"איזהו חכם הלומד מכל אדם, שנאמר מכל מלמדי השכלתי"
נדב, היו לנו שיחות רבות, ובמיוחד בתקופה שבה התלבטת בנוגע להמשך שירותך הצבאי. השיחות קיבלו לא פעם אופי של דו-קרב לוגי ובו טיעונים על גבי טיעונים כשבקצה "מה שצריך להוכיח". השיחה איתך חייבה ערנות, מיקוד וריכוז, ותמיד צללה לשורשי הסוגיה ועצביה הרגישים ביותר. לאחר כמה מפגשים בינינו, לא היה לי ספק שאתה מייצג את המודל לדמות המ"פ שרציתי בגדוד.
צניעות רבה עטפה אותך, אך היא לא הצליחה להסתיר את תכונותיך האחרות. העיניים והמבט הנוקב היו הראשונים להסגיר סקרנות וחקרנות, יכולת הקשבה, למדנות ועמידה על דעתך. נהגת להתלבט, אך לא היה זה מתוך הססנות או כושר קבלת החלטות מוגבל, אלא מתוך יסודיות והעמקה, ויותר מכול בהשראת כובד האחריות שהונח על כתפיך. לבטיך היו ביטוי לצניעות ולצורך לבחון עניין מזוויות שונות, אך הם לא פגעו ביכולתך לקבל החלטות בזמן ולבצע אותן בנחישות.
היכולות להקשיב, לשאול, להתייעץ, ולתת ביטוי לדעות מנוגדות הן הביטוי המובהק ביותר לכבוד שיכול חבר ומפקד להפגין כלפי פקודיו, עמיתיו ומפקדיו. זהו תנאי הכרחי למפקד טוב ולאדם הוגן. פקודיך וחבריך החזירו לך הערכה ואהבה. גם הם ידעו שאין לטעות: מרגע שהחלטת, תתעקש על דעתך ותבצע את המשימה בדייקנות, ללא ויתור וללא פשרה. דרכך להניע את פקודיך לא הייתה בכוח הפקודה. הנעת אותם באמצעות רתימה ויצירת הזדהות עם המשימות. הקדשת זמן רב להסברים כדי שיבינו את המשימה, את הנוהל החדש שעמדת להנהיג, או סוגיה ערכית שעמדה על הפרק. התנהגותך הייתה מראה עבור הסובבים אותך, אשר שיקפה כיצד הם צריכים להראות ולפעול. והם שהתבוננו בך, לא יכלו לעמוד מנגד, והרגישו חובה להתנהג כמוך.
לקריאה נוספת:
"מנהיג בין שווים": המג"ד הדרוזי הראשון בגולני שנפל בלבנון
בין אבל לשמחה: אתרי הטבע המשלבים את הנצחת החללים
"פתאום הכול לבד": התאומים שברגע אחד חדלו להיות שניים
הישגיך הרבים היו תוצר של עבודה קשה, חריצות ומאמץ מתמיד לשיפור. מנגד, קשה היה למצוא אותך שבע רצון. לכל שיא שאליו העפלת ואיתו יחידתך, התלוותה ביקורת ובראשה הביקורת העצמית. שיא אחד היה רחוק מדי, שיאו של רכס סוג'וד בלבנון. כמו תמיד, בראש חייליך, מוביל ומשרה ביטחון, עד אשר אבדה לנו אחת מדמויות המופת שידעו הצנחנים.
איזה תפקיד היית ממלא היום? אני לא בטוח, אבל כן בטוח בקשר שהיה נשמר. ודאי היינו נפגשים על אחת הגבעות והיינו מתיישבים לדבר קצת. הייתי אומר לך ששמעתי על הצלחותיך, ואתה היית קוטע אותי ומבטל מיד את דבריי. בתוך זמן קצר היינו מוצאים את עצמנו מנהלים שיחה סוערת, כמתחייב מפגישה עם דעתן שכמוך. בזמן שעבר מאז שיחתנו האחרונה זכיתי למפקדים רבים, ופיקדתי על רבים עוד יותר. אני מתגעגע לשיחות איתך, ועוד יותר מתגעגע אלייך.
כמוך, השתדלתי להשכיל מכל מלמדיי. מכולם למדתי, אבל כמוך רציתי להיות.
נדב (מנחם) מלוא, בן 24 במותו, נהרג בעת מארב עליו פיקד בגזרה המזרחית של אזור הביטחון בדרום לבנון ב-1997.