לא רצח אבל גם לא הגנה עצמית: הטענה שהובילה להפחתת עונשו של היילו

"קנטור" – זו הסיבה שבגינה הפחית אתמול (שלישי) בית המשפט העליון את עונשו של יונתן היילו – הצעיר ממוצא אתיופי שהורשע ברצח האדם שאנס אותו, והמיר את עבירת הרצח בהריגה, כך שבעוד שנתיים הוא יוכל להשתחרר. השופט חנן מלצר דחה את טענת עורכי דינו של היילו על כך שהרצח נבע מהגנה עצמית, ובפסק דין מנומק הסביר את גזר הדין, שניתן שנה וחצי לאחר שנשמע הערעור בעליון, ופירט מדוע טענת הקנטור עומדת לצדו של היילו .

היילו, תושב נתניה בן 25, הורשע לפני כשלוש שנים בבית המשפט המחוזי בלוד בגין רצח ירון איילין בן ה-27 בשכונת קריית נורדאו בשנת 2010. הוא טען במשפטו כי איילין סחט אותו ואנס אותו פעמיים בעבר, עוד לפני האירועים שהתרחשו בליל הרצח, שבו, לטענתו של היילו, איילין - בעל עבר פלילי והרשעה באונס - ניסה לסחוט ולאנוס אותו בפעם השלישית, כך שמעשיו נבעו מהגנה עצמית.

עוד כתבות בנושא:
"נעשה לו צדק, הוא היה כמו מת": משפחת הצעיר שהופחת עונשו נושמת לרווחה
העליון הפחית בעונשו של יונתן היילו, שהרג את האיש שאנס אותו
אחרי שנה וחצי, הצעיר שהורשע ברצח האנס שלו עדיין ממתין להכרעה

היילו סיפר כי לא תכנן לפגוש את איילין באותו היום, ולדבריו, לאחר שנפגשו החל להתפתח דין ודברים ביניהם. היילו טען כי איילין השמיע בין היתר הערות בעלות אופי מיני שייתכן כי היו בהם כדי להוביל לכדי תקיפה מינית נוספת, ובשלב מסוים השניים התרחקו משאר האנשים ששהו לצדם, ואיילין הסתובב להטיל את מימיו. כשביקש להסתובב בחזרה, חנק אותו היילו, ולאחר מכן הכה אותו בראשו ובאיבר מינו בלבנה וגרר אותו על הרצפה עד שמת. הוא הסגיר את עצמו למשטרה ואף שחזר את מעשיו בפני החוקרים.

בגזר הדין כתבו השופטים כי הצעיר פגע במעשיו בערך העליון - קדושת החיים. הוא הורשע ברצח, אולם קיבל עונש מופחת של 20 שנות מאסר בלבד, לאחר שבית המשפט המחוזי קבע שהיה נתון במצוקה נפשית קשה עקב התעללות קודמת של המנוח בו.

כאמור, בערעורו טען היילו באמצעות עורך דינו אלון אייזנברג כי המעשה נעשה לשם הגנה עצמית, ולחלופין בעקבות קנטור – התנהגות מתגרה מצד התוקף. לצורך ביסוסה של טענת ההגנה העצמית יש להוכיח שישה יסודות מצטברים: ראשית, על עורכי הדין להראות כי מעשיו של הנאשם נעשו לשם הדיפת תקיפה שלא כדין. כמו כן, יש להוכיח כי הייתה נשקפה סכנה מוחשית לפגיעה "בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו" של הנאשם, כי היה מדובר בסכנה מידית, כי הנאשם לא הביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה "תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים", כי מעשיו של הנאשם היו נחוצים לצורך הדיפת התקיפה וכי קיימת פרופורציה בין הנזק הצפוי מהתקיפה לבין הנזק הצפוי ממעשי ההגנה של הנאשם.

השופט מלצר קבע כי להיילו לא עומדת טענת ההגנה העצמית, שכן איילין איים עליו שיכה אותו אם לא ישלם לו תוך יום או יומיים, ולא היה צפוי כי הוא יתקוף אותו באותו הערב. כלומר, לא הוכח כי הסכנה הייתה מידית. באשר לאפשרות שאיילין יבצע בו מעשה סדום נוסף, קבע השופט כי גם בתקיפה שכזו לא התקיים יסוד המידיות, שכן היילו הודה שהוא התנפל על המנוח כאשר הוא החל בסגירת מכנסיו, ועל כן לא נראה סביר שהוא עמד לתקוף אותו מינית באותה עת.

על אף פסילת טענת ההגנה העצמית, כדי להרשיע ברצח יש צורך בהוכחת כוונה תחילה לבצע רצח, הכנה, והיעדר קנטור. "היעדר הקנטור" הוגדר בפסיקה "כמצב של גיבוש כוונת קטילה מתוך שיקול דעת, יישוב דעת, קור רוח ושליטה עצמית". קיומו של קנטור מציג את האפשרות כי הכוונה להרוג התגבשה באופן ספונטני, כתוצאה מהתגרות מצד הקורבן, ומבלי שהנאשם הפעיל שיקול דעת. כלומר, היעדר הקנטור נועד להבחין בין החלטה ביישוב דעת להמית את הקורבן, לבין החלטה להמית, מבלי שנשקלו התוצאות המוסריות במעשה ההמתה.

טענת "הקנטור המתמשך" כפופה לביסוס של שני תנאים מצטברים. יש להוכיח כי ההחלטה להרוג לא התגבשה בליבו של הנאשם כבר לפני כן, וכי לפני המעשה אירע קנטור נוסף, המכונה לעיתים "טריגר". השופט מלצר ציין כי לאחר שאיילין דרש שהיילו ישלם לו אלף שקל, הוא לקח אותו לחניון חשוך, איים עליו כי יכה אותו אם לא ישלם לו סכום זה תוך יום או יומיים, ואז פתח את רוכסן מכנסיו והוציא את איבר מינו לצורך הטלת מימיו, כשהוא עומד בגבו אליו.

על פי מלצר, בחינה של מכלול מעשי ההתעמרות שביצע איילין כלפי היילו בתקופה שקדמה למקרה, שכללו שני מעשי סדום, מצביעה על האפשרות להכיר, בנסיבות, בקיומה של "התגרות מצטברת", המספיקה לצורך ביסוסו של "קנטור מתמשך". בשל כך קבע השופט כי עולה ספק סביר בנוגע לכך שמעשיו של היילו נעשו ב"דם קר".

עוד ציין מלצר כי העובדה שהיילו פגע באיבר מינו של איילין אמנם איננה מהווה ראיה לכך שמדובר בנקמה על ההתעללות המינית שביצע בו, ואולם יש בכך כדי להוסיף לאותו ספק שמתעורר. גם אופיו של היילו, שתואר כאדם רגוע ומופנם שאיננו נוהג לנקוט באלימות, מחזק לפי השופט את הסברה כי פעולותיו נעשו מתוך סערת רגשות ולא באופן שקול.

(עדכון ראשון: 21:32)