בין אבל לשמחה: אתרי הטבע המשלבים את הנצחת החללים

סמיכותם של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות מעוררים תמיד תחושת אי-נוחות מסוימת, זאת בשל המעבר החד בין האבל על זכר הנופלים שחירפו נפשם למען המדינה, ובין החגיגות על עצם הקמתה ועצמאותה. עם זאת, עשרות אתרי ההנצחה לזכר חללי מערכות ישראל הפזורים ביערות קק"ל ברחבי הארץ מאפשרים לתחושות המנוגדות האלו לדור בכפיפה אחת. רגע לפני שאזרחי ישראל יפשטו בהמוניהם על יערות קק"ל והפארקים לאירועי המנגל המסורתיים של יום העצמאות, הם יוכלו לעצור בקרבת אתרי ההנצחה ולשלב טיול בחיק הטבע והתייחדות עם זכר החללים.

אנדרטאות שונות לזכר החללים ממוקמות בדרכים ובאתרי טבע מרשימים ביופיים. כך לדוגמה, בדרך נוף נפתלי שבאצבע הגליל שולבה הנצחתו של לירן סעדיה, שנפל במלחמת לבנון השנייה, בסלעים הטבעיים הסמוכים למצפור שהוקם לזכרו. על הסלעים הוטבעו ציורי קומיקס שאייר לירן, שהיה לוחם בסיירת אגוז. לא רחוק משם, ביער הרי נפתלי המשקיף לנופים של עמק החולה והחרמון, הקימה קק"ל שביל ומצפור המוקדשים לזכרו של הטייס רן כוכבא, שנהרג אף הוא באותה המלחמה. לאורך המסלול, הנקרא "שביל החידות", הוסתרו בסלעים שבע חידות שאת פתרונן ניתן למצוא באבנים הסמוכות.

גם בדרום ניתן למצוא אתרים דומים, כמו למשל בסמוך למצפור אסף סיבוני הסמוך לקיבוץ ניר עם שבנגב המערבי, שבו תלויים 20 חלילי רוח המשמיעים צלילים כשרוח נושבת. כל חליל מסמל שנה אחת משנות חייו של בן הקיבוץ סיבוני, שנהרג באסון המסוקים ב-1997. על המעקה של המצפור שובצו ציורים של עופות הפוקדים את האזור.

בכתבה זו נמליץ על חמישה אתרי הנצחה הממוקמים ביערות קק"ל מצפון הארץ ועד דרומה.

בחניון השוכן מול הכניסה לקיבוץ עין זיוון נמצאת חורשה שהוקדשה להנצחת 33 חללי גדוד סיור 134 שנפלו במלחמת יום הכיפורים. האנדרטה כוללת עצי ארז נטועים בצריח של נגמ"ח, טנק שרמן ישן ותותח סורי בקוטר 122 מ"מ. כמו כן, במקום לוחות המנציחים את חללי הגדוד.

מפקדי הגדוד שפוקדים את המקום בימי הזיכרון לחללי צה"ל היו שותפים לתכנית שדרוג המקום. הם ביקשו ליצור אנדרטה שתשמש את בני משפחות החללים וחבריהם גם כמקום נופש ופנאי. קק"ל נענתה לבקשתם והקימה לצד האנדרטה גן משחקים לילדים. במקום גם חניון לילה הכולל שלושה משטחי לינה מצוידים בקיר חוסם רוח, שולחנות פיקניק, פחי אשפה ומקום ייעודי למדורות. יש לציין כי אין להדליק אש בכל מקום אחר בחניון שאינו מיועד לכך.

ההגעה למקום דרך כביש 91 בגולן, מול הכניסה לקיבוץ עין זיוון.

בשנת 1994 נחתם הסכם השלום בין ישראל וירדן. במסגרת ההסכם נקבע שהשטח הכלוא בין נהרות הירדן והירמוך, נהריים, הידוע בשם "אי השלום", יועבר לריבונות ירדנית אך השטחים החקלאיים שבו יישארו בבעלות אנשי קיבוץ אשדות יעקב, שממשיכים גם היום לעבד את אדמותיהם. שלוש שנים אחרי חתימת הסכם השלום, ב-13 במרץ 1997, פתח חייל ירדני באש לעבר בנות בית ספר אמי"ת מבית שמש שביקרו ב"אי השלום" ורצח שבע מהן.

אורנה שמעוני, חברת קיבוץ אשדות יעקב מאוחד, שהייתה מהראשונות שהגישו עזרה לפצועות הפיגוע, לקחה על עצמה את מפעל ההנצחה והפכה את הגבעה הסמוכה ל"אי השלום" לאנדרטה שהיא גן חי מרשים ומרהיב ביופיו. ליד האנדרטה נמצא מצפור נהריים, המשקיף על שפך הירדן לירמוך ועל הסכרים של מפעל החשמל ההידרואלקטרי שהקים פנחס רוטנברג בשנות ה-30. בסמוך שוכן גם בית אייל, לזכרו של בנה של שמעוני, שנפל במלחמת לבנון הראשונה. בבית אייל שוכן גם "ציר ארזי הלבנון" המנציח את כל לוחמי מלחמות לבנון וחללי פעולות האיבה שנרצחו על ידי מחבלים שחדרו מלבנון לשטח ישראל.

כדי להגיע למקום יש לנסוע מבית שאן לכיוון צפון בכביש 90, לפנות לקיבוץ אשדות יעקב ומיד לאחר מכן לפנות שוב ימינה בעקבות השילוט המכוון לנהריים. לאחר נסיעה בדרך סלולה לאורך כקילומטר וחצי, מגיעים לרחבת החניה ולמזון של אתר "אי השלום".

האנדרטה לחללי הקיבוצים שוכנת ביער משמר העמק. היער, שנקרא גם יער הקיבוצים, הוא חלק מיער הזורע, המשתרע על כ-30 אלף דונמים. היער והמערה שנמצאת בתוכו (מערת פלמ"ח) שימשו בשנות ה-40 כבסיס אימונים למחלקות המיוחדות של הפלמ"ח ובהן מחלקת המסתערבים, שפעלה במדינות ערב. בראשית מלחמת העצמאות בלם משמר העמק את כוחות "צבא ההצלה" של קאוקג'י, שיצא למתקפה על הקיבוץ שנמשכה עשר יממות. בגבעת קאת שביער הוקמה האנדרטה לחללי הקיבוצים לדורותיהם.

בשער הכניסה מוצגת מפה המתארת את פרישת הקיבוצים בישראל. מהשער, מוביל שביל בטון אל מגדל ריבועי. בצדו הימני של השביל מוצבים ארבעה עמודים הנושאים שלטים שמתארים את התפקידים הביטחוניים שקיבלו הקיבוצים בעת שההתיישבות קבעה במידה רבה את גבולותיה של מדינת ישראל.

מגדל הבטון מסמל את ערך ההגנה על הבית ואולי גם את מתכונת ההתיישבות של "חומה ומגדל". מהמגדל ניתן להשקיף על הנוף המרהיב של עמק יזרעאל והרי הגליל. על קיר בטון באתר חקוקות מילותיו של הסופר ס. יזהר: "נזכור אחים, בנים ורעים אשר יצאו עמנו בפלוגות הלוחמים. אנחנו חזרנו והמה לא ישובו עוד". על קירות ההנצחה הסמוכים למגדל מונצחים בשמותיהם יותר מ-3,000 חללים, תושבי כ-230 קיבוצים.

ההגעה למקום: מכביש עין השופט – משמר העמק (כביש 6953), כמאה מטרים ממערב לג'וערה, יש לפנות דרומה בדרך הפארק של רמת מנשה. לאחר נסיעה של כארבעה קילומטרים מגיעים למעין אי תנועה שבו צומחים ברושים, שם פונים שמאלה. חולפים על פני חורבת בית ראש ומגיעים לאנדרטה. אורכה של הדרך כשישה קילומטרים, והיא הוכשרה בידי קק"ל למעבר כלי רכב פרטיים.

יער המגינים משתרע על פני כ-3,500 דונמים בסביבות היישוב כרמי יוסף. היער כולו מוקדש לזכר הנופלים במערכות ישראל. קק"ל הקצתה חורשות עצים ללוחמי היחידות הצבאיות כדי שיוכלו להנציח את זכר חבריהם לנשק שנפלו במהלך שירותם הצבאי. ליער גם הועברו אנדרטאות מבסיסי צה"ל שנסגרו. יש בו מסלולים שבהם שפע של אתרי הנצחה לזכרם של מאות חללים - גלעדים, תיאטרון פתוח, כלי מלחמה חרוכים ואנדרטאות שעוצבו ביד אמן.

בסמוך למצפה בקוע ניצב גלעד "משבר לתקווה", המנציח את זכרם של 436 ניצולי השואה שעלו ארצה ונפלו בקרבות מלחמת העצמאות. הגלעד בנוי משלושה סלעים גדולים ועליהם שמות הנופלים, העוטפים עץ זית. בסמוך למקום, תיאטרון פתוח המשקיף לנופי עמק איילון לזכרו של רב-סרן אסף אסולין, שנפל בקסבה של שכם במבצע "חומת מגן" בשנת 2002. לא הרחק משם צומח עץ דקל ולידו אנדרטה לזכר משה שרת, ראש הממשלה השני של מדינת ישראל. תשעה סלעים המוצבים במקום מספרים על נקודות ציון בחייו של שרת.

בחורשה הצמודה לאנדרטה מתפל שביל ובו פינות ישיבה מוצלות המנציחות את יונתן גוטהילף ויצחק משאט שנפלו במלחמת לבנון הראשונה. בסמוך לכניסה הראשית ליער ניצבת אנדרטה העשויה מחלקים של רכב משוריין לזכרו של סמל אליעזר לייטנר, שנהרג במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן. ביער גם שלד של זחל"ם שהונח ומתוחזק על ידי חבריהם לנשק של 15 לוחמי פלוגה 113 מחטיבה 217, שנפלו אף הם במלחמת יום הכיפורים. אנדרטה בצורת מגילת קלף ועליה מילות השיר "ראי אדמה" של שאול טשרניחובסקי מנציחה את זכרו של סגן יורם לצ'טר שנהרג באותה המלחמה. בפינת הנצחה לזכרו של סרן זיו ברגור מרמת השרון, רשום ציטוט מיומנו: "אינני נמצא בעולמנו על מנת לשמור על חיי, אלא כדי להגן על נפש הזולת...".

ההגעה למקום: במחלף לטרון פונים מערבה לכיוון צומת נחשון (כביש 3). בצומת נחשון פונים ימינה לכיוון רמלה (כביש 44). נוסעים כשניים וחצי קילומטרים ופונים ימינה בדרך הסלולה המובילה ליער (יש שילוט).

אנדרטת חץ שחור היא אתר זיכרון גדול המנציח את מורשת הקרב של חטיבת הצנחנים בתקופת פעולות התגמול של שנות ה-50 עד מלחמת סיני ב-1956, שבוצעו בתגובה לחדירת מחבלים לישראל. באנדרטה רחבה גדולה הצופה על צפונה של רצועת עזה, ומשני צדיה מוצבים עמודי סלע ועליהם חקוקים פרטים על פעולות התגמול. אנדרטה נפרדת מנציחה את הנופלים בפעולות התגמול ובמלחמת סיני. שלוש עמדות הסבר קוליות מעניקות רקע כללי על פעולות התגמול ועל המבצעים בירדן וברצועת עזה.

בקצה האנדרטה, במצפור הצופה על עזה, נמצאת טבלת אבן בצורת חץ ועליה מפת מבצע "חץ שחור". נקודה זו מוקדשת לזכרו של סעדיה אלקיים, מפקד פלוגה א' בגדוד 890, שנפל במהלך הפעולה.

ליד החניון נמצא בית ועדת שביתת הנשק - מבנה קטן ובו מבואה וחדר אחד. הבית שימש את משלחות ועדת שביתת הנשק הישראלית בצאתן לפגישות עם נציגי מצרים. בבית הזה התנהלו אחרי מלחמת העצמאות הדיונים על שביתת הנשק עם מצרים, שנחתמו באי רודוס. נוסף על כך, בחניון ניטעו עצים לזכר לוחמים שנפלו בשנים האחרונות בגזרת רצועת עזה. שמות החללים רשומים ליד העצים.

הגעה למקום: נוסעים משדרות דרומה לצומת גבים (כביש 34) ופונים ימינה בכביש 232 לכיוון מפלסים. נוסעים כשלושה קילומטרים ופונים ימינה על פי השילוט לאנדרטת חץ שחור, שנמצאת כ-300 מטרים מהפנייה.