(חתונת השנאה: פעילי ימין חוגגים עם תמונת דוואבשה ובקבוקי תבערה)
15 במאי 2011 היה יום חגיגי עבור שירות הביטחון הכללי. ראש הארגון החדש יורם כהן בדיוק נכנס ללשכת ראש הממשלה בירושלים לקראת טקס כניסתו לתפקיד, כשהידיעות על פריצתם של 200 אזרחים סורים למג'דל שמס החלו להגיע. עשרות נפגעו ושניים נהרגו באירוע שפתח את הקריירה של כהן בתור ראש השב"כ, והפרספקטיבה שהביאו השנים שחלפו מאז, הפכה את האירוע הזה לקדימון בלבד.
כהונתו של כהן, בן 56 מירושלים, הייתה רצופה עליות, מורדות ומכשולים. אחד ממהלכיו הבולטים היה החמרת היחס לטרור היהודי, כשאחרי פיגוע ההצתה בכפר דומא קיבל מבית המשפט סמכויות נרחבות למיגור התופעה ולחקירות בארגון, אף שמדובר בראש השב"כ הדתי הראשון. כהן חתם על העסקה להשבת גלעד שליט משבי חמאס והיה גם אחראי לחיסול חוטפו, ראש הזרוע הצבאית של חמאס אחמד ג'עברי במהלך הפתיחה של מבצע "עמוד ענן". כמו כן, הוא התמודד באחרונה עם גל הטרור באופן בלתי צפוי, כשתמך וקידם את המשך מרקם החיים התקין עבור הפלסטינים, שרבבות מהם המשיכו לעבוד בישראל בעוד הפיגועים התגברו בגדה ובעורף.
עוד ידיעות בוואלה! NEWS:
3 פצצות מרגמה נורו לעבר כוח צה"ל בגבול; חיל האוויר תקף ברצועה
דוח המבקר על צוק איתן: גנץ, נתניהו ויעלון הטעו את הקבינט
זיהה נקודת תורפה: חמאס מחטיא במכוון ומנסה לקבל הקלות מישראל
טבילת האש הראשונה הגיעה ב-9 בספטמבר 2011, כשאלפי מפגינים מצרים צרו על מבנה השגרירות הישראלית בגיזה, ניסו לפרוץ פנימה ולרצוח את ששת המאבטחים הישראלים שהסתתרו בחדר הביטחון של השגרירות. 13 שעות מורטות עצבים חלפו מהרגע שבו פרץ המשבר ועד לנחיתת המאבטחים בישראל אחרי שחולצו ללא פגע בידי כוחות קומנדו מצריים. מאחורי הקלעים, התנהלה מערכה מדינית וביטחונית כדי להניע את המצרים לפעול לפני שיהיה מאוחר מדי, והעברית השוטפת של כהן שיחקה תפקיד נכבד בניהול האירוע.
כהן, בן למשפחת עולים מאפגניסטן שגדל בדרום תל אביב, התחנך בישיבה וסיים את שירותו בסיירת גולני. עם שחרורו, התגייס לשב"כ כמאבטח רכזים ביהודה ושומרון ובלבנון. בשנים 2006-2009 היה סגנו של יובל דיסקין ולאחר מכן יצא לשנת לימודים בארצות הברית, שבמהלכה חקר את ארגוני הטרור המקיפים את ישראל.
כשחזר, ערך עבודת מטה על עתיד השב"כ וההתאמות הנדרשות מול אתגרי העתיד. העבודה התרכזה בעולם הסייבר ובשילוב הטכנולוגיה, לצד הפעלת מערך הסוכנים המוכר. עם סיום העבודה, מינה אותו ראש הממשלה לראשות הארגון השב"כ. עם מינויו, הפכה עבודת המטה של כהן לתכנית סדורה שמימש במהלך הכהונה; הוא איחד לא פחות מ-13 גופי רכש בתוך הארגון לגוף אחד, למורת רוחם של רבים בשב"כ. הוא הקים שש חטיבות חדשות, מרביתן עוסקות בטכנולוגיה ובמיצוי מיטבי של המידע שמלקטות זרועות הארגון.
שחרור גלעד שליט הייתה לאחת המשימות הרגישות ביותר שלו, כבר בשנת הכהונה הראשונה שלו. כהן תמך בעסקה, כשהמלצת שב"כ נשענה על כך שבמשך חמש שנים וחצי לא הצליחה ישראל להשיב אותו הביתה הן במבצע צבאי והן באמצעות קלף מיקוח בעל ערך, ומצבו הבריאותי לא היה ידוע עד לרגע האחרון. מרגע שהדרג המדיני אישר את שחרור 450 האסירים הביטחוניים, הפך כהן למוציא לפועל של העסקה: הוא זה שאישר את שמות האסירים "הכבדים" ששוחררו ופסק בכל הנוגע לניהול הסיכונים. כהן בחר כל שם בקפידה, במטרה לגרום הכי פחות נזק, וגירש יותר מ-200 רוצחים, 30 מתוכם מירושלים.
בינתיים, התחדדה ההבנה כי השחרור עלול להוליד תופעות לוואי וכי אם שב"כ וצה"ל לא ימנעו אותן מדובר יהיה בכישלון. הרגע הגיע, ובאפריל 2014 נרצח ניצב-משנה ברוך מזרחי כשחלף על פני מעבר תרקומיא עם בני משפחתו בידי אחד ממשוחררי העסקה. שנה לאחר שחרורו של שליט מהשבי, ניצח כהן על חיסולו של החוטף, ראש הזרוע הצבאית של חאמס אחמד ג'עברי ונתן למעשה את האות לפתיחתו של מבצע "עמוד ענן".
בכל הנוגע למבצע "צוק איתן", הצליח שב"כ להעביר ארבע התראות אסטרטגיות על פעילות חמאס נגד ישראל אחת מהן אף עסקה במערכת אפשרית בחודש יולי, כפי שקרה לבסוף. במהלך המבצע, חוסלו שני בכירי חמאס - ראאד אל-עטאר ומחמוד אבו שמאללה, בזכות מודיעין רגיש ביותר שהצליח להביא הארגון.
ואולם, שמו של ראש השב"כ הראשון שחובש כיפה עלה לכותרות דווקא סביב פעילות הטרור היהודי. כהן הלך צעד אחד קדימה בפעילות נגד הפעילים הקיצוניים בעקבות פיגוע ההצתה בכפר דומא שבו נרצחו שלושה בני משפחת דוואבשה, וביקש מהמערכת המשפטית יותר סמכויות בחקירה כדי להתמודד באופן אפקטיבי מול החשודים הקשים.
אף שנרשמה ירידה בכמות אירועי הטרור היהודי במהלך כהונתו, חלה עלייה בחומרם. בשנת 2013 הוצאו לפועל 25 פיגועים וב-2014 היו 16 אך אחד מהם היה בכפר דומא. בין היתר, נעשה שימוש נרחב בצווי הגבלה וצווי הרחקה, והורחבו הסמכויות בחדרי החקירות. בינתיים, בשנת 2016, לא דווחו אירועי טרור יהודי, אך במערכת הביטחון מעריכים כי לא כל מי שביצע פעולות "תג מחיר" נמצא מאחורי סורג ובריח.
אופן הטיפול החריג נגד הטרור היהודי לא היה התהליך היחיד שהוביל כהן. מהלך מורכב נוסף הוא ניהל מול התנועה האסלמית, שהוצאה אל מחוץ לחוק. בשנים הקרובות יהיה ניתן לדעת אם המהלך היה אפקטיבי, או שהפעילות של אנשי התנועה בצללים רק מקשה על איסוף המודיעין נגדם. גם בפעילות המניעה בקרב ערביי ישראל, שיותר ממאה מהם הלכו שבי אחרי רעיונות החליפות של "המדינה האסלאמית" (דעאש) והצטרפו ללחימה בעיראק ובסוריה, הוא הנהיג הרתעה וטיפול נקודתי לא מעורר מחלוקת. היקף פעילי דעאש שיצאו מישראל בהשוואה למדינות אחרות שבהן האוכלוסייה המוסלמית קטנה, קטן בהרבה.
התפנית החיובית בגישת השב"כ נרשמה דווקא במהלך גל הטרור האחרון מחודש אוקטובר 2015. אף שהפיגועים הלכו וגברו, קידם כהן את המשך מרקם החיים התקין עבור הפלסטינים, שעשרות אלפים מהם עובדים בישראל.
הייתה זו כהונה עמוסת אירועים והחלטות דרמטיות שבהן היה מעורב כהן לחלוטין. בלא מהן מקרים, הוא ניהל ויכוחים מול הדרש המדיני, אך לא כולם סוקרו בהרחבה בתקשורת. "עניינים עקרוניים", סיפרו מקורביו. בתחילת השבוע הבא ייאלץ כהן להיפרד מכובד האחריות ומההחלטות שהשלכותיהן יישפטו בראי ההיסטוריה, וימסור את הארגון לידיו של נדב ארגמן, לעידן חדש.