקת המדינה נגד קלינטון אולי כבר מאחוריה, אך בדיקת ה-FBI עוד מתנהלת. לפי הוול סטריט ג'ורנל, בין התכתובות שנבחנות כאלו שעוסקות בפעילות המל"טים של ארצות הברית במסגרת מלחמתה בטרור והועברו ברשת פרטית ולא מאובטחת. אם אכן תיפתח נגדה חקירה פלילית, יהיה זה כמובן סיפור אחר לגמרי ולכן הסנאטור היהודי רוצה להישאר רלוונטי. אובמה, מצדו, לא מחכה לסוף החקירה ורוצה לפעול בכל הכוח למען קלינטון, ואולי יותר מכך נגד טראמפ שהידרדר השבוע בסקרים.

      הוא יורה גם בעיתונאים

      בחודש שעבר זכה רודריגו דוטרטה בנשיאות הפיליפינים עם ניצחון מהדהד בבחירות. ראש העיר הוותיק סחף אחריו את תושבי המדינה שבדרום-מזרח אסיה עם סיסמאות לוחמניות שהבטיחו מלחמה חסרת פשרות בשחיתות ופשע שהשחיתו את הממסד ואת החברה.

      הוא תקף את האפיפיור, ראש הכנסייה הקתולית שאליה משתייכת רוב אוכלוסיית המדינה, הבטיח להוציא להורג ללא משפט עבריינים ולגלג על אונס של תיירת אוסטרלית. כל אלו לא מנעו ממנו לכבוש את לבבות האזרחים, אדרבא – הם רואים בו דמות שאינה חוששת לומר את האמת ויוצאת נגד האליטה המאוסה.

      דוטרטה הנהיג יד ברזל נגד סוחרי סמים בעירו בת מיליון וחצי התושבים ואישר לכוחות הביטחון יד קלה על ההדק, מודל שאותו הוא הבטיח ליישם גם בכל רחבי המדינה. הוא כינה את הכנסייה הקתולית "המוסד הצבוע ביותר" עלי אדמות שכמריו "הבני זונות" מתעשרים על חשבונם של העניים, וקרא למשפחות שלא להביא לעולם יותר משני ילדים.

      רודריגו דוטרטה, הנשיא החדש של הפיליפינים, אחרי הצבעתו בבחירות, 10 באי 2016 (רויטרס)
      גם העיתונאים "בני זונות". דוטרטה (צילום: רויטרס)

      מחוץ לפיליפינים, "טראמפ של המזרח", כפי שכונה ראש עיריית דבאו לשעבר שכיהן בתפקידו 22 שנה, מעורר דאגה גדולה בקרב ארגוני זכויות ומדינות המערב. דחיפת האוכלוסייה לקחת את החוק לידיים הובילה להבטחתו להעניק מדליה לאזרחים שיהרגו בעצמם סוחרי סמים שיסרבו להיעצר. הקריאה לחיסולים שרירותיים הזכירה את תקופתו של הרודן פרדיננד מרקוס, אז הוצאו להורג מתנגדי משטר רבים.

      לא רק הפושעים וסוחרי הסמים מדאיגים אותו, אלא גם התקשורת. דוטרטה אמר כי אי אפשר לצפות שעיתונאים לא יהיו מטרה להתנקשות אם הם "בני זונות" - מונח שמאוד אהוב עליו - וגרם לרעש גדול במרב. הארגון עיתונאים ללא גבולות גינה בחריפות את דבריו, ברקע המצב העגום גם כך של התקשרות במדינת האיים שבדרום-מזרח אסיה - לפחות 175 עיתונאים נרצחו במדינה מאז 1986.

      אחרי שהארגון קרא להטיל חרם תקשורתי על הפיליפינים, פרסם הנשיא הנבחר הבהרה וטען בתוקף כי דבריו הוצאו מהקשרם. הייתה זאת הפעם הראשונה שדוטרטה, שכבר הודיע שלא יכנס יותר מסיבות עיתונאים בשל הנפילות התכופות בלשונו, נסוג מהצהרה כלשהי שלו. בצל התעקשותו שלא לדון עם סין על הסכסוך הימי ביניהן, שינוי הגישה הפומבית שלו כלפי היחס לעיתונאים יכול להיות חיובי לאזור. בסופו של דבר, ייתכן שדוטרטה הוא עוד פוליטיקאי רגיל - הבטחות ודיבורים לא הופכים בהכרח למעשים.