פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דע את חוסר זכויותיך: המדריך המלא לאפליה נגד להט"ב

      ספר חדש סוקר את מצב הזכויות המשפטיות של חברי הקהילה הגאה בישראל. לדברי אחת מעורכות הספר, בית המשפט העליון נמנע מלקבל הכרעות עקרוניות בסוגיות הנוגעות ללהט"ב, והספר מנסה להציג את תמונת המצב המלאה בנושא. "חברי הקהילה אפילו לא מבינים איך הם מופלים"

      דע את חוסר זכויותיך: המדריך המלא לאפליה נגד להט"ב
      צילום: אבי כהן, עריכה: טל רזניק

      (שר הביטחון משה יעלון מתחייב לפני הבחירות לכנסת לקדם נישואים חד-מיניים)

      היום (שלישי) מצוין ברחבי העולם היום הבינלאומי למאבק בלהט"בופוביה, ובישראל רואה אור ספר חדש שסוקר את זכויות הקהילה הגאה במדינה ואת האפליה המשפטית ממנה סובלים חברי הקהילה. הספר, "זכויות הקהילה הגאה בישראל: משפט, נטייה מינית וזהות מגדרית", סוקר לראשונה את תולדות הפסיקה הישראלית, החל משנות ה-30 של המאה שעברה, בסוגיות הנוגעות לקהילת הלהט"ב, ומציע נקודת מבט רחבה ומעמיקה על תמונת המצב בישראל של שנת 2016 - תקופה שבה עומדות סוגיות אלה על סף הכרעה משפטית.

      עורכי הספר הם ראש הקתדרה למשפט פלילי באוניברסיטה העברית, פרופסור אלון הראל, ויניב לושינסקי ועינב מורגנשטרן. לדברי מורגנשטרן, "המשפט הוא כלי לייצר ודאות, הוא נועד בין היתר כדי לאפשר לאנשים לתכנן את חייהם ולהחליט באופן מושכל בשאלות משפטיות שהחיים מזמנים. בעוד הכניסה המוסדית לזוגיות הטרוסקסואלית מייצרת ודאות רבה בשאלות של מעמד וזכויות הנובעות מנישואין, הורות ואף גירושין - עבור זוגות להט"בים, ישנו קושי לצפות כיצד יוכרעו שאלות אלו ואחרות במקרים השונים בהגיען בפני בית המשפט".

      עוד בנושא בוואלה! NEWS:
      משרד הרווחה יגדיל את תקציב הסיוע לקהילת הלהט"ב ל-8 מיליון שקל
      ארגוני להט"ב מאיימים בביטול מצעד הגאווה: "תקציבים לפני פסטיבלים"
      זעם על ספר האזרחות: רצח שירה בנקי הוגדר "אלימות על רקע דתי"

      מצעד הגאווה, תל אביב, 12 ביוני 2015 (ראובן קסטרו)
      חוסר ודאות בסוגיות משפטיות. מצעד הגאווה בתל אביב, בשנה שעברה (צילום: ראובן קסטרו)

      היא הוסיפה כי ההבדלים בין זכויות חברי הקהילה הגאה לבין אלו של מי שאינם נמנים עמה מבליטים את חוסר הסובלנות בחברה הישראלית כלפי האחר. לדבריה, בהקשר זה למשפט יש משמעות חינוכית המסייעת בהוקעת סטיגמות בקרב הציבור הרחב.

      לטענת עורכי הספר, על אף שבשנים האחרונות הושגו תקדימים רבים שביססו את האפשרות שזוגות מאותו המין יוכרו כידועים בציבור, זוגות להט"בים נדרשים להוכיח עמידה בקריטריונים קפדניים להוכחת היחסים ביניהם. במצב זה, נדרשים בני זוג מאותו המין לדאוג לייצר ראיות לקיומה של הזוגיות ולזכאותם לאותן ההטבות המגיעות לזוגות הטרוסקסואלים.

      כריכת ספר שעוסק בזכויות הקהילה הגאה בישראל (מערכת וואלה! NEWS)
      רבים בחברה הישראלית ואפילו בקהילה הגאה עצמה לא מודעים לאפליה בחוק כלפי להט"ב. כריכת הספר

      מורגנשטרן התייחסה לשאלת האפלייה בחוק ואמרה כי "רבים בחברה הישראלית, ואפילו חברי וחברות הקהילה, לא מבינים במה וכיצד להט"בים מופלים בחוק הישראלי. ואין פלא שזה המצב, רבות מהזכויות וההתפתחויות המשפטיות שנעשו למען הקהילה הגאה קרו בפסיקה ולא בחקיקה ראשית".

      לדבריה, כל עוד אין הכרעה עקרונית של בית המשפט העליון בעניין מסוים, כל מקרה נשקל לגופו ונוצר קושי לקבל תמונת מצב מלאה של זכויות חברי הקהילה הגאה במדינה. "זו בדיוק היתה המטרה של הספר הזה: לנסות ולשרטט תמונה עכשיווית מדוייקת ככל הניתן בנוגע לזכויות חברי הקהילה הגאה בישראל".

      אלה חלק מהתחומים אותם סוקר הספר, והפערים בין להט"בים לסטרייטים בעניינם:

      נישואין וגירושין:

      סטרייטים - זוגות יכולים להינשא ולהתגרש בהתאם להלכות העדות הדתיות אליהן הם משתייכים.

      להט"בים - לא יכולים להינשא בארץ, אלא רק במדינות מסוימות בחו"ל. עם זאת, הם יכולים לרשום את נישואיהם בארץ. כפועל יוצא, הם אינם יכולים להתגרש במוסדות הדתיים.

      פסיקה תקדימית של בית המשפט לענייני משפחה בנושא גירושין, בעניינם של ד"ר עמית קמה ופרופסור עוזי אבן, יצרה דרך אזרחית להתיר נישואים לזוגות חד-מיניים - בדומה להליך המבוצע עבור בני זוג שאינם יכולים להתגרש לפי הדין הדתי החל עליהם.

      אימוץ ופונדקאות:

      סטרייטים - לזוגות יש קדימות על פני יחידים, אך אלה ואלה יכולים לאמץ ילדים. בנוסף לכך, זוגות סטרייטים יכולים להירשם להליך פונדקאות ללא כל מגבלה.

      להט"בים - כשמדובר על משפחות אומנה, רק זוגות יכולים לזכות במעמד, אולם רק כאשר אחד מהם יוגדר כהורה יחיד. זוגות ויחידים חד-מיניים המבקשים להירשם להליך פונדקאות בארץ, נדחים על הסף. ביכולתם לבצע הליך פונדקאות במספר מדינות מצומצם בחו"ל, בעלות גבוהה.

      במקרה זה, ההורה הביולוגי יוכר ויירשם לאחר ביצוע בדיקת רקמות, וחתימת האם הפונדקאית על ויתור זכויות בקונסוליה בחו"ל בלבד. ההורה הנוסף ייאלץ לעבור הליך של הוצאת צו הורות על ידי בית משפט לענייני משפחה או לעבור הליך של אימוץ הילד.

      ביטוח לאומי ומסים:

      סטרייטים - זכאים באופן מלא לכל הזכויות, וכן מקבלים באופן אוטומטי הטבות מס החלות על זוגות נשואים.

      להט"בים - מודל הזוגיות של ביטוח לאומי הוא מודל זוגיות הטרוסקסואלית. ביטוח לאומי אמנם מכיר בזוגיות של בני ובנות אותו המין, אולם ההכרה בנשים לסביות כזכאות לזכויות של ידועים בציבור, מחייבת שאחת מהן תיחשב לעקרת בית. כלומר, ביסוס המודל השמרני, שבו "הגבר" מפרנס והאישה דואגת למשק הבית.

      בנוסף לכך, רק בשנת 2013 הושוותה הזכאות של זוגות חד-מיניים לנקודות זיכוי במס שמקבלים זוגות הטרוסקסואלים.

      זכויות בעבודה:

      סטרייטים - מקבלים את מלוא הזכויות. ההבחנה בינם לבין זוגות להט"בים נעשית בולטת יותר כאשר מדובר בהורים לילדים.

      זוגות להט"בים - לא מקבלים את מלוא הזכויות שניתנות להורים הטרוסקסואלים. כמו כן, ישנו תיקון לחוק שוויון הזדמנויות עבודה, שכולל אפליה על בסיס נטיה מינית, אבל לא כולל אפליה על בסיס מגדרי.

      בנושא פערי השכר בין נשים לגברים, ההשלכות על נשים לסביות קשות ביותר, בהיותן זוג של נשים שמרוויחות מלכתחילה פחות מגברים.

      פנסיה, קצבאות שארים וירושה:

      סטרייטים - על פי חוק בני זוג נחשבים ליורשים גם בהעדר צוואה. בני זוג נשואים מקבלים באופן אוטומטי תגמולים, הן מקרנות פרטיות והן מרשויות ציבוריות. כך גם לידועים בציבור.

      להט"בים - אין פסיקה עקרונית של בית המשפט העליון. לעתים יחשבו בני זוג כידועים בציבור לצורך קבלת זכויות ירושה, ולעתים לא.

      בני זוג חד-מיניים יקבלו תגמולים כל עוד הם מוכרים כידועים בציבור, אך אין קביעה עקרונית של בית המשפט העליון. לעתים קרובות יאלצו בני הזוג לנהל מאבקים משפטיים קשים כדי לזכות בתגמולים עקב מותו של אחד מהם.