וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שקט תעשייתי לצד התעצמות: כהונתו פורצת הדרך של יעלון במשרד הביטחון

20.5.2016 / 8:15

מאז נכנס לתפקיד ב-2013, הצליח יעלון לקדם צעדים משמעותיים במערכת הביטחון, ובהם שיתוף פעולה ביטחוני הדוק עם ארה"ב ברקע המתיחות מולה. הוא בלט בנוף בבחירתו שלא להתלהם, ומצא את עצמו לא אחת במרכזן של סערות וביקורת נוקבת

צילום: אבי כהן, עריכה: אביב אירגז

שר הביטחון היוצא משה יעלון נכנס לתפקידו במרץ 2013 והתפטרותו היום (שישי) מסכמת תקופה עמוסה בהחלטות הרות גורל עבור ביטחונה של מדינת ישראל ובביצורה כמעצמה במזרח התיכון. תקופת כהונתו נחשבת לרגועה מאוד מבחינת היחסים בין צה"ל, הדרג המדיני ומשרד הביטחון, אך המציאות ייצרה לו אתגרים רבים במהלך השנים האחרונות, בהם מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014. במהלך שלוש השנים האחרונות הגיבה ישראל נגד תוקפנותם של ארגוני הטרור ברצועה ונזהרה מלהגיע להסלמה מול מצרים, לבנון וסוריה. כמו כן, חלה התפתחות משמעותי במערכה החשאית שנועדה למנוע עימותים בחזיתות השונות, ובוצעו חיסולים שונים שאותם ייחסו פרסומים זרים לישראל, כמו חיסול חסן א-לקיס, ג'יהאד מורנייה וסמיר קונטאר.

בתחילת כהונתו של יעלון התעוררה תחושה חזקה במטה הכללי כי הוא ינסה להיות רמטכ"ל, אך זו התפוגגה זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד. הכימיה בינו ובין הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף במיל' בני גנץ, הייתה טובה במיוחד ואפשרה לצדדים להניע פרויקטים גדולים ולקבל החלטות משמעותיות, שישפיעו על צה"ל בעתיד הרחוק. חילוקי הדעות והמתחים בין השניים, שהתעוררו לא פעם, לא גלשו החוצה.

לקריאה נוספת בנושא:
המפץ הפוליטי הבא בדרך: חזרת יעלון היא רק שאלה של זמן
לבני: נשיא מצרים הציע תכנית שלום – ונתניהו הכניס לו אצבע בעין
נתניהו: אם יעלון לא היה מתבקש לוותר על משרדו, לא היה "משבר אמון"

ביקור שר הביטחון משה יעלון בתיכון בראשל"צ במסגרת תרגיל העורף, מאי 2015. דרור עינב
הצליח להניע מהלכים בזכות היחסים הטובים עם גנץ. יעלון/דרור עינב

עם הרכבת הממשלה הנוכחית, הציב יעלון את התכנית הרב-שנתית (תר"ש) לצה"ל כיעד מרכזי. יחד עם מנכ"ל משרד הביטחון היוצא דן הראל, שיסיים את תפקידו בשבוע הבא, הצליח שר הביטחון היוצא להביא את משרד האוצר להסכים על התר"ש ולקבל את אישור הממשלה לכך. מדובר במהלך אסטרטגי שמטרתו להפוך את התעצמותו של צה"ל למבוקרת והדרגתית, ולהפוך את הצבא למאומן, אפקטיבי, חזק ומוכן יותר ללחימה. אך למרות ההרמוניה שנוצרה בין יעלון וגנץ, הם לא הצליחו להכשיר מהלך שיביא לאישור התקציב לתר"ש, כשברקע חבטו פוליטיקאים במשרתי הקבע.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

פריצות הדרך, הטיפולים ומה צופן העתיד? כל מה שצריך לדעת על סוכרת

בשיתוף סאנופי

התנהל בשקט תעשייתי אך ספג אש ממחליפו המיועד

לאורך רוב שנות כהונתו, העדיף יעלון שקט תעשייתי על פני התלהמות, ונקט בהחלטות שקולות במקום במהלכים פופוליסטיים. קצינים בכירים במטה הכללי אמרו עליו כי "כשהוא דיבר, ידענו בדיוק מה הוא חושב, ולא היינו צריכים הסברים או פרשנויות". עם זאת, מבצע "צוק איתן" היה ככל הנראה שיא הביקורת על שר הביטחון היוצא. הוא חלק את הביקורת עם חבריו לקבינט, ובמיוחד עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, על כך שהעדיפו מבצע מוגבל נגד חמאס וארגוני הטרור הנוספים ברצועה. לבסוף, בזמן שצה"ל תכנן לנהל מערכה קצרה, היא התארכה באופן בלתי צפוי ל-52 ימי לחימה.

יעלון ספג אש בעיקר מנפתלי בנט ומאביגדור ליברמן, שצפוי להחליפו בתפקיד. תוך כדי המבצע, גברו הקריאות מצד השניים לכבוש את עזה מחדש ולבצע פעולות שיביאו ל"ריסוק חמאס" – אך יעלון המשיך בשלו. הוא סירב להתרגש מהרעיונות הללו והתעקש שלא להרחיב את הלחימה לעומק הרצועה. הוא דחק ניסיונות של ארצות הברית לכפות את טורקיה וקטאר כמתווכות, והעדיף את המצרים והרשות הפלסטינית כדי להגיע להסדרה. ההחלטה התבררה כנכונה למרות המתיחויות שנוצרו בין לשכתו ללשכת שר החוץ האמריקני ג'ון קרי, אך הביקורת סביב המבצע לא דעכה. לאחרונה התעוררה הביקורת מחדש במערכת הפוליטית לקראת פרסום דוח מבקר המדינה.

בשבתו במשרד הביטחון, שידר יעלון יציבות ונמנע מקפריזות. הוא היה אחראי על קידום פרויקטים עתירי משאבים כמו הפרטת תע"ש, תחילת פרויקט אזרוח המעברים והצבת מאבטחים אזרחיים בנקודות חיכוך עם פלסטינים במקום חיילים בשירות סדיר, סיום פרויקט עיר הבה"דים והזזת מעבר אמ"ן ואגף התקשוב דרומה, קיצוץ משרתי הקבע בצה"ל, ארגון מחדש במשרד הביטחון, שדרוג היסטורי בשכר הנגדים, קיצור שירות חיילי החובה ושדרוג שכרם.

שר הביטחון משה יעלון נפגש בוושינגטון עם שר ההגנה של ארה"ב אשטון קרטר. אריאל חרמוני, משרד הביטחון
סיכמו על מגוון פרויקטים משותפים. קרטר ויעלון/משרד הביטחון, אריאל חרמוני

גם בטיפול באוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון וברצועת עזה ידע יעלון לשמור על גמישות ואיזון. אחת ההצלחות המשמעותיות בכהונתו הייתה השמירה על התיאום הביטחוני עם מנגנוני הביטחון הפלסטיניים למרות גלי האלימות הקשים ברחבי הארץ, ובייחוד במזרח ירושלים ובגדה המערבית.

אך יותר מכל, תיזכר כהונתו כתקופת ההתעצמות של צה"ל. אחת הדוגמאות לכך היא המפגש המקצועי האחרון שקיים עם שר ההגנה האמריקני אשטון קרטר, עמו הספיק לפתח מערכת יחסים חמה למרות האווירה המתוחה בין ירושלים לוושינגטון. השניים קיבלו יחד החלטות פורצות דרך במסגרת הסכם הסיוע הביטחוני של ארצות הברית, בעיקר בתחום הסייבר, בשיתוף הפעולה המודיעיני, במערכות ההגנה מפני טילים, באימונים, באישורי רכש אמצעי לחימה, בכלי טיס ובתחמושת מתקדמת. עם זאת, עד כה הדיאלוג בין המדינות אמנם לא הבשיל לכדי חתימה על ההסכם.

כמו כן, סיכמו השניים על מגוון פרויקטים נוספים כמו רכש מטוסי אימון מאיטליה, שהתנהל בעסקת גומלין מורכבת תוך כדי משבר עם ממשלת קוריאה הדרומית, רכש ספינות מגרמניה עבור חיל הים, שמירה על פרויקט טנק המרכבה וייצור מאות נגמ"שים עם מערכת ההגנה "מעיל רוח" לשנים הבאות.

למרות הקו המאופק – סערת אלאור אזריה הציתה מחדש את הביקורת

גם אתגרים פוליטיים לא סרו מדרכו של יעלון, והשסע החברתי הגיע חדשות לבקרים גם לשולחנו. אחד השיאים היה הדיון סביב גיוס החרדים לצה"ל, שבו למרות הקריאות לכפות בכוח את הגיוס על בני הישיבות ולעצור את מפרי החוק, הוא דחה את הרעיונות הקיצוניים והוביל את גישת ה"גיוס בהסכמה ובהידברות". בצה"ל תמכו בדעתו, וכעת העובדות מדברות בעד עצמן. בכל שנה נרשמת עלייה דרמטית בהיקף החרדים המתגייסים לצה"ל, ובקיץ הקרוב יגיע מספרם לשיא של כ-2,500 חיילים. לאחר מכן, הוא התפנה לעודד גם גיוס חיילים מרחבי העולם ובני מיעוטים כמו בדואים, צ'רקסים וערביי ישראל.

למרות הקפדתו לשמור על איזונים ובלמים, הביקורת על יעלון הרקיעה שחקים בחודשים האחרונים בעקבות פרשת החייל היורה מחברון, אלאור אזריה, המואשם בהריגה. נראה היה ששר הביטחון היוצא מותקף כמעט מכל עבר, כולל מביתו הפוליטי. מבחינתו, הוא הגן על צה"ל ועל ערכיו, וגם כשהביקורת גברה – הוא לא נרתע מכך. לאחר כמה שבועות, כשנדמה היה שהביקורת הקשה נגדו שככה, התבטא סגן הרמטכ"ל אלוף יאיר גולן באופן שנוי בחלוקת על התהליכים שעוברת החברה הישראלית. יעלון הזדעק להגן עליו תוך מתן גיבוי מלא לו ולשאר מפקדי צה"ל האומרים את דעתם – והציב את עצמו שוב כמטרה למבקריו, שלא היססו להשתלח בו אפילו יותר מבעבר.

כעת, נותר להמתין לשר הביטחון המיועד שייכנס לתפקידו על מנת לראות אם ימשיך באותה מגמה, יביא איתו תנופה מחודשת - או ינווט את ספינת הביטחון אל חופים אחרים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully