(בתגובה לירי פצצות מרגמה - צה"ל תקף ברצועת עזה, אתמול)
ההודעה אמש (חמישי) כי פלסטינית בת 49, ג'אנא אל עמור, נהרגה מאש הפגזים של צה"ל ממזרח לחאן יונס ממחישה את הפוטנציאל להידרדרות מהירה של המצב בגבול בין ישראל לרצועת עזה. לעת עתה, התחושה היא ששני הצדדים מצליחים בצורה כזו או אחרת להכיל את ההסלמה הנוכחית. למרות שצה"ל פועל בתוך השטח הפלסטיני, מעבר לגדר הגבול, חמאס מגביל את תגובתו ויורה לעבר הכוחות בשטח בלבד. בשלב זה אין ירי של רקטות לעבר יעדים מיושבים ואין גם שימוש במנהרות או באמצעים אחרים כדי לתקוף מטרות ישראליות.
ההתגוששות בין הצדדים מתמקדת באותו שטח של כ-200-150 מטרים מגדר הגבול שבו נמצאים הכוחות הישראליים בכמה נקודות ברצועה, ועליהם יורים אנשי חמאס. אתמול אחר הצהריים, טענו גורמים פלסטינים כי כוחות צה"ל פועלים בבית חאנון שבצפון הרצועה ובגזרת רפיח שבדרומה, בתוך השטח הפלסטיני. בשלב זה לא נראה שההתגוששות הזו קרובה לסיום ולא ברור עד מתי היא תישמר בתוך אותו שטח, ולא תגלוש הלאה לתוך שטח ישראל ולתוך עומק הרצועה.
לקריאה נוספת:
זיהה נקודת תורפה: חמאס מחטיא במכוון ומנסה לקבל הקלות מישראל
יעלון: "חמאס יוכה קשות אם ינסה לשבש את חיינו"
פצצות המרגמה הפכו את שעון החול: החלה הספירה לאחור למבצע הבא
אז נכון, נראה שלישראל ולחמאס אין אינטרס בהידרדרות רבתי והצדדים עושים מאמץ כביר כדי למנוע גלישה למלחמה. ההצהרות המרובות של בכירי הארגון כי ישנם מאמצים להגיע להפסקת אש באמצעות מתווכים מצרים וקטארים ממחישים זאת ביתר שאת. אולם המגמה הזו עלולה להשתנות לנוכח ההתפתחויות בשטח. כבר שלשום הודיע חמאס כי אין בכוונתו להפסיק את האש כל עוד פועלים כוחות צה"ל על אדמת עזה. בינתיים ירי פצצות המרגמה לא הוביל לנפגעים, אך אם חלילה יפגע בקבוצת חיילים, ניתן לנחש שהתגובה הישראלית תהיה קשה יותר.
אותה נוסחה רלוונטית גם לצד הפלסטיני. הפעילות הישראלית נגד המנהרות, גם בתוך שטח עזה, לא צפויה להסתיים בקרוב כפי הנראה. ההפצצות הישראליות בשטח עזה מצומצמות יחסית אך אמש הפכה ג'אנא אל עמור להרוגה הראשונה של ההסלמה הנוכחית. אם בהפצצות הישראליות הבאות יהיו עוד נפגעים, חמאס יתקשה מאוד להותיר את האש רק בשטח הנוכחי. הפיתוי מבחינתו, לשגר רקטות לעבר שטחי ישראל, יהיה עצום.
ומה בנוגע לפעולה באמצעות אחת המנהרות שלא נחשפו עד כה? ניתן לשער שהתקפה שכזו תהווה מעין הכרזת מלחמה על ישראל, שספק אם יש לה יותר מדי תומכים בקרב ההנהגה המדינית של חמאס. אולם הזרוע הצבאית שבראשות מוחמד דיף ואישים בכירים קיצונים כמו יחיא סינוואר, כבר נשמעת אחרת בכל הקשור לפעולת טרור גדולה שתותיר הרבה נפגעים בצד הישראלי. לראייתם, חמאס עשה טעות כשלא יצא להתקפה ערב "צוק איתן", ולכן יש להימנע מטעות דומה הפעם.
לראיית אותם פעילים קיצונים בחמאס, הארגון צריך לרשום "מכת פתיחה" שתותיר אותו עם תמונת ניצחון בסוף המערכה באופן שחמאס יוכל לטעון כי ניצח. לגרסתם, החזרה לשגרה העזתית שבה הגבול עם מצרים וישראל סגורים, היא בגדר עונש מוות איטי ומתמשך לשלטון הארגון בעזה. מכאן בעצם נובעת תמיכתם בפיגוע גדול וקשה נגד מטרה ישראלית. אך גם אם לא יתמכו בכך, מספיק "פגז אסטרטגי" אחד שיפגע בטעות בקבוצת חיילים או בקבוצת אזרחים פלסטינים והדרך למטה, לעימות רבתי, תהיה קצרה מתמיד.