פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לבני: נשיא מצרים הציע תכנית שלום – ונתניהו הכניס לו אצבע בעין

      בריאיון ראשון מאז קריסת המגעים לממשלת אחדות, סיפרה שותפתו של הרצוג להנהגת המחנה הציוני כי הציעה לדחות על הסף את הצעת ראש הממשלה. לדבריה, "יש להקים גוש פוליטי גדול נגד נתניהו במקום לשקוע בפוליטיקה פנימית"

      לבני: נשיא מצרים הציע תכנית שלום – ונתניהו הכניס לו אצבע בעין

      (נתניהו: "משבר האמון" נובע מהעברת תיק הביטחון לליברמן)

      חברת הכנסת ציפי לבני (המחנה הציוני) כמעט שלא הייתה מעורבת בדרמה הפוליטית האדירה שהתחוללה בישראל בשבוע האחרון. ביום חמישי שעבר נפטר אחיה של לבני, אלי, ממחלת הסרטן. בשעה שהמערכת הפוליטית כולה היטלטלה מספין לשמועה וחוזר חלילה, לבני ישבה שבעה עם משפחתה במושב בית חנניה שבחוף הכרמל. כעת, בריאיון ראשון מאז קריסת המגעים לממשלת אחדות, אומרת לבני כי יש להקים "מחנה גדול שיילחם להחליף את נתניהו, ולא להתעסק בפוליטיקה קטנונית בתוך מפלגת העבודה".

      יום לפני שאחיה נפטר, לבני שוחחה עם יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג. הוא הציג לה את המצב בשיחות הקואליציוניות נכון לאותה העת. לבני אמרה לו שמדובר בהצעה לא ראויה, שחובה לדחות אותה. "אני חושבת שזה היה לגיטימי מצד הרצוג לבדוק אם יש הזדמנות לשלום, למהלך מדיני משמעותי. גם אני שואלת את עצמי בכל פעם – האם יכול להיות שיש משהו שאנחנו מפספסים? אבל זו בדיקה שאפשר לעשות בשיחת טלפון אחת. נתניהו יודע בדיוק מה הצעדים הנדרשים כדי לקדם תהליך מדיני. זו שאלה מאד פשוטה: האם הוא מוכן לבצע את הצעדים האלה או לא? ולפי מה שעלה מהמגעים שלו עם הרצוג, התשובה היא לא. חד וברור".

      לדברי לבני, ההתנהלות של נתניהו מול הרצוג דומה מאוד להתנהלותו במשא ומתן המדיני שניהל שר החוץ האמריקני, ג'ון קרי, בשנת 2014. לבני שימשה באותה העת כשרת המשפטים של נתניהו וכנציגה שלו באותו משא ומתן, שהסתיים בכישלון. "נתניהו תמיד מגיע בסוף לרגע שבו הוא צריך לקבל החלטה, וברגע הזה הוא תמיד פונה ימינה, אל הבסיס הפוליטי הצר שלו. השיקול העליון מבחינתו הוא מה יגידו זאב אלקין, יריב לוין ונפתלי בנט. הוא מסוגל להגיד כל מיני דברים לאורך הדרך, לפזר הבטחות, אבל ברגע האמת, הוא תמיד חוזר לאותו מקום. לכן, המבחן זה לא המילים שנתניהו אומר".

      עוד בנושא:
      המפץ הפוליטי הבא בדרך: חזרת יעלון היא רק שאלה של זמן
      הקרב על משרד החוץ: לארדן וכץ התחייבות מנתניהו – אך התיק יישאר בידיו
      נתניהו: אם יעלון לא היה מתבקש לוותר על משרדו, לא היה "משבר אמון"

      מליאת הכנסת היום 10 פברואר 2016 (נועם מושקוביץ)
      "נתניהו תמיד פונה ימינה כשהוא צריך לקבל החלטה". לבני (צילום: נועם מושקוביץ)

      על התפטרותו של שר הביטחון משה יעלון היא אומרת כי "יש לי הרבה מחלוקות עם בוגי, זה דבר ידוע. בממשלה הקודמת התווכחנו הרבה על הנושא המדיני. אבל בוגי מייצג בעיניי דבר חשוב מאוד בהקשר הערכי והדמוקרטי. הבחירה של נתניהו להדיח אותו ולשים במקומו את ליברמן מדברת בעד עצמה. לנתניהו הייתה כאן בחירה בין שני שרי ביטחון, בחירה שאין מובהקת ממנה, והוא בחר בליברמן.

      הטענה שכביכול לא הייתה לו ברירה, כי אחרת הוא היה נתקע עם קואליציה של 61, פשוט לא נכונה. הוא יכול היה לבחור ללכת עם המחנה הציוני למהלך אמיתי, אבל הוא העדיף ללכת עם ליברמן – והעניין הוא שגם אם הייתה מוקמת בסוף ממשלת אחדות, רוב הסיכויים שברגע שהיו נדרשות הכרעות, הוא היה עושה פנייה חדה ימינה ובוחר בליברמן ובבנט".

      שר הביטחון משה יעלון בביקור בפיקוד צפון (מערכת וואלה! NEWS , מאיר וקנין)
      לא מכחישה את המחלוקות עמו, אך מצרה על התפטרותו. יעלון (צילום: מאיר וקנין)

      נתניהו טוען שיש הזדמנות למהלך אזורי משמעותי עם מדינות ערב, מצטט את נאומו של א-סיסי. אולי בכל זאת טעיתם שלא נתתם לזה צ'אנס?

      "אין לי ספק שיש נכונות אמיתית של מדינות ערב להתקדם להסכם עם ישראל. השאלה היא האם יש נכונות של נתניהו לעשות מה שנדרש בשביל מהלך כזה. א-סיסי רוצה, מדינות ערביות אחרות מעוניינות, אבל יש צעדים שישראל צריכה לעשות כדי לאפשר לזה להתממש. נתניהו סירב להתחייב שהמהלכים הללו יבוצעו. לכן זה דיון תיאורטי לחלוטין. א-סיסי שלח לנתניהו מסר של שלום, ונתניהו בתגובה הכניס לו אצבע לעין עם המינוי של ליברמן לשר הביטחון".

      מה תגובתך לפירסומים על מעורבותו של טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר, במגעים ליצירת ממשלת האחדות?

      "את טוני בלייר יצא לי לפגוש הרבה בתקופה שהוא שימש פה כשליח של הקוורטט לנושא תהליך השלום. יצא לנו להיפגש גם בעוד כמה הזדמנויות מאז, בביקורים שלו בישראל. אני לא יכולה להתייחס לדברים שקרו בימים האחרונים כי המעורבות שלי בהם הייתה שולית יחסית".

      יצחק הרצוג, פברואר 2016 (ראובן קסטרו)
      "אסור להתעסק בפוליטיקה קטנונית במפלגת העבודה". שותפה של לבני להנהגת המחנה הציוני, הרצוג (צילום: ראובן קסטרו)

      במפלגת העבודה מדברים כעת על עריכת פריימריז והחלפת היו"ר. זה משהו שיכול להשפיע על השותפות בין "התנועה" בראשותך לבין העבודה?

      "הפוליטיקה הפנימית של מפלגת העבודה פשוט לא חשובה כרגע. במקום לשקוע בביצה הזו, מה שצריך לעשות זה להרחיב את השורות, לצרף שותפים נוספים גם מהזירה הפוליטית וגם מקרב גופים ציבוריים שונים, למאבק על דמותה של המדינה. יש ציבור גדול במדינת ישראל שמסתכל בחרדה על מה שנעשה פה, וזה ציבור שכולל את המרכז הפוליטי וחלקים מהשמאל וגם חלקים מהימין. צריך לחשוב על דרך ליצור מסגרת משותפת לכל הכוחות הללו, כאשר ההסכמה הבסיסית היא שאנחנו צריכים להיאבק על כך שישראל תישאר מדינה יהודית ודמוקרטית. זה מה שנמצא בסכנה כרגע".

      אז מה הצעד הבא שלך, ומה צריך להיות הצעד הבא של המפלגה?

      "מהלך מהסוג שתיארתי לא יצליח אם כל אחד ישקע עכשיו בתוך האינטרס האישי והמפלגתי שלו. זה מהלך שדורש שותפות, מהסוג שאני הצעתי להקים כבר בבחירות 2013, כאשר פניתי ליאיר לפיד ולשלי יחימוביץ' בהצעה להקים גוש אחד גדול נגד נתניהו. אני חושבת שגם משה כחלון, ששותף כרגע לממשלה שלא מייצגת את הערכים שלו ושל המצביעים שלו, יכול להיות שותף למהלך כזה. והדבר הכי חשוב במהלך כזה, הוא לשים בצד את האגו. צריך לתת לציבור הרחב לקבוע מי יוביל את הגוש הפוליטי הזה, ולהתחייב שהדבר הכי חשוב הוא להחליף את נתניהו ואת הכיוון שאליו המדינה הולכת".