בית המשפט המחוזי מרכז שבלוד גזר היום (ראשון) 30 חודשי מאסר על שני פעילי ימין שהורשעו בהצתת כלי רכב של פלסטינים בכפר פרעתא בנובמבר 2013. על השניים, יהודה לנדסברג ויהודה סביר, נגזרו גם 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים ותשלום פיצויים בסך 15 אלף שקלים. מדובר בעונש המאסר החמור ביותר שהוטל על מורשעים בביצוע פעולות תג מחיר.
על פי כתב האישום שהוגש נגד השניים בחודש פברואר האחרון, השניים וחברם בנימין ריכטר, פעילי ימין מוכרים המתגוררים במאחז חוות גלעד, החליטו לבצע פעולת תג מחיר בכפר פרעתא "מתוך מניע של גזענות". השלושה, כך נטען, ניסו להצית לוחות עץ ולפגוע בקירות של בית שהיה מצוי בבנייה בכפר הפלסטיני מדאמה, ובהמשך הגיעו לפאתי הכפר פרעתא, כאשר הם רעולי פנים, הציתו משאית ומכונית פרטית, ריססו בסביבת ההצתה שני סמלי מגן דוד, ואז נמלטו מהזירה בריצה חזרה אל חוות גלעד.
עוד בוואלה! חדשות:
"סדום ועמורה": נחשפו עשרות שיחות של החשודים בפדופיליה
פריצת דרך לאיחוד הרשימות הערביות; סקר: את מי רוצים בראש?
שוטרי ניו יורק נגד ראש העיר: "ידייך מגואלות בדם"
כתב האישום נגד השלושה היה הראשון שהצליח שירות הביטחון הכללי להגיש בגין ביצוע פעולות תג מחיר. מעצרם וחקירתם של השלושה התאפשרו בעקבות החלטת שר הביטחון משה יעלון להכניס פעולות מסוג זה תחת הגדרה של "התאחדות בלתי מותרת", דבר שאפשר לשב"כ למנוע מהשלושה מפגש עם עורכי דינם ופעולות חקירה נוספות. על אף שבתחילה הואשמו השלושה בעבירה של חברות בהתאחדות בלתי מותרת, מה שאפשר פעולות חקירה חריגות, העבירה לא הופיעה בכתב האישום.
לנדסברג וסביר הודו במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור, הצתה בצוותא והשחתת פני מקרקעין בצוותא מתוך מניע של גזענות או עוינות כלפי ציבור. התיק בעניינו של ריכטר, שהתנהל בהליך אחר, עדיין תלוי ועומד.
בגזר דינה הסבירה השופטת דבורה עטר את העונש החמור. "חומרת נסיבות ביצוע העבירות משתקפת מאליה, מעובדות כתב האישום ולא נדרש להכביר מילים על אודותיה", כתבה. "ממהות העבירות, הרקע לביצוען ומכלול השלכותיהן, אף נגזרת החובה להעברת מסר חד משמעי בדבר גנותן, ולהרתיע מהישנותן, בענישה מחמירה ומציבת גבולות".
לדבריה, ללא הסדר הטיעון העונש היה חמור יותר. "בלא קיומו של הסדר הטיעון היה מקום להחמיר בעונשם של הנאשמים מעבר לעתירת הצדדים על פיו. ואולם בהיתן עריכתו, על בית המשפט לבחון אם יש לכבדו, על פי ההלכה הנוהגת ובכללה החזקה כי המאשימה האמונה על האינטרס הציבורי, בכלל היבטיו, שקלה את השיקולים הראויים, טרם בואה לכלל עריכתו".
לפניות לכתב שבתי בנדט: sben72@walla.co.il