רבות מן הדתות מצוות על מאמיניהן להתנזר למשך זמן מסוים מאוכל ומשתייה. הצום מהווה דרך לכבוש את "תאוות העולם הזה", ולשעבד את הגוף לכוחות חזקים יותר מצרכיו המידיים. נראה שהאסלאם משתמש בפרקטיקה זו באופן הקיצוני ביותר: חודש הרמדאן שהתחיל השנה היום (שני) כולל 30 ימי צום, בהם אסורים אכילה, שתייה, רחצה, עישון וקיום יחסי מין - מזריחת השמש ועד לשקיעתה, כ-15 שעות בכל יום.
אך מסתבר שלמרות שעות הרעב הארוכות, אחת הבעיות הנפוצות בחודש הרמדאן היא דווקא העלייה במשקל. אלו שאינם עובדי כפיים נמנעים ככל האפשר מתנועה, על מנת לשרוד את היום, וגם אלו העובדים בעבודות פיזיות מאבדים את האיזון שבתזונה סדירה, ואוכלים מדי ערב יותר מדי, במטרה "להטעין" את הגוף בצידה לדרך ליום שלמחרת.
עוד בוואלה! NEWS:
בג"ץ קבע: צעדת "ריקודגלים" תעבור ברובע המוסלמי בכפוף להגבלות
הצעד הראשון של ליברמן במשרד הביטחון: אישור הקלות הרמדאן לפלסטינים
המבחן הראשון של שר הביטחון המיועד: התקופה הנפיצה של הרמדאן
טורי ההדרכה בערבית לתזונה נכונה ולשמירה על הגזרה מנסים להיאבק בתופעה זו, ומפצירים בצמים: "אל תאכלו צ'יפס! החליפו אותו בתפוחי אדמה בתנור". "אל תשתו משקאות ממותקים! עברו למיצים טבעיים ולמים". אך ספק אם כיבוש תאוות הגוף גם בלילה, לאחר הצום הארוך במשך היום, אינו בגדר גזירה שאי אפשר לעמוד בה.
את מועד תחילתו של חודש הרמדאן קובעים, בדומה למנהג "קידוש החודש" העתיק במסורת היהודית, על פי שלושה עדים שמגיעים לבית הדין ומעידים כי ראו את הלבנה. בית הדין השרעי, ההלכתי, המוסמך לפסוק בעניין, יושב בריאד שבערב הסעודית. מועד הרמדאן נקבע לפי הירח, ומשום כך לא מצוין בכל פעם באותו פרק זמן של השנה. עקב כך, משתנה מספר שעות הצום מזריחת השמש ועד לשקיעתה, בין 15 ל-16 שעות בכל יום.
בצום חייבים נשים וגברים כאחד, אך אנשים המצויים במהלך מסע ונשים בתקופת המחזור, פטורים ממנו. מי שהחסיר ימי צום מסיבות אלו משלים אותם לאחר מכן, או תורם סכום מסוים לצדקה על מנת לצאת ידי חובה. במהלך החודש מאריכים המוסלמים את נוסח התפילה ואת מספר ההשתחוויות, שנקראות בערבית "רכעות", בתפילת הערב. השתחוויות אלו מכונות "תראוויח".
הלילה הקדוש ביותר בשנה למוסלמים חל ביום ה-27 בחודש הרמדאן, ומכונה "לילת אל-קדר" - ליל הגורל. המוסלמים מאמינים כי במהלכו ירדו אל הנביא מוחמד פסוקי הקוראן מהשמים. משמו של הלילה נובע כי הוא מהווה "שעת רצון", שבה ניתן להתפלל ולבקש מהאל לשנות את רוע הגזירה, ולקבל מחילה על חטאים.
באסלאם השיעי קובעים את תחילת הרמדאן לפי חישובים אסטרונומיים ולא לפי עדים, ולכן תחילת הרמדאן אינה תמיד זהה בין שני הזרמים האסלאמיים. כמו כן, "לילת אל-קדר" אצל השיעים חל ב-23 בחודש הרמדאן - הלילה שבו נהרג, על פי המסורת השיעית, עלי בן אבו טאלב, אבי השיעה.
ברוב מדינות האסלאם, שבהן אין הפרדה בין דת ומדינה, נחשב הצום לנורמה חברתית מחייבת, ולעיתים גם מעוגנת בחוק, עם עונשים לאלה האוכלים בפומבי. גם אלו שאינם צמים לא מראים זאת ברשות הרבים, ורק לעיתים נדירות מצהירים על כך בגלוי.
בסין, שבה מפלגת השלטון הקומוניסטית מוגדרת אתאיסטית באופן רשמי, הוגבלו עובדי מדינה, סטודנטים וילדים באזור שינג'יאנג המוסלמי בעיקרו מצומות ברמדאן, וכן מכניסה למסגדים ומסגירת מסעדות - כך הודיעו אתרים של כמה משרדי ממשלה באזור השבוע. הממשל הסיני מגביל זה שנים את הצום באזור, שבו חיים יותר מעשרה מיליון בני אדם, שרבים מהם שייכים לקבוצה האתנית המוסלמית אויגור.
כוחות הממשל הסיני, המצויים בעימותים עם בני האויגור באזור זה מכבר, מייחסים מתקפות קטלניות באזור ומחוצה לו למיליציות שחותרות להשגת עצמאות בשינג'יאנג, העשיר במשאבים טבעיים. ארגוני זכויות אדם, בתורם, מייחסים את המתיחות באזור להגבלות על החופש הדתי והתרבותי בו.
בארץ סגורות רוב המסעדות הערביות בשעות היום במהלך החודש, אך רבות מהן, ובמיוחד אלו אשר נותנות שירות ללקוחות שאינם מוסלמים, ממהרות להיפתח לקראת הערב. על אף שזהו חודש של צום, עולים שיעורי הקנייה במגזר הערבי בעשרות אחוזים. הקניות כוללות אוכל לסעודות החג המשפחתיות שנערכות בערב כל יום, ומתנות חג לבני המשפחה.