פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      החורים בסיפור על ששת המיליונים: כך לומדים הערבים על השואה

      למרות שבמדינות האזור אין חובה ללמוד על השואה, היא לא נעדרת מספרי הלימוד. חוקר של תכניות הלימודים בעולם בריאיון לוואלה! NEWS: "יש לסייע לתלמידים לבחון את המידע באופן ביקורתי"

      החורים בסיפור על ששת המיליונים: כך לומדים הערבים על השואה
      עריכה: ניר חן

      אמנם בתכנית הלימודים הישראלית מלחמת העולם השנייה והשמדתם של כשישה מיליון יהודים באירופה ובמזרח התיכון תופסת מקום נכבד, אך מרבית המדינות הערביות באזור מקדישות חלק קטן מאוד מספרי הלימוד לשואה – והסיבות לכך שונות ומגוונות. מסקירה משותפת של סוכנות האו"ם לחינוך, אונסק"ו, ושל מכון המחקר הגרמני על שם גיאורג אקרט, שפורסמה בשנה שעברה, עולה כי במרוקו, באלג'יריה ובתוניסיה נלמד ההקשר הרחב של מלחמת העולם השנייה, אולם אין התייחסות ספציפית לשואה, וכך גם בתימן ובאיחוד האמירויות הערביות. עיראק, מצרים ולבנון נמנעות כמעט לחלוטין מהנושא.

      יום השואה תשע"ו | פרויקט מיוחד
      פורים שנה אחרי השואה - יהודים בתחפושות של היטלר ואסירי מחנות
      השר יעלון מגבה את סגן הרמטכ"ל: "נתנו פרשנות מעוותת לדבריו"
      מתייחדים עם זכר הנספים: הכנסת חלקה כבוד לקורבנות השואה

      יום השואה ויום הגבורה 2016 אינפו (עיבוד תמונה)

      ד"ר פיטר קרייר, שמוביל בשנים האחרונות את המחקר המשותף בנוגע ליחס לשואה בספרי הלימוד ובתכניות הלימודים ב-135 מדינות בעולם, הסביר בריאיון לוואלה! NEWS כי 28 מדינות, בהן אנגולה, אזרבייג'ן, קמרון, מצרים, איסלנד, עיראק, ניו זילנד וזמביה, השמיטו לחלוטין את השואה מתכניות הלימודים. 64 מדינות נוספות לא העבירו מידע בנוגע לתכנית הלימודים שלהן, ולכן לא ניתן לקבוע בוודאות את המצב בהן.

      "אנחנו יכולים להסיק מכך שמדינות ערב אינן ייחודיות מבחינה זאת", הבהיר קרייר. מנתוני המחקר שהוביל עוד עולה כי 57 מדינות דורשות מהתלמידים ללמוד באופן ישיר על השואה, ושמונה מדינות נוספות עושות זאת באופן חלקי או מרומז. 46 מדינות מתייחסות להקשר הכללי של מלחמת העולם השנייה מבלי בהכרח ללמד על השואה.

      עם זאת, ד"ר קרייר הודה כי "ההקשר הפוליטי הרחב והדעות הקדומות" במדינות ערב קשורות להשמטת השואה מתכניות הלימודים. "הרצון הפוליטי לשנות דברים הוא איטי", טען, "למורים בודדים ולאיגודים, כולל ארגונים בינלאומיים כמו אונסק"ו, יש כוח מוגבל לשנות את הדברים. אולם הקשר הסיבתי בין חוסר הידע החינוכי על השואה והקמת מדינת ישראל הוא ארוך ומורכב".

      "באופן כללי, השואה לא נעדרת לחלוטין מספרי הלימוד במדינות ערב", הסביר קרייר. "אבל כמובן שהאזכורים קצרים מדי, וחסרים בהם פרטים נוספים". לדבריו, "השמטות והטיות של הסיפור נפוצות מאוד. מדינות רבות מנסות לחבר את השואה להיסטוריה הלאומית שלהן. הדוח של אונסק"ו נועד לחשוף את ההטיות האלה ולהבין אותן, עוד לפני שמציעים כיצד לתקן אותן בהדרגה, בסיוע אנשי חינוך מקומיים".

      "מנהיגי הנאציזם הפרו זכויות אדם, כמו הזכות לחיים והזכות לחירות"

      בספר לימוד של היסטוריה ערבית ממצרים, התקופה שמתייחסת לשואה כלולה בפרק על "המאבק הישראלי-ערבי". בתכנית הלימודים אין דרישה ללמד על השואה, ואין התייחסות בספרי הלימוד להיקף מעשיהם של הנאצים או לאזורים הגיאוגרפיים שבהם הם התרחשו. עם זאת, יש התייחסות לקורבנות מקרב "יהודי גרמניה ומזרח אירופה". התייחסות לשואה מסתכמת ב"פשעים פרועים נגד היהודים", ו"טענות" כי "הנאצים הרגו או שרפו כשישה מיליון בני אדם".

      גם בעיראק לימוד השואה אינו חובה. "מנהיגי הנאציזם הפרו זכויות אדם, כמו הזכות לחיים והזכות לחירות", נכתב בספר לימוד לתלמידי תיכון בשנתם האחרונה ללימודים. "המנהיגים האלה ביצעו פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, ולכן הוקם בית הדין המיוחד בנירנברג", מתואר בפשטות. לא מצוינת כל התייחסות לממדים ההיסטוריים, הכלכליים, המוסריים והפוליטיים של עליית הנאציזם והפשיזם. הקורבנות מתוארים באופן כללי כ-21 מיליון פליטים, ללא התייחסות לקבוצות השונות.

      בספר לימוד סורי לכיתות י"א-י"ב מתוארים "תנאים של דיכוי על ידי הנאצים באירופה", אולם בספר היסטוריה נוסף שגם הוא בשימוש במערכת החינוך אין כל התייחסות לשואה. הכותבים של הספר הראשון מתארים את ביטול זכות ההצבעה עבור יהודים, האשמתם בתבוסת גרמניה במלחמת העולם הראשונה, ואת "אידאולוגיית הגזע מבוססת על הקביעה הנאצית כי הגזע הארי הוא העליון".

      תלמידים בבית ספר בבגדאד, עיראק, מאי 2007 (AP)
      "השפעות האימפריאליזם החדש והציונות". תלמידים בבית ספר בבגדאד, עיראק (צילום: אי-פי)

      מתוך חמישה ספרי לימוד לחטיבת הביניים ולתיכון בתימן, ארבעה כלל לא מתייחסים למאה ה-20. הספר החמישי, שמוקדש ל"היסטוריה עכשווית של העולם המודרני", מתייחס באופן כללי למדינות "שמעורבות במלחמה, והשתמשו באמצעים האכזריים ביותר על מנת להבטיח את ניצחונן". אחת מהדוגמאות שניתנות לכך היא פצצת האטום בהירושימה, ואילו הגרמנים לא מוזכרים באופן ספציפי.

      ספר הלימוד העיראקי מציין, בין השלכות המלחמה, את ההתיישבות היהודית בפלשתינה, כתוצאה מכישלון המנדט הבריטי להגביל את ההגירה, ועליית "ארגוני טרור" יהודיים. "לחץ מצד היטלר ומערכת השלטון הנאצית העניקה לגיטימיות לדרישות הקולוניאליות לאדמה בפלשתינה", נטען בספר הלימוד ממצרים. "לאחר מלחמת העולם השנייה, הסוכנות היהודית העבירה עשרות אלפי אנשים מגרמניה לפלשתינה באופן שעורר את דאגתם של החיילים הבריטיים, מכיוון שהם יכולים להיקלט רק על חשבון הערבים שחיו שם". גם בספרי הלימוד מסוריה ומתימן מתוארים דברים דומים, כמו "השפעות האימפריאליזם החדש והציונות", בעקבות מלחמת העולם השנייה.

      "יש רצון טוב בכל רחבי העולם להכיר בשואה ולהבין אותה"

      לצד הסקירה, פרסם אונסק"ו המלצות בשפות הרשמיות של האו"ם – כולל ערבית – לגיבוש תכניות לימודים לאומיות בנושא השואה. זאת, בהתאם להחלטה של האסיפה הכללית של האו"ם שהתקבלה בעשור הקודם, שמגנה הכחשת שואה ומעודדת לימוד הנושא במדינות החברות בארגון. מאז, אונסק"ו פעל לקידום לימוד הנושא, בין היתר דרך פרויקט "אלדין" לחינוך השואה במדינות מוסלמיות, שהושק בשנת 2009. עיקר הצלחותיו, עד כה, כולל כנסים על לימוד השואה וסדנאות בהשתתפות היסטוריונים ממדינות בעלות רוב מוסלמי.

      ד"ר קרייר סיפר כי במהלך מחקרו, נחשף לקבוצת מחנכים במרוקו שפועלים לעדכון ספרי הלימוד בהתאם להמלצות של אונסק"ו, וכך גם באוקראינה. "מדינות הגוש הסובייטי לשעבר עדיין מנסים להבין כיצד להתמודד עם השואה בתכניות הלימודים ובספרים, מבלי לנטוש לחלוטין את ההיסטוריוגרפיה של הניצחון הצבאי ואת הנטיות האנטי-קומוניסטיות הנוכחיות", הסביר.

      מנתוני המחקר עולה, בין היתר, כי השואה נלמדת בהרחבה במדינות שעברו אירועים דומים של רצח עם או אלימות פוליטית חמורה, כמו דרום אפריקה (שמיטיבה להדגיש את ההיבטים השונים שהביאו לעליית גרמניה הנאצית ואת הקבוצות השונות שהפכו למטרתה), רואנדה וקמבודיה. "אנחנו עושים עבודה מעניינת במיוחד עם אנשי חינוך במדינות אפריקה ודרום אמריקה, שם יש הרבה מה ללמוד מחינוך על השואה, תוך התייחסות בבתי הספר למקרים עדכניים יותר של רצח עם", הבהיר ד"ר קרייר.

      בניגוד לכך, בטורקיה, למשל, אין התייחסות ישירה בספרי הלימוד למונח "שואה", אולם הנושא נלמד תוך שימוש במונח שמשמעו "רצח עם", במטרה למנוע התייחסות למקרים אחרים בהיסטוריה – ובאופן ספציפי רצח העם הארמני בעשור השני של המאה ה-20, שבוצע על ידי טורקיה העותמאנית – כרצח עם שחומרתו עשויה להיות דומה באופן כלשהו לזה של השואה.

      לדברי ד"ר קרייר, "יש רצון טוב בכל רחבי העולם להכיר בשואה ולהבין אותה, בעיקר במדינות אפריקה, אסיה ואמריקה, שחוו זוועות משלהן. עם זאת, האתגר המרכזי הוא פרקטי. נסו לדמיין מוציא לאור סיני, שמבקש להוסיף את 'השואה' לספר לימוד, אך מקדיש לכך חצי עמוד. איך אפשר להסביר את ההיסטוריה באופן מדויק ומקיף? מה נכלול ומה נשמיט? לכן, אנחנו חייבים לשמור על ענווה בפני הבורות ההדדית בנוגע להיסטוריה".

      "התנועה הציונית עדיין משתמשת בשואה למטרות פוליטיות"

      גם בישראל, עד לשנה האחרונה, על התלמידים הערבים לא הייתה חובה ללמוד על שואת היהודים. כמה ימים לפני יום הזיכרון לשואה ולגבורה בשנה שעברה, פורסם בוואלה! NEWS על הרחבת מערך לימודי השואה לתלמידים הערבים בישראל. תכנית "בשבילי הזיכרון", שהשיק שר החינוך לשעבר שי פירון, הורחבה גם לחטיבות הביניים ולתיכונים הערביים.

      מנגד, בתכנית הלימודים הפלסטינית אין התייחסות לשואה. בתי הספר של אונר"א, שמנוהלים על ידי האו"ם עבור ילדי הפליטים הפלסטינים במדינות המזרח התיכון, התכוונו להוסיף את השואה לתכנית הלימודים בשנת 2012, אולם צעד זה בוטל בשל מחאת המורים, שטענו בהצהרה רשמית כי הם "מגנים את ההחלטה, ששקולה לטבח". הם דרשו במקום זאת לכלול בתכנית הלימודים את זכות השיבה הפלסטינית.

      ילדים פלסטינים בבית ספר של האו"ם בג'באליה שבצפון רצועת עזה. 25 ביולי 2014 (רויטרס)
      "ההחלטה שקולה לטבח". ילדים בבית ספר של אונר"א ברצועת עזה (צילום: רויטרס)

      בשנת 2010, נעשה ניסיון לכלול את יומני אנה פרנק בתכנית הלימודים של בתי הספר הפרטיים בירדן, אולם זה עורר ביקורת במדינה בטענה כי "התנועה הציונית משתמשת בשואה לכיבוש פלסטין, ועדיין משתמשת בה למטרות פוליטיות", ולכן, על פי מאמר שפורסם אז בעיתון "אל-רד", אין ללמדה במערכת החינוך הערבית. משרד החינוך בעמאן הורה אז על ביטול התכנית.

      חנה רוזנטל, שליחת משרד החוץ האמריקני למאבק באנטישמיות, נפגשה בשנת 2011 עם בכירים בלבנון, בירדן ובערב הסעודית, בבקשה להוסיף את השואה לתכניות הלימודים, לצד התייחסויות חיוביות ליהדות. בירדן ובערב הסעודית הובהר לה כי אין התייחסות שלילית ליהדות בספרי הלימוד, והסעודים אף טענו כי יבחנו את הספרים ויסירו כל התייחסות "אנטישמית", אם תימצא כזו.

      ד"ר קרייר התייחס להישגים של אונסק"ו בתחום קידום החינוך בנוגע לשואה ולמקרים נוספים של רצח עם, אך הוסיף: "באופן אישי, אני לא חושב שכל התלמידים צריכים ללמוד באופן שיטתי על השואה. המידע על כך מגיע בראש ובראשונה מהטלוויזיה, מהסרטים, מסיפורים שרצים במשפחה ואפילו ממשחקי וידאו, ולכן אני מאמין שלבתי הספר יש תפקיד חשוב בתיקון הבנה לקויה ובסיוע לצעירים לקרוא את המסרים בנוגע לשואה באופן ביקורתי".