פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      היועץ הבכיר של אובמה חושף: כך "מכרנו" את הסכם הגרעין לעולם

      בן רודס סיפר בשיחה עם "הניו יורק טיימס" כי הממשל האמריקני השתמש במניפולציות שונות כדי לשכנע את הציבור לתמוך בהסכם. בין היתר, מומחי נשק שיבחו את ההסכם לדרישת הבית הלבן, ואילו השיחות עם איראן החלו לפני עליית הממשלה המתונה בטהראן

      היועץ הבכיר של אובמה חושף: כך "מכרנו" את הסכם הגרעין לעולם
      צילום: רויטרס, עריכה: מתן חדד

      (אובמה מצדיק את הסכם הגרעין, יומיים לאחר החתימה)

      הסכם הגרעין בין שש המעצמות ואיראן נחתם ב-14 ביולי 2015 וזכה לתמיכה של הציבור האמריקני וגם לאישור הקונגרס - חרף הסתייגותם של רבים, ובכלל זה ראש הממשלה בנימין נתניהו. אך הדבר ככל הנראה לא היה מצליח לעבור בצורה חלקה כל כך אלמלא אדם אחד שסייע לשווק את הסכם הגרעין לציבור, לעתים באמצעות מניפולציות שונות ושנויות במחלוקת. בן רודס, יועצו של הנשיא ברק אובמה לאסטרטגיה תקשורתית וכותב נאומיו, חשף בפני ה"ניו יורק טיימס" כיצד "מכר" את הסכם הגרעין לציבור האמריקני, לקונגרס ולעולם.

      לפי הפרסום בניו יורק טיימס, רודס עיצב תחילה את הנרטיב האמריקני שלפיו המגעים עם האיראנים החלו רק בשנת 2013, אז עלה חסן רוחאני המתון לשלטון ברפובליקה האסלאמית. ואולם, המגעים החלו שנה קודם לכן, חושף העיתון, כאשר בשלטון ישב מחמוד אחמדינג'אד, שהיה ידוע בעמדותיו הקיצוניות ובדבקותו בתכנית הגרעין.

      באמצעות הפצת הרעיון שלפיו ממשל אובמה מנצל את הרגע שבו המתונים נמצאים בשלטון, תוך הדגשה לכך שישנו מאבק פנים-איראני בין הקיצונים למתונים, הצליח הממשל לקבל אהדה גדולה יותר לניסיון לקיים מגעים עם הרפובליקה האסלאמית.

      עוד בוואלה! NEWS:
      הדתי הראשון בראשות השב"כ - שהכריז מלחמה על הטרור היהודי
      מחאת התלמידים נמשכת: הלימודים יושבתו מחר בחמישה יישובים
      ישראלי זוכה נובל בביקור נדיר בקוריאה הצפונית: להקל על הסנקציות

      בן רודס יועצו של אובמה (AP)
      עיצב נרטיב שיסייע לשכנע את הציבור למכור את ההסכם. רודס (צילום: רויטרס)

      עוד פורסם בכתבה כי ביולי 2012, ג'ייק סאליבן, המקורב לשרת החוץ דאז הילרי קלינטון, נסע לבירת עומאן, מוסקט, לפגישה הראשונה עם האיראנים ובידיו הודעה מהבית הלבן: "אנו מוכנים לפתוח ערוץ ישיר כדי להגיע להסכם גרעין. זאת, אם אתם מוכנים לעשות את אותו הדבר ומוכנים לאשר זאת בדרגים הגבוהים ביותר ולנכוח בדיונים רצינים בנושא". "ברגע שהוסכם על כך, הוחלט במהרה שנגיע להסכם גרעין בשני שלבים – הסכם בינים והסכם סופי", שחזר אותו סאליבן.

      בפגישת המשך עם האיראנים במוסקט נכח גם סגן מזכירת המדינה דאז ביל בורנס. "לביל ולי ניתן מרחב לבחון מהם התנאים בכל הנוגע למשא ומתן, ומה בדיוק יהיו הפשרות בכל הנוגע להקלה בסנקציות ולהגבלות על תכנית הגרעין", ציין סאליבן.

      סאליבן ובורנס בילו שעות לפני ואחרי הפגישות בעומאן עם הנשיא ועם יועציו בבית הלבן. רודס תמיד היה בחדר, גם כשהנשיא לא היה. במרץ 2013, שלושה חודשים לפני שרוחאני נבחר, השניים סיימו את הצעתם להסכם ביינים שהיווה את הבסיס להסכם הסופי.

      נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד (אתר רשמי)
      המגעים עם האיראנם החלו בתקופת כהונתו. אחמדינג'ד

      העיתון חשף כי במשך המו"מ הורכב צוות של שישה גורמים מסוכנויות שונות - בהם מחלקת המדינה, האוצר, ההגנה והאנרגיה, שיפעלו כדי למכור את ההסכם. רודס היה מעורב רבות בעניינים והציע למסגר את ההסכם כבחירה בין שלום ומלחמה – דבר שהתברר כטיעון מנצח. בזמן שהנציגים האמריקנים דנו באופן רשמי במסגרת המו"מ עם האיראנים כדי לאשר את התנאים להסכם המסגרת, שעליו כאמור כבר הוסכם, רודס עבד מול הקונגרס והכתבים של כלי התקשורת האמריקנים והעולמיים.

      מניפולציה נוספת שבה השתמש רודס היתה שימוש במומחים שיפיצו את עמדת הממשל. באביב של השנה שעברה, מומחים צבאיים החלו לנאום ולכתוב ברשתות החברתיות, והפכו למקור של כתבים רבים. "הם אמרו דברים שביטאו את מה שאמרנו להם להגיד" חשף רודס. "בדקנו מי מסוגל להעביר את הודעותינו בצורה יעילה ואיך להשתמש בקבוצות חיצוניות הנוגעות בנושא. ידענו אילו טקטיקות עובדות. שיגענו את המתנגדים להסכם", אמר בגיחוך.

      הוא הדגיש כי לא מדובר במרמה. "בכל הנוגע לאיראן, ישנם הסכמים בין ממשלות. כן, הייתי מעדיף כי היה מסתבר שרוחאני וזריף הם רפורמטורים אמיתיים שיובילו את המדינה לכיוון שאני מאמין שהם יכולים ללכת בו, שכן הציבור הוא מלומד ובמובן מסוים פרו-אמריקני. אך אנו לא מהמרים על כך".

      אובמה אירח את ארוחת הערב עם כתבי הבית הלבן - ושוב צחק על טראמפ (רויטרס)
      הפיץ את הנרטיב של רודס בנאומו. אובמה (צילום: רויטרס)

      רוב מאלי, "פותר בעיות" שהיה מעורב במו"מ, תמיד שמר על קשר עם רודס. "לפעמים רק התקשרתי אליו כדי לבקש בדיקת מציאות", אמר. "הוא ניסה לחזות אם הדברים במו"מ הגיונים מבחינה פוליטית. הוא תמיד שאל את עצמו איך הוא מוכר את הדברים לקונגרס ולציבור. מה זה יעשה לנרטיב". לדבריו, "בדיונים על הסכם הגרעין ראיתי כיצד מדיניות, פוליטיקה ומסירת הודעות מצטלבים. אני חושב שרודס נמצא בצומת של כל השלושה".

      הנשיא עצמו דבר בנרטיב שהפיץ רודס, ובנאום שבו הודיע על חתימת הסכם הגרעין ב-14 ביולי של השנה שעברה, אמר: "היום, לאחר שנתיים של מו"מ, ארצות הברית ושותפותיה השיגו דבר שאותו לא השיגו בעשורים של איבה". בעוד שהצהרת הנשיא הייתה מדויקת מבחינה טכנית, שכן היו באמת שנתיים של שיחות רשמיות שהובילו לחתימת ההסכם, היא גם הייתה מטעה שכן החלק המשמעותי ביותר של המו"מ עם איראן החל באמצע 2012.

      "באמצעות ההסכם ניסה אובמה להתנתק מהמזה"ת"

      את הסיבה לפתיחה במו"מ הסביר רודס באומרו כי "אנו יכולים לעשות דברים שיאתגרו את החשיבה הקונבנציונאלית שאומרת כי 'איפא"ק לא אוהבת את זה, הממשלה הישראלית לא אוהבת את זה, מדינות המפרץ לא אוהבות את זה'. מדובר באפשרות לשפר את היחסים עם היריבים. זוהי מניעת הפצת הנשק הבלתי-קונבנציונאלי".

      כתב הניו יורק טיימס הוסיף כי על ידי נטרול השיח על תכנית הגרעין של איראן, ממשל אובמה קיווה לפתור את מקור המתח בין שתי המדינות – דבר שיאפשר לארצות הברית לבדל את עצמה ממערכת הבריתות עם מדינות כמו ישראל, ערב הסעודית, מצרים וטורקיה. לפי העיתון, באמצעות צעד אחד, ארצות הברית למעשה החלה בתהליך של התנתקות מהמעורבות במזרח התיכון.