פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רעשי המפץ הפוליטי לא דועכים, ואפקט הדומינו בממשלה טרם הסתיים

      הניסיון להרחבת ממשלה הסתיים בקואליציית ימין, וייתכן שתקוות נתניהו היא לצרף לבסוף בכל זאת את המחנה הציוני. בצל איומי בנט ונטישת שרים את הספינה, עדיין לא ברור איך תסתיים שרשרת האירועים שיצר ראש הממשלה

      רעשי המפץ הפוליטי לא דועכים, ואפקט הדומינו בממשלה טרם הסתיים
      צילום: יותם רונן, עריכה: אוהד פיטר

      (השר אבי גבאי התפטר מתפקידו, שבת)

      לפי ההגדרה המילונית של מרים וובסטר, מוגדר "אפקט דומינו" כמצב שבו אירוע אחד מייצר סדרת אירועים דומים, המתרחשים בזה אחר זה. בסופו של שבוע פוליטי שני עמוס טלטלות ותהפוכות, אין מנוס מלדמיין שורה ארוכה של אבני דומינו עומדות, כאשר הראשונה מפילה את האבן הבאה, שמפילה את זו שאחריה וכן הלאה. המהלך שהחל עם ניסיון של ראש הממשלה בנימין נתניהו לצרף את המחנה הציוני לממשלת אחדות לאומית, התהפך בן לילה לקואליציית ימין רחבה, ומאז – שורה של רעשי משנה מרעידה את המערכת הפוליטית.

      למרות הרומן המחודש שהציג הצמד נתניהו-ליברמן במעמד חתימת ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לישראל ביתנו ביום רביעי, עד שההסכם לא יובא לאישור הכנסת, הכול עוד אפשרי. החרפת הטון מצד הבית היהודי במשבר הקבינט המדיני-ביטחוני גרמה לרבים במערכת הפוליטית להבין שהכול עוד פתוח ולהגדיר את המצב "אירוע מתגלגל". התמרון הפוליטי האחרון של נתניהו יצר תגובת שרשרת של אבנים שחורות ולבנות, שבשלב זה לא ברור מה תהיה עוצמתה והיכן היא תיעצר.

      לקריאה נוספת בנושא:
      נתניהו הציע פשרה לבית היהודי; בנט: "לא מוכן שימותו חיילים"
      יעלון על התפטרות גבאי: "מעריך אותו, הוכיח שאפשר אחרת"
      התנגד למתווה הגז וספג ביקורת מארגוני סביבה: כהונתו של השר היוצא

      שר החינוך נפתלי בנט, פורום הפיס לחינוך, 26 באוגוסט 2015 (ניב אהרונסון)
      מרשה לעצמו להציב דרישות בפני נתניהו בשל שבריריות הקואליציה. בנט (צילום: ניב אהרונסון)

      סוף השבוע נפתח עם הודעת ההתפטרות של השר להגנת הסביבה אבי גבאי, שהשתלט על מה שמסתמן כמשבצת הפוליטית הלוהטת של השבועיים האחרונים - שישי בבוקר. בדיוק שבוע לאחר שמשה יעלון הודיע על הנטישה הדרמטית של ספינת נתניהו, תוך כדי התרעה על "עומק השבר" בעם ומתיחת ביקורת קשה על "מנהיגות שמסכימה לשיח מופקר וחסר אחריות", נאום התוכחה של גבאי כלפי ראש הממשלה היה קשה לא פחות. כמו יעלון, גבאי התריע מפני הרוחות הקיצוניות המאיימות על הדמוקרטיה הישראלית, תוך מתיחת קו מחבר בין מתווה הגז לבין המתקפה על קציני צה"ל, והאשמת נתניהו בניסיון מכוון להחליש את השירות הציבורי.

      בעוד אזהרותיו של גבאי מהרס הבית השלישי מהדהדות, "עימות הקבינט" של נתניהו עם יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט החריף לכדי משבר של ממש, ונרשמה הסלמה רצינית ברטוריקה של קרב האגרופים האחרון בין השניים. "לא מוכן שימותו חיילים בגלל קבינט המוכה בעיוורון מכוון בשל אגו של מישהו", היה נוסחו של משפט עוקצני במיוחד במסרון ששיגר בנט לפעילי מפלגתו רגע לפני כניסת השבת. מבלי להזכיר את שמו של ה"מישהו", בנט הסביר את סירובו להיענות להצעת הפשרה של נתניהו למנות צוות שימליץ על הדרכים לעדכון שרי הקבינט והכנתם לישיבות. בנט הכריז כי "שבענו מוועדות" בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, והצהיר בכך שאינו מתכוון להתקפל מדרישתו למנות מזכיר צבאי ייעודי לחברי הקבינט. האיום שלו – להצביע נגד מינוי ליברמן בכנסת – עומד בעינו. שר החינוך מאמין שיש לו קלף מיקוח אמיתי ביד, זאת מאחר שהצבעה נגד המינוי מצד הבית היהודי תגרום לכך שקואליציית ה-66 תרד ל-58 בלבד מול 62 מתנגדים למינוי.

      השר אבי גבאי, ישיבת ממשלה, 22 במאי 2016 (פול צלמים , אמיל סלמן)
      התפטרותו מהווה מכה קשה לכחלון. גבאי (צילום: אמיל סלמן)

      בנט מרשה לעצמו "לעשות שריר" מול נתניהו בין היתר כי הדרישה שלו לשינויים בעבודת הקבינט מתקבלת היטב בציבור. 49% מהמשיבים על סקר של ערוץ הכנסת שנערך השבוע אמרו שהוא צודק בדרישותיו ורק 19% אמרו כי אינו צודק. עם זאת, כמחצית מהמשיבים השיבו בשלילה לשאלה אם עליו להתעקש גם במחיר הפלת הממשלה.

      על פניו בחירות אינן נראות באופק, אך קצב האירועים המסחרר מחזק הנחת יסוד ברורה – בפוליטיקה, כמו במלחמה, אין דבר כזה שאין דבר כזה. למרות ההערכה כי המשבר בין בנט ונתניהו הוא פתיר ובבחינת "מי ימצמץ ראשון", בהינתן הדם הרע בין השניים לאורך ההיסטוריה המשותפת שלהם, קשה לחזות לאן העימות הזה עלול להידרדר. כל עוד המשבר עם בנט בעינו, נתניהו ממשיך לשמור את כל האופציות על השולחן. המשמעות היא שיו"ר המחנה הציוני יצחק הרצוג עדיין על הכוונת, ושחקנים חזקים דוחפים מאחורי הקלעים כדי שאפשרות צירוף המפלגה הגדולה באופוזיציה לממשלה תצא לפועל, ושר האוצר משה כחלון - בראשם.

      ואם בסקרים עסקינן, בין הדרמה של גבאי לדרמה של בנט, נתונים שפורסמו ברשת ב' אותתו על הדרמה שעוד עתידה לבוא מכיוון הפורשים מהליכוד בהנהגת נתניהו. מפלגה בראשות יעלון, כחלון וגדעון סער, כך לפי הסקר, תנצח את הבחירות עם 25 מנדטים ותוריד את נתניהו ל-21. אך סקרים, כפי שלמדה ישראל בשנה האחרונה, צריכים להיבחן בזהירות. המפלגה הווירטואלית הזו, שעלתה על פיותיהם של רבים במערכת הפוליטית בשבוע האחרון, רחוקה עדיין מהמציאות - וקרבות אגו קשים עוד עלולים לחבל בהקמתה.

      יצחק הרצוג, ירושלים. 18 במאי 2016 (נועם מושקוביץ)
      סופג ביקורת בסיעתו אך נתניהו טוען שהדלת עדיין פתוחה בפניו. הרצוג (צילום: נועם מושקוביץ)

      ההתפטרות של גבאי, מעמודי התווך של כולנו מאז הקמתה, היא מכה קשה עבור כחלון ברמה הפוליטית – אך בעיקר ברמה התדמיתית – שכן היא מטילה צל אפל על המשך ישיבתו בממשלה עם ליברמן ובנט. כניסה של הרצוג לממשלה תסיר מכחלון את העול הבלעדי של תפקיד "המבוגר האחראי", ותאפשר לו זמן ומרחב נשימה להשיג הישגים בתחום הדיור.

      במקביל, גם העניין הבינלאומי המוגבר במשחקים הפוליטיים הישראליים נמשך. ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר, שהיה מעורב במגעים בין נתניהו והרצוג שהגיעו למבוי סתום, לא מתייאש ממאמצי התיווך, וממשיך לפעול בזירה הפוליטית הישראלית בניסיון להרחיב את הממשלה ולתת זריקת מרץ לתהליך המדיני בין ישראל והפלסטינים ולשיח הגובר על תהליך אזורי. בלייר, שהצליח לגייס אפילו את נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי לנאום מפתיע שבו הפציר במפלגות הישראליות לקדם את תהליך השלום, ממשיך בפגישות ושיחות בישראל, ולדברי גורמים דיפלומטיים מערביים, גם מצרים עדיין "חזק בתמונה".

      הרצוג, מצדו, חבול מהביקורת במפלגתו על מאמציו להצטרף לממשלה, דוחה בנחישות כל חשד שהוא עדיין במשחק, אך נתניהו מבהיר שוב ושוב שהצעתו עומדת בעינה. התקדמות מדינית ממשית, או לחילופין האפשרות שהבית היהודי יצאו מהממשלה, עשויות לשנות את המצב. השבוע דיווחו כלי התקשורת הפלסטיניים על הכנות לפגישה משולשת של נתניהו, אבו מאזן וא-סיסי בקהיר, שיכולה בהחלט לתת להרצוג סיבה טובה לשינוי כיוון ההגה.

      כמות הפעמים שנתניהו שיגר מפיו הצהרות מחויבות לשלום בשבוע האחרון, בניסיון להרגיע את חשש הקהילייה הבינלאומית מממשלת הימין המתגבשת, מלמדת שגם הוא בהחלט עדיין עם היד על הדופק. כניסה אפשרית של הרצוג, ולו רק עם שליש סיעה, עשויה להניב תוצאות כפולות - גם להוריד את הלחץ מהעולם וגם לוותר על בנט המרדן. אם נחזור לאפקט הדומינו שיצר נתניהו, ניתן לומר שהוא קיווה שאבן הדומינו של המחנה הציוני תהיה האחרונה שתיפול. כעת, כשהאפשרויות בפוליטיקה הישראלית נראות כבר בלתי מוגבלות, לא ברור איזו אבן תיפול אחרונה.

      (עדכון ראשון: 22:15)