ניצול שואה בן 101 נלחם על ביתו לאחר שנקלע לחוב בסך מיליון ו-200 אלף שקלים. זאת, משום שצורף כחייב לתיק של בנו, שבו היה חוב של 36 אלף שקלים, ותפח לסכומי עתק. כונס הנכסים וההוצאה לפועל פועלים כעת למכירת ביתו של ניצול השואה, משה פריד, כדי להשיב את החוב.
ראשית הסיפור ב-1989, אז בנו הבכור של פריד לקח שתי הלוואות מאדם פרטי. הראשונה בסך 29 אלף שקלים, והשנייה בסך 7,500 שקלים. כדי לסייע לבן הבכור, נתנה אמו מחשבונה האישי צ'קים לביטחון בסכום של 65 אלף שקלים בעבור ההלוואה הראשונה. במהלך השנתיים הבאות הוחזר רוב הכסף, אך המלווה, כך התברר, לא דיווח על ההחזר להוצאה לפועל כפי שהתחייב בקבלות שעליהן חתם ושאותן הציג פריד. עקב כך, נפתחו שני תיקים בהוצאה לפועל על הסכום של הצ'קים לביטחון.
החוב המשיך ותפח בהמשך לפי חישובי ההוצאה לפועל. בתוך שנה וחצי, הסכום הוכפל. סכום נוסף של 18 אלף שקלים הוחזר לעורך דינו של המלווה, אך במקום לקזזו מהחוב הגדול ולהחזיר את הצ'קים שניתנו לביטחון, הוא נבלע בתוך החוב הקטן יותר, על ההלוואה בסך 7,500 שקלים. כך קרה שחוב שבמקור עמד על 29 אלף שקלים תפח והגיע לסכום של מיליון ו-160 אלף שקלים.
לקריאה נוספת בנושא:
"למה הם מחכים עם הפיצויים?": הקמפיין החדש למען ניצולי השואה
ערב יום השואה: אחד מכל ארבעה ניצולים עני, מחציתם חשים בדידות
בגלל המדינה: ניצולי שואה לא קיבלו יותר מ-400 מיליון שקל
בשלב זה, צורף לתיק פריד, אב המשפחה, כחייב. על פי עורך דינו, "לא ברור על סמך מה". זאת, משום שלא מדובר בחוב שלו, הוא אינו חתום על הצ'קים לערבות ואינו רשום בחשבון הבנק. כדי להתנגד, נזקק פריד לייצוג משפטי, אך ידו לא הייתה משגת לכך. משום כך, לא הצליח פריד להתנגד לתביעה, והיא נתקבלה במעמד צד אחד. לפריד הגיע סיוע משפטי בחינם מהמדינה מתוקף היותו ניצול שואה, אך ההוצאה לפועל לא יידעה אותו בנוגע לכך.
לפני כשנה, פנה רשם ההוצאה לפועל לכונס נכסים ושאל מדוע במשך כל כך הרבה שנים הוא אינו פועל למימוש הנכס. בתוך כך, הוצע הנכס למכירה. מודעה בעיתון פורסמה ושישה אנשים התמודדו על רכישת הנכס של הניצול. כאשר כונס הנכסים הגיש בקשה לאישור המכר לרשם להוצאה לפועל, בניו של פריד פנו יחד איתו לעורך הדין אריה חגאג כדי שיגיש התנגדות ויעצור את המהלך.
פריד טוען שמעולם לא חתם על הצ'קים וחשבון הבנק לא היה על שמו
"ההתנגדות לאישור המכר נבעה מכמה וכמה טעמים", מסביר עו"ד חגאג, "ראשית, בגלל ההפרש בין שווי הנכס שהוערך על ידי שמאי בסך שני מיליון ו-700 אלף שקלים, לבין השווי שבו רצה הכונס למכור אותו - מיליון ו-900 אלף שקלים. שנית, ביקשנו להפחית את הריבית לנוכח העובדה שבמשך 26 שנים המלווה לא פעל למימוש החוב, ובינתיים החוב תפח לממדים מפלצתיים ולא פרופורציונאליים. לפי החישוב בהתאם להפרשי הצמדה וריבית, החוב היה אמור לעמוד על סכום של 580 אלף שקלים".
לדבריו של עו"ד חגאג, התברר לפריד כי המלווה לא דיווח להוצאה לפועל על סכומים ששולמו לו החל משנת 1991. "אם היו מדווחים עליהם בזמן אמת זה היה מצמצם את החוב בצורה ניכרת. בנוסף לכך, ייפוי כוח שנתן המלווה עבור עורך דינו פקע לאחר עשר שנים, לא ברור אם המלווה עדיין חי, אם הוא בכלל מודע לפעולות שנעשו בשמו, ואם הוא בכלל מסכים מבחינה מוסרית שימכרו דירה של אדם בן 101 ניצול שואה וחולה".
"אני היום בן 101, נכה מלחמתי, פיזי, נפשי, בדיכאון עמוק עם סחרחורת בעיניי", סיפר פריד על המצב שאליו נקלע. "בחיים שלי לא הייתי מעורב במשפטים, בלי חתימות ובלי חובות. עכשיו דורשים את הקן שלי, שעמלתי עליו בדם וזיעה. אני גר כאן כבר כמעט 50 שנים, גידלתי את ילדיי כאן ועכשיו באופן פתאומי דורשים את הבית שלי, רוצים להיות בעלי הבית. אני לא מכיר אותם, הם לא מכירים אותי. שואל אני, איפה העולם?".
"בחיים שלי לא חתמתי על ערבויות ולא לקחתי הלוואה", המשיך פריד בדמעות. "הם מחפשים את הקיום שלהם דרכי. כל חיי עברתי ללא חובות ולפני הקבר הם דורשים ממני חוב. אני לא ישן. במקום שינה אני רואה תליין שתולה אותי".
"אשתי אהובה עזבה אותי עם סדק גדול. היא עברה אצל היטלר בשנת 1945 במארש המוות ואני ממשיך דרכה. לא מגיע לי, אני איש אמת. אני מבקש עזרה מכם, תבינו את הסבל שלי. זה לא חיים, אני הולך ובוכה ואין לי מי שיעזור לי. בעת צרה אתה הפקר, אין לך שווי. אני נשארתי אחד מדורי, כולם נספו. מבקש ממי שיש לו לב עם הבנה לעזור לי לצאת מהגיהינום. אני רוצה לעזוב את האדמה עם הקן שלי. זו המלחמה שלי בדקה האחרונה".
דוח המבקר: 90% מהחובות הם חיובי ריבית לא חוקיים
בדוח שפרסם מבקר המדינה באפריל על הוצאה לפועל, כתב כי 90% מהחובות הם חיובי ריבית לא חוקיים, בהם שכר טרחה לעורכי דין, אגרות ופעולות שנעשו ללא צורך. מבקר המדינה אף קבע כי ברשות הגבייה לא בודקים אם הנתונים והחישובים שמגישים עורכי הדין ובעלי החוב בתביעותיהם נגד החייבים הם נכונים או לא, ומאפשרים להם להתנהל ללא פיקוח. יתרה מכך, המבקר קבע כי במקרים רבים ניתק הקשר בין המלווה לעורכי הדין, אשר ממשיכים לפעול בתיק לטובת עצמם, ולא ברור במקרה כזה לאן הכסף שאותם הם משיגים הולך, כי דרישות התשלום מוגשות לא פעם באופן בלתי תקין.
על פי עו"ד חגאג, "תיק זה הוא מקרה קלאסי שמדגים את קביעתו של המבקר בדוח החריף שלו, כיצד הלוואה בסכום של 36 וחצי אלף שקלים תופחת לסכום עתק של מיליון ו-200 אלף שקלים ובגינו מממשים את הדירה היחידה של נכה, ניצול שואה בן 101".
"יש מקום לצדק בחייו של אבא"
איציק פריד, בנו הצעיר של משה, סיפר לוואלה! NEWS על השתלשלות העניינים שהביאה את אביו להיות חלק מבור ללא תחתית בהוצאה לפועל. "אבא שלי ניצול שואה שברח מהגרמנים לרוסיה, שם עבד בפרך כפליט זר ושרד במקום הלום מלחמה ורעב. הוא עלה לארץ, הקים משפחה והשקיע את מיטב כוחו וימיו בפרנסתה. הוא הצליח להגשים את חלומו, לגור בבית משלו. שנים אחרי שיצא לגמלאות, והוא בן 75, הפך להיות נרדף בשל חובות שבהם שקע אחי הבכור. הוא נתבע על צ'קים שמעולם לא נתן, מחשבון שלא היה שלו, אך לא הצליח לגייס כסף לעורך דין שייצג אותו בדיונים בבית המשפט. כך החוב המפוברק הוכר כחוב שלו, רק משום שלא עלה בידו לרכוש את הצדק שמגיע לו. לו רק יכול היה לטפל בעניין בזמן אמת, בקלות ניתן היה לדחות את התביעה השקרית הזו".
"אנחנו מנסים להוציא את הצדק אל האור תוך פנייה לבית המשפט", המשיך. "זה הליך לא פשוט להתגונן אחרי חצי יובל שנים. אבל האם לצדק יש התיישנות? ההליכים האלה יקרים מאוד, יקרים מדי ליכולתו, אך זה לא אומר שאין מקום לצדק בחייו של אבא".
איציק הסביר כי לבקשה לצרף את אביו כחייב היו 20 ימים לתגובה, אך אביו לא הצליח להגיב משפטית. "אם אין תגובה ההחלטה היא סופית ולא ניתן לערער עליה. בהעדר ייצוג משפטי זהו סוף פסוק. סופיות הדיון במקרה שלנו היא כמו גזירת גורל שלא ניתן לשנותה. זה כמו מאסר עולם בלי אפשרות לדון שוב משפטית גם כשיש עובדות חדשות שיש בהן להביא לזיכוי".
לדבריו, כאשר נכנסים להליך של הוצאה לפועל, לחייבים אין זכות או אפשרות לפתור את החוב ולטפל בו בצורה שבה יוכלו להחזיר את חובותיהם כצדק. "כשכונס הנכסים של הנכס מוכר אותו הוא דואג בעיקר לבעלי החוב. הוא עלול למכור את הדירה בגובה החוב פלוס שכרו ושכר חבריו החוגגים על השלל, גם אם זה נמוך בהרבה מערך הנכס. החייב כגורם חלש נפגע בהליך, וזו פגיעה כפולה ומכופלת. אחרי שהריביות המוגזמות ניפחו את חובותיו בלי פרופורציה עד כדי כך שאפשר למכור את דירתו, גם הנכס ממומש הרבה מתחת למחיר שקבע השמאי. עורכי הדין חגים כמו נשרים מעל הפגר, אבל במערכת הגביה אין מי שדואג גם לזכויותיו של החייב. זה כאילו שהמערכת הזו משרתת רק את בעלי החוב ועורכי הדין שלהם".
כעת, מבקש פריד הצעיר: "בצד של החייבים צריך להיות חזון, גם אם רחוק, שיום אחד החיים ישובו למסלולם. לאסירים נותנים סיכוי לשקם את חייהם, למה לחייבים אין סיכוי כזה? להיות חייב זה 'פשע' שאין עליו חנינה. פושעים יכולים לזכות בקיצור של עונשם או בחנינה בחלוף הזמן, עבור חייבים המצב הפוך - ככל שעוברות השנים, 'הפשע' שלהם גדל וצומח וכך גם העונש".
פריד הבן סיכם את דבריו ואמר כי "אבא הוא אחד מאלה שהגיעו אל הנתיב שיש בו את שער האין-רחמים. זהו נתיב בכיוון אחד בלבד. בית קברות לאנשים חיים. מי שמגיע לשם עוזב את 'חייו' והופך ל'חייב'. זה לא דומה לחיים. זה הרבה יותר קרוב לצד השני שלהם".
כונס הכנסים: ההתנגדות היא הליך סרק שבו נקט החייב
תגובת כונס הנכסים להתנגדותו של משה פריד למכירת הנכס כפי שהובאה בכתב היא: "ההתנגדות הינה הליך סרק שבו נקט החייב במהלך סדרתי של בקשות שווא, המוגשות במטרה לקעקע את הליך כונס הנכסים. ניתנה הערכת שמאי ועל פיה שווי הנכס הוא על סך שני מיליון ו-445 אלף שקלים, ולא שני מיליון ו-700 אלף שקלים, כפי שטוענים המתנגדים. במקרה של מימוש מהיר, תיתכן הפחתה של 15% משווי הנכס".
באשר לטענה כי מרבית הכסף הוחזר, טוען כונס הנכסים כי "טענות החייבים בדבר פירעון החוב אין בהן אמת והן מצוצות מהאצבע. למשפחת פריד היה חשבון בבנק הבינלאומי ופתיחת תיק הוצאה לפועל נעשתה כדין. אם למתנגדים יש טענה, היה עליה להישמע במסגרת התנגדות לביצוע שטר ולא בחלוף 26 שנים מאז פתיחת תיק ההוצאה לפועל".
מההוצאה לפועל נמסר: "משאין כל עיכוב על הליכי ההוצאה לפועל, רשאי הזוכה לנסות ולהיפרע מרכושו של החייב, ואחת הדרכים הינה מימוש הנכס בשים לב לגובה החוב בשני התיקים גם יחד - כמיליון ו-200 אלף שקלים. יובהר כי בתיק זה ניתן אישור למימוש הנכס כתפוס, והתנהלו הליכים רבים בענין זה. כרגע עתיד להתקיים דיון בפני רשם ב-27 ביוני, בגין מחלוקת שנפלה בין הכונס לבין החייב ומנהלת עזבון החייבת, אשתו המנוחה של פריד".
בנוסף לכך, נמסר כי הליך מכירת הנכס נעצר וכי עניינו של פריד יעלה בדיון שיתקיים בסוף החודש הבא. עוד ביקשו להבהיר כי "טענות החייב מקומן בבית המשפט. ככל שהוא מבקש לטעון לעניין אי-פעילות בתיק במשך שנים רבות וכן לעניין חישובי הריבית, הוא מוזמן להגיש בקשותיו באופן המתאים והן ייבחנו על ידי הרשם הכללי המטפל בתיק".
קולט אביטל, יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, מסרה: "זה סיפור מזעזע ומקומם כאחד, עוול שזועק לשמיים בגלל האסון שממיתים על איש זקן על לא עוול בכפו, בגלל הבירוקרטיה האכזרית שהמשיכה לעבוד שעות נוספות מבלי ליידע את הקורבן. מעבר לכך נשאלת השאלה איזה סוג אנשים יכולים בכלל להוציא אדם בן 101 מביתו כאשר הם עצמם רוצים לרכוש את הבית? אני פונה היום ליחידה במשרד המשפטים שעוסקת בהגנה על ניצולי השואה בראשותו של עו"ד גלעד סממה במגמה לעצור את מחול השדים".
