הפרקליטות הפרה הבטחה ולא תמכה בשחרור מוקדם למורשע בתג מחיר

(הגשת כתב האישום נגד יהודה לנדסברג, פברואר 2014)

הפרקליטות וחוקרי השב"כ הפרו את הצהרתם לבית המשפט כי שיתוף הפעולה מצדו של יהודה לנדסברג, שהורשע בהצתת רכב בכפר פרעתא בשנת 2013, תוביל להמלצה על שחרורו המוקדם. משום כך נקבע כי הוא יישאר במאסר. לדברי בא כוחו, עו"ד עדי קידר, מדובר ב"התנהלות שרירותית".

בשבוע שעבר דחתה ועדת השחרורים את בקשתו של לנדסברג, תושב חוות גלעד שממזרח לשכם ואב לשלושה ילדים, לשחרור מוקדם. הוא נידון לשנתיים וחצי מאסר. במהלך דיון בנוגע לגזר דינו לפני כשנה וחצי בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, הצהירה הפרקליטות כי היא מבקשת להקל בעונשם של לנדסברג ושל שותפו למעשה יהודה סביר, בשל שיתוף הפעולה שלהם בחקירה - בניגוד לבנימין ריכטר, העצור השלישי בפרשה, ששתק לאורך חקירתו. מהרגע הראשון שיתף לנדסברג פעולה עם חוקרי שב"כ, ובהמשך הודה בהצתה, הפליל את חבריו ושחזר את האירוע. התנהגותו מנוגדת לזו של רוב עצורי תג מחיר, ששומרים על זכות השתיקה.

הפרקליטות והשב"כ ביקשו להפוך את המקרה לתיק דגל ולהעביר לציבור מסר ששיתוף פעולה עם הרשויות יגרור הקלה בעונש. יתר על כן, במהלך הדיון בגזר הדין ציין נציג הפרקליטות, עו"ד רועי קייס, כי "שיתוף הפעולה של הנאשמים בתיק הזה הוא בעצם לכל אורכו של ההליך".

עוד בנושא:
יש מחיר: כתב אישום נדיר נגד מבצעי "תג מחיר"
עליית מדרגה: העונש החמור ביותר נגזר על מבצעי תג מחיר

קייס הוסיף: "אומר בזהירות ששיתוף הפעולה בתיק הזה, בהתייחס לאוכלוסיית הנחקרים הרלוונטית למקרים מסוג זה, הוא צעד אמיץ וחריג ואנו סבורים שיש לתת לו את מלוא המשקל. יש גם להסתייע בבית המשפט בהעברת מסר לאוכלוסייה המדוברת ולחשודים בכלל, ששיתוף פעולה וחרטה בזמן אמת למעשה מזכים את הנאשמים בהקלה בעונש". לבסוף, ביקש מבית המשפט "להצטרף אלינו לעניין זה כדי שהמסר יעבור החוצה למקרים הבאים חלילה, בתקווה שלא יהיו". מדובר באחד מתיקי תג המחיר הראשונים שהגיעו לכדי כתב אישום, וככל הנראה בפרקליטות חשבו שהתנהלות זו תסייע להעמדתם לדין של עברייני תג מחיר נוספים.

כאשר עו"ד קידר ועו"ד אורי קינן שייצגו את הנאשמים ביקשו לדעת אם עמדה זאת תישמע מצד המדינה גם בוועדת השחרורים, השיב קייס כי "כל הנתונים החיוביים שפורטו בדיון זה יעמדו לזכות הנאשמים בהליך של וועדת השחרורים".

למרות הצהרה זו, ההבטחות לא קוימו. זאת ועוד, במקרה של הנאשם השלישי, ריכטר, ששמר על זכות השתיקה ולא שיתף פעולה במהלך חקירתו, ועדת השחרורים קיצרה את מעצרו בשליש. המדינה ערערה על ההחלטה והיא התהפכה, אך לאחר מכן פרקליטו ערער על ביטול השחרור והעניין נידון בבית המשפט העליון.

במקרה של לנדסברג הפרקליטות טענה בפני ועדת השחרורים, בהסתמך על חוות דעתו של השב"כ, כי אין לשחררו משום שמדובר בעבירה על רקע אידיאולוגי. עוד נטען כי בואו ליצהר, שם מתגוררים אשתו וילדיו, עשויה להבעיר את השטח. הוא אמנם הביע חרטה, עבר תהליך שיקום שהוגדר חיובי ולא נרשמו נגדו עבירות משמעת – אך גם עובדות אלה, כמו הבטחת המדינה בדיון בגזר הדין, לא נקפו לזכותו.

ועדת השחרורים לא נימקה את טעמיה לשלול את ניכוי שליש ממאסרו, ובהחלטתה נכתב: "לאחר שעיינו בחומר שהוגש לנו, לרבות מדעי משב"ס ומשב"כ, שמענו את דברי בא כוח היועץ המשפטי, את דברי בא כוח האסיר ואת האסיר עצמו, אנו מחליטים לאמץ את עמדת בא כוח היועץ המשפטי כפי שהדבר בא לידי ביטוי בדיון ומהנימוקים המפורטים בפרוטוקול. לנוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית".

פרקליטו של לנדסברג ערער על ההחלטה אך דיון בנושא טרם התקיים. עו"ד קידר טען בערעור כי הוועדה לא עמדה בחובת ההנמקה של החלטתה שלא לשחרר, והסתפקה בפסקה לקונית כעבור חמש דקות של התייעצות. עוד טען כי הפרקליטות מדברת בשני קולות, ולפתע מתעלמת מטיעוניה שלה בזמן גזירת העונש על לנדסברג.

קידר הוסיף: "אנו רואים בחומרה את התנהלות הפרקליטות והשב"כ, שמחד הצהירו קבל עם ועדה שלקיחת האחריות של האסירים לנדסברג וסביר היא צעד אמיץ שצריך להוות דוגמא לחשודים פוטנציאלים אחרים, אך מנגד הביעו התנגדות חריפה לשחרורו המוקדם. התנהגות זו מהווה בעצם דיבור בשני קולות ואמירה שרירותית, שמתעלמת מאותם נימוקים שנטענו בידי המדינה בעצמה. אמירה זו אף מתעלמת מהיותו אב לשלושה ילדים קטנים הסובלים ממחלה נדירה ומהתנהגותו החיובית. אנו תקווה כי בית משפט המחוזי יקבל את העתירה".

בארגון "חוננו" ציינו כי המקרה של לנדסברג הוצג בידי חוקרי השב"כ לנחקרים רבים, ודרכו ניסו לשכנע אותם להודות במיוחס להם, תוך שציינו כי לנדסברג וחברו ישוחררו בוועדת השליש משום ששיתפו פעולה עם החקירה. עניין שחרורו המוקדם של הנאשם יהודה סביר, ששיתף גם הוא פעולה בחקירה, טרם עלה בפני ועדת השחרורים, והוא אמור להופיע מולה בזמן הקרוב.