אסור לדבר על הסרטן: קשר השתיקה סביב אסון פוקושימה נסדק

יותר מחמש שנים לאחר האסון הגרעיני בפוקושימה, יפן, קשר השתיקה סביב ההשפעות הקשות על תושבי האזור נשמר באדיקות. כעת, צעירה בת 21 שאובחנה עם סרטן בלוטת התריס – המחלה היחידה שמוכרת על ידי הקהילה הרפואית כמקושרת ישירות לקרינה רדיואקטיבית – היא הראשונה ששוברת שתיקה, מתוך 173 מקרים ידועים של המחלה באזור, בתקווה לעורר מודעות להשפעות החמורות של האסון הגרעיני ולקרוא לתושבים להיבדק.

סיפורה של הצעירה, שביקשה לשמור על אנונימיות מחשש להטרדות, ממחיש היטב את הפחד שאופף את חייהם של חולי הסרטן בפוקושימה. למרות השיעור הגבוה של המחלה באזור, הממשלה היפנית מתעקשת כי לא מדובר בתוצאה של האסון הגרעיני. "אין הרבה אנשים כמוני שמוכנים לדבר", הבהירה.

עוד בוואלה! NEWS:
"הסיכוי לפגיעה בכור ישראלי שתוביל לדליפת קרינה מסוכנת קטן מאוד"
חמש שנים לאסון בפוקושימה: ההורים שעדיין מחפשים את גופות ילדיהם
לראשונה מאז האסון בפוקושימה: יפן חידשה פעילות בכור גרעיני

הממשלה הורתה על בדיקות רפואיות בקרב 380 אלף אזרחים שהיו בני 18 או פחות כשהצונאמי ורעידת האדמה שהכו במחוז בחודש מרץ 2011 גרמו לדליפה מהמתקן הגרעיני. כ-38% מהם טרם נבדקו, ובקרב בני 21-18, הנתון קופץ ל-75%. לדברי הצעירה, שלומדת להיות אחות מוסמכת, היא רוצה לסייע לחולים אחרים, ובמיוחד לילדים, שחוששים מההשלכות הרפואיות – והחברתיות – של המחלה, שעדיין נחשבת לטאבו במדינה.

"אני רוצה שכולם, כל הילדים, ילכו לבית החולים וייבדקו", אמרה, בריאיון ליוצר הסרטים האמריקני איאן תומס אש. "הם חושבים שזו טרחה גדולה מדי, ושאין שום סיכון, אז הם לא הולכים". לדבריה, "הסרטן אובחן אצלי בשלב מוקדם, והבנתי שזה חשוב מאוד". סרטן בלוטת התריס נחשב לאחד מסוגי הסרטן הפשוטים ביותר לטיפול, במיוחד בשלב מוקדם.

גידול ממאיר שהתגלה אצלה הוסר, וכעת היא לא נזקקת לטיפול רפואי נוסף, מלבד משככי כאבים. חוץ מצלקת זעירה על צווארה, זכר לשבועיים של אשפוז, חייה המשיכו כרגיל. "היכולת שלי לחזור ישר לעניינים היא סימן ההיכר שלי", הוסיפה בחיוך, "אני תמיד מצליחה להמשיך הלאה".

יפנים רבים, שמכירים היטב את השפעותיה של פצצות האטום שהוטלו על הירושימה ונגסקי בשלהי מלחמת העולם השנייה, חוששים מפגמים גנטיים כתוצאה מקרינה. רבים מהם, בעיקר המבוגרים, עדיין חושבים כי כל סוגי הסרטן הם סופניים – וכך גם הצעירה שהתראיינה, עד שהרופאים הסבירו לה כי מצבה קל, יחסית, לטיפול.

היא סיפרה כי אמה פרצה בבכי כשגילתה שבתה חולה בסרטן, ומשפחתו של בן זוגה לשעבר התנגדו לקשר ביניהם כששמעו על כך. בן הזוג הנוכחי, לדבריה, מבין יותר טוב את מצבה, ולא חושש מהמחלה.

מוקדם יותר השנה, הוקמה בפוקושימה קבוצת תמיכה לחולי סרטן בלוטת התריס. חבריה סירבו להתראיין לכלי התקשורת, בטענה כי תשומת לב שתופנה כלפיהם תהיה "מסוכנת". במסיבת עיתונאים שכינסו בטוקיו בחודש מרץ האחרון, השתתפו דרך שיחת וידאו שני הורים לילדים חולי סרטן, שפניהם הוסתרו על מנת לא לחשוף את זהותם. הם הביעו ביקורת על הטיפול שילדיהם מקבלים, וטענו כי הממשלה שוגה בהערכתה כי מקרי הסרטן לא קשורים לאסון הגרעיני.

הירויוקי קוואי, עורך דין המייעץ לקבוצה, טען כי כדאי לחולים לדרוש פיצויים מהממשלה היפנית. "החולים מפולגים", סיפר. "הם צריכים להתאחד, לדבר אחד עם השני". שינסיו הידה, צלם מפוקושימה שעובד גם הוא עם קבוצת התמיכה, סיפר על ילדה שאובחנה עם סרטן בלוטת התריס, ושאלה אותו אם תוכל להינשא בעתיד, למרות הסטיגמה על חולי סרטן. "הם מרגישים לבד", אמר. "הם לא יכולים אפילו לספר למשפחותיהם, הם מרגישים כאילו אסור להם לספר לאף אחד או לשאול שאלות".

על פי הנתונים של ועדת הרופאים והמומחים שמבצעים את הבדיקות על צעירים בפוקושימה, מספר המקרים המאובחנים נמצא במגמת עלייה. במסיבת עיתונאים שכינסה הוועדה השבוע, הבהירו המומחים כי אין כל קשר לקרינה הגרעינית. "קשה להאמין שיש קשר כלשהו", טען הרופא הוקוטו הושי. בהתייחסות לסרטן שאובחן אצל ילד שהיה בן חמש בעת האסון – החולה הצעיר ביותר – המומחים טענו כי "אחד זה לא מספר משמעותי".

הצעירה אמרה כי היא מחשיבה את עצמה לבת מזל. כ-18 אלף בני אדם נהרגו בצונאמי ורבים אחרים איבדו את בתיהם כתוצאה מהאסון הטבעי ומהאסון הגרעיני, אולם משפחתה יצאה ללא פגע – כמעט. כשנשאלה מה דעתה על אנרגיה גרעינית, השיבה כי ליפן "אין צורך" בכורים גרעיניים. בלעדיהם, לדבריה, אולי היא לא הייתה מגיעה למצבה.