יממה בלבד אחרי פסיקת בג"ץ ולפיה בעל עסק לא יוכל להציג את עצמו ככשר אלא אם קיבל תעודת כשרות מהרבנות הראשית לישראל, הגוף היחיד שמעניק כשרות על פי החוק, קיבלו אתמול (שלישי) בעלי עסקים מכתב התראה מהיחידה הארצית לאכיפת חוק איסור הונאה בכשרות. למקבלי ההתראות, בעלי עסקים שמקבלים כשרות מטעם גופי כשרות פרטיים, נמסר כי לא יוכלו להמשיך להציג את עצמם ככשרים בכתב, כפי שהם עושים כעת.
בעלי העסקים פועלים עם גופים פרטיים, ובהם מיזם "השגחה פרטית", שמשמשים אלטרנטיבה לרבנות הראשית ונפגעו מפסיקת בג"ץ. במכתב, שאותו קיבלו לפחות ארבעה בעלי עסק בירושלים, נדרשו הנמנעים "לחדול משימוש במצג כשרותי מכל סוג שהוא" וכן "לסור למשרדי הרבנות" אם הם מעוניינים לקבל כשרות ולהיות מוצגים ככאלה בכתב.
גורם ברבנות אמר לוואלה! NEWS כי "עשרות מכתבי התראה נשלחו היום לבעלי עסקים שהציגו עצמם ככשרים אף שלא היו כאלה מטעם הרבנות".
לקריאה נוספת:
חשד: חבר מועצת ראשון לציון קיבל הסמכה ברבנות מבלי שעמד בתנאים
רב בכיר על האישור להפעיל בית בושת: "זנות ויהדות לא הולכות יחד"
סרבן הגט שהוטל עליו חרם נעלם: "חשש שאשתו תישאר עגונה"
בתגובה, אמר הרב אהרון ליבוביץ, מייסד "השגחה פרטית", כי פעילות האכיפה נמהרת ולא הוגנת. "צר לנו שהרבנות הראשית לא נתנה לבעלי העסקים המחזיקים בתעודת כשרות אלטרנטיבית שהות להתארגן ולהיערך לאחר פסיקת בג"ץ אמש", אמר.
לדבריו, מדובר באכיפה ביד קשה. "כבר היום בצהרים הזדרזה לשלוח לבעלי העסקים מכתבי התראה לפני קנסות. הדבר מוכיח שוב, כי הרבנות הראשית נוהגת בשיטות מאפיה ומתעמרת בבריונות ובאטימות לב בבעלי עסקים קטנים והגונים, שכל חטאם הוא שאינם מכפיפים עצמם להשגחתה הבלעדית - השגחה הלוקה, כידוע, בבעיות רבות ונגועה בשחיתות".
מהרבנות הראשית נמסר: "המחלקה הארצית לאכיפה בכשרות ממשיכה בעבודתה הברוכה כדי למנוע עבירה על החוק והטעיית הציבור".
בכיר ברבנות הוסיף: "הם עובדים על הציבור בעיניים. מחלקים תעודות כשרות ללא פיקוח אמיתי ואנחנו העבריינים? היחידים כאן שמשקרים לציבור הם אלו שטוענים כי הם לכאורה שומרים על הכשרות ובפועל לא עושים דבר כדי לבדוק מהיכן הבשר, מי ניקה את הירק ואיך ומתי ניפו את הקמח, אם בכלל".
ניצחון למונופול הרבנות
הרכב של שלושה שופטי עליון אימץ אתמול את עמדת הרבנות הראשית לישראל סביב הפרשנות לחוק איסור הונאה בכשרות, וקבע כי על פי החוק, עסק לא יוכל להציג עצמו ככשר בכתב, בין שתוך שימוש במילה כשר ובין שלאו, אלא אם ניתנה לו תעודת הכשר מטעם הגורם המוסמך על פי חוק הרבנות הראשית לישראל.
ההחלטה מהווה מכה קשה לגופי הכשרות האלטרנטיביים שפועלים בשנים האחרונות בירושלים, בתל אביב ובערים נוספות שלא מחזיקים בתעודות כשרות של הרבנות הראשית אך שומרים עדיין על כשרות בבית האוכל. העתירה לבג"ץ הוגשה על ידי המרכז הרפורמי לדת ומדינה בשם שני בעלי מסעדות מירושלים, שי גיני ויהונתן ודעי, שטענו כי המזון המוגש בהם כשר אף שהם אינם מחזיקים בתעודות כשרות מטעם הרבנות המקומית.
השופטים החליטו להגביל את תחולת פסק הדין לשנתיים. הגבלה תחולת פסק הדין כפופה לשינוי מערכתי שדרש בג"ץ במערך הכשרות של הרבנות הראשית, שיכלול בין היתר את בחינה מחדש של הזיקה שבין המשגיחים לבתי האוכל שהם משרתים, כך שלא יהיו עוד כפופים אליהם.
(עדכון ראשון: 21:00)