האימפריה של השר החשוד: כך הפך חיים כץ לאחד האנשים החזקים בישראל

שר הרווחה חיים כץ, שנחקר אתמול (שלישי) על ידי הרשות לניירות ערך בחשד שהיה שותף בגריפת רווחים ממידע פנים על עסקי חברות בשליטתו של איש העסקים קובי מימון, דורג במקום השמיני ברשימת הפוליטיקאים העשירים בישראל של כתב העת "פורבס", אחרי יו"ר יש עתיד יאיר לפני ולפני מנכ"ל סלקום לשעבר וחבר מפלגתו יעקב פרי. על פי ההערכה הצנועה של כתב העת, שווי הונו של כץ הוא כ-20 מיליון שקלים. אלא שעל פי פרסומים אחרים, כץ מחזיק בהון של כ-50 מיליון שקלים.

למרות ששר הרווחה עצמו מסרב בעקשנות לחלוק עם הציבור את רשימת נכסיו, וטוען בקביעות כי ההערכות המתפרסמות בעיתונות "מוגזמות מאוד", אין חולק על כך שהוא אמיד מאוד וחי ברווחה גדולה. חלק מהונו האישי מושקע בנדל"ן, ובבעלותו לפחות שתי דירות: בית המידות שבו הוא מתגורר בשוהם, ודירה נוספת ברמת גן.

חלק נוסף מהונו עשה כץ באמצעות השקעה מוצלחת בתעודות השתתפות של חברת הגז "ישראמקו", שאותן רכש במחירים נמוכים מאד בתקופה שבה איש לא האמין שבישראל יתגלו אוצרות גז או נפט. אולם בשנת 2010, כאשר הודיעו יצחק תשובה ושותפיו על תגלית הגז "תמר", הפך כץ ממסודר – לאיש עשיר באמת.

עוד בוואלה! NEWS:
פילוג לקראת אחדות: אלו המכשולים של הרצוג בדרך לממשלה
האחות, המחותנת והבן של השר: חגיגת הג'ובים המשפחתיים בש"ס
נתניהו נגד יעלון: כמה רחוק ילך ראש הממשלה בעימות עם שר הביטחון?

כץ מעולם לא חשף כמה הרוויח מהשקעותיו בגז, אבל הודה שהסכומים גדולים מספיק כדי שיכריז על עצמו כבעל עניין בעסקים וידיר עצמו מדיונים והצבעות הנוגעים לתגליות הגז. הידיעות על השקעותיו הנרחבות בגז התפרסמו בסמוך לידיעות על גילוי המאגרים, והוא נכנס מיד לרשימת מתעשרי הגז בישראל.

במקביל, צצו חשדות שכץ ביצע את ההשקעות על סמך מידע מוקדם שקיבל מידידו קובי מימון. איש העסקים מוצג בתקשורת כבעל השליטה בקבוצת "ישראמקו", אולם הוא אינו רשום בפועל כבעל שליטה או מנהל בקבוצה, ועורכי דינו מקפידים להציג אותו כיועץ בלבד. עם זאת, גורמים המעורים היטב בהתנהלות "ישראמקו" הבהירו כי שום החלטה אינה מתקבלת בחברה לפני שדעתו של מימון נשמעת, וגם מהודעת הרשות לניירות ערך משתמע כי מימון הוא גורם מרכזי בחברה.

מהחקירה הנוכחית שעורכת הרשות עולה כי מניות הגז אינן ההשקעות הבורסאיות היחידות של כץ, והוא עדיין פעיל מאד בשוק ההון. על פי החשד, מוטי בן אריה, היועץ הפיננסי לחברות הנדל"ן שבשליטת מימון, ידע על עסקת ענק מתוכננת, שבמסגרתה "איירפורט סיטי", שבשליטת איש העסקים, תרכוש מהציבור את מניותיה של חברה אחרת שבשליטת מימון, נצבא.

על מנת לפתות את הציבור למכור את המניות, התכוונה "איירפורט סיטי" להציע תמורת המניות מחיר הגבוה ב-23.17% ממחירן בבורסה. ברגע שמתפרסמת הצעת רכש שכזאת, מחיר המניה הנרכשת קופץ ומגיע לכל הפחות למחיר המוצע תמורתה. המידע המוקדם שווה הרבה כסף, ולטענת הרשות לניירות ערך, בן אריה שיתף את ידידו השר כץ במידע יקר הערך. לפי החשד, השניים רכשו מניות של נצבא, ובחודש מאי 2015, כאשר התפרסמה הצעת הרכש, זינקה המניה והשניים גרפו רווחים בסך של כ-290 אלף שקלים.

למרות עושרו הרב, מרבית הופעותיו התקשורתיות של כץ אינן קשורות בכספו הפרטי, וגם לא בפעילותו כחבר כנסת. כץ ידוע בעיקר כראש הוועד המיתולוגי של עובדי התעשייה האווירית, אחד מהחזקים במשק, שבראשו עמד במשך 22 שנים. הוועד היה בסיס הכוח העיקרי של כץ, ומאות נאמניו בארגון התפקדו למרכז הליכוד ועשו אותו לחבר כנסת חזק ומשפיע. אנשי כץ לא רק דאגו לבחירת מנהיגם שוב ושוב לצמרת המפלגה, אלא גם הצליחו להפוך אותו לממליך מלכים, ואיש מבכירי המפלגה לא העז להתעמת אתו, פן ייכנס לאחת מ"רשימות החיסול" בפריימריז המפלגתיים.

בדוח מבקר המדינה שפורסם בשנה שעברה נכתב כי כץ ארגן פעילי מפלגה להצבעה בפריימריז של הליכוד, תוך שימוש ברכבי התעשייה האווירית ועל חשבון שעות העבודה. לנוחות העובדים, הוצבו קלפיות של הליכוד בסמוך למפעלי החברה. עם זאת, כץ הכחיש את ההאשמות, שהתבססו במידה רבה על דוחות של רשות החברות הממשלתיות.

כץ גם ידע לספק לבוחריו ולחבריו תמורה הוגנת. הוא איש כוחני, אבל נגיש מאוד, ודלתו פתוחה תמיד לחברים ולמבקשי עזרתו. כץ תמיד מקשיב, מעניק יחס אישי לגדולים ולקטנים ומטפל ביעילות רבה בבקשות המופנות אליו. בתמורה, הוא זוכה לנאמנות אישית בלתי-מסויגת של אלפי עובדים וחברי מפלגה. החברים שפוקד כץ למפלגה ומביא לקלפיות אינם בהכרח ליכודניקים, אלא הם קודם כול אנשיו.

השר כרת בריתות חוצות מפלגות, על מנת להעביר הצעות חוקות המיטיבות עם העובדים – כולל אלה של התעשייה האווירית. בעלת בריתו הנאמנה ביותר בכנסת הייתה חברת מפלגת העבודה שלי יחימוביץ', שעזרה לו לקדם הצעות חוק, ונעזרה בו לקידום הצעות שלה. כץ, על פי הדברים שנאמרים במפלגת העבודה, הצליח אפילו לסייע ליחימוביץ' בפריימריז באמצעות חברי ועד העובדים של התעשייה האווירית שהתפקדו למפלגת העבודה וקשרים בוועדי עובדים אחרים.

כץ ידע גם למנף את כוחו הפוליטי כדי להטיל אימה על הנהלת התעשייה האווירית. ברשות החברות הממשלתיות טוענים כי יו"ר התעשייה האווירית הנוכחית רפי מאור מונה בהשפעתו של כץ, ולכן הוא מתקשה להנהיג בחברה הסובלת מבעיות קשות של חוסר יעילות תכנית הבראה. מאור, בעל עבר עשיר כמנהל חברות היי-טק גדולות, התחיל את דרכו כמהנדס בתעשייה האווירית, שם הכיר את כץ.

עם מינויו לשר הרווחה, פרש כץ מתפקידו כיו"ר ועד העובדים של התעשייה האווירית, אך בחברה אומרים שרוחו עדיין שורה על ארגון העובדים והוא מיודע על כל המתרחש בארגון ובחברה. בנו, יואב, הוא חבר מועצת של העובדים, ויש הטוענים כי כץ פועל למנותו בעתיד ליו"ר הוועד.

בימים אלה, מגבשת הנהלת התעשייה האווירית תכנית מקיפה לארגון מחדש, הכוללת פיטורים ופרישה מוקדמת של כאלף עובדים. בהנהלת החברה אומרים שלוועד העובדים אין היום כל מעורבות בניהול השוטף של החברה, וההנהלה פועלת על פי שיקולים מקצועיים בלבד. כעת, החקירה שבה מעורב כץ עשויה להשפיע גם על המשא ומתן המתנהל בין ההנהלה לעובדים, בנוגע ליישום תכנית הפיטורים.