פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עונת החפירות: תעלומת הספינה הטרופה מעכו תיפתר אחרי 50 שנה?

      בקרוב תיפתח עונת החפירות הרביעית במקום שבו נמצאה הספינה הטרופה העתיקה הראשונה בארץ ב-1966. חוקרים מקווים שיצליחו סוף סוף לקבוע אם מדובר בספינת קרב של נפוליאון שהוטבעה בידי הבריטים או ספינת סוחר מהמאה ה-19

      עונת החפירות: תעלומת הספינה הטרופה מעכו תיפתר אחרי 50 שנה?
      צילום: טוגרול שמחייב

      בימים אלה סוגר תחום הארכיאולוגיה הימית בישראל מעגל. 50 שנים חלפו מאז נערך סקר הארכיאולוגיה הימית הראשון בישראל, שבמהלכו זוהתה מול חופי עכו הספינה הטרופה העתיקה הראשונה בארץ. בקרוב תחל באתר עונת החפירות הרביעית, וככל הנראה האחרונה, בניסיון לפענח את תעלומת הספינה המפורסמת, שנשמרה מתחת למים במשך 200 שנה לפחות.

      "אלישע לינדר, יחד עם קבוצה אנגלית בראשותו של אלכסנדר פלינדר, ביצעו סקר תת-ימי בנמל עכו", הסבירה ד"ר דבי צויקל מאוניברסיטת חיפה, המנהלת את החפירות הימיות של הספינה ממגדל הזבובים שבקרקעית הים, שלמרגלותיו נמצאה הספינה, על הסקר הארכיאולוגי הראשון ב-1966. "הם התעמקו בעיקר בנמל העתיק של עכו, והם מתארים כיצד יום לפני סיום הסקר הם גילו את הספינה שעליה אנחנו עובדים היום". לדבריה, הם העריכו שמדובר באוניית מלחמה גדולה באורך של 45 מטרים, שהוטבעה בכוונה בכניסה לעכו כדי לחסום בפני נפוליאון בונפרטה את הכניסה לנמל.

      עוד ידיעות מדע ומחקר:
      מחקר: בני אדם הפכו למונוגמים בשל התפשטותן של מחלות מין
      פריצת דרך בחקר הסרטן: נמצא "עקב אכילס" של המחלה
      לראשונה: מאגר מידע דיגיטלי למגילות מדבר יהודה

      חפירות ארכיאולוגיות ימיות, עכו. אפריל 2016 (ספק 500 , אמיר יורמן)
      חפירות הארכיאולוגיה הימית מול חופי עכו (צילום: אמיר יורמן)

      ב-1799 הטיל צבא נפוליאון מצור של 54 ימים על עכו, במטרה לכבוש מידי העות'מנים את עיר הנמל, שנחשבה לחשובה ביותר בישראל. קצין בריטי ששמו סידני סמית היה באותה התקופה מיופה הכוח האנגלי בחצרו של הסולטן ובעל סמכויות אוטונומיות באזור זה של הים התיכון. בעזרת הצי הימי שהיה ברשותו הצליח סמית להדוף את צבאו של נפוליאון. משנכשל במצור על עכו, לא ראה נפוליאון טעם להמשיך את מסעו לכיבוש ארץ ישראל ושב למצרים. קרוב ל-50 שנה התנהל ויכוח בין הארכיאולוגים הימיים סביב השאלה אם את הספינה המדוברת הטביעו האנגלים כדי למנוע מנפוליאון לכבוש את עכו.

      בסקר נוסף שערכו ב-1975 אלישע לינדר ואבנר רבן, האבות המייסדים של הארכיאולוגיה הימית בישראל, תמכו השניים בתיאוריה שלפיה הספינה הטרופה שימשה ספינת קרב הקשורה למצור של נפוליאון. "רבן היה הגון דיו כדי להגיד שאין בידיו די פרטים על כלי השיט ועל מוצאו כדי לקבוע זאת, ולכן יש להמשיך במחקר", סיפרה ד"ר צויקל. "ב-1981 הגיע לארץ ריצ'ארד סטפי, שכתב ספר הנחשב לתנ"ך של כל חוקרי כלי השיט העתיקים בעולם. הוא ארגן סדנה, ובמסגרתו לקח את הספינה ממגדל הזבובים כפרויקט. סטפי היה הראשון שאמר שלהערכתו מדובר בכלל בספינת סוחר שאורכה 25 מטרים ולא ספינת קרב גדולה".

      חפירות ארכיאולוגיות ימיות, עכו. אפריל 2016 (ספק 500 , רון מרלר)
      הממצאים מתאימים יותר לספינת סוחר מהמאה ה-19 (צילום: רון מרלר)

      ב-2012 החלה ד"ר צויקל לבצע חפירות ארכיאולוגיות תת-ימיות בספינה שסקרנה כל כך את החוקרים. "זאת הייתה הפעם הראשונה שחפרו אותה בצורה מסודרת, מאורגנת ומדעית", סיפרה ד"ר צויקל. "בקרוב נתחיל את עונת החפירות הרביעית וכנראה האחרונה. אין לנו עדיין ממצאים סופיים, אבל לאט לאט אנחנו מגלים שהממצאים מתאימים יותר לתיאוריה של סטפי. ההערכה שלנו היא שהספינה הזאת היא מתחילת המאה ה-19. קשה לנו מאוד להבין למה היא נטרפה דווקא בעכו ובמקום שהיא נמצאת, אבל זהו אחד האתגרים של המחקר הזה". על ההיבט המקצועי של הצלילה אחראים אמיר יורמן ומושיקו בכר, קציני הצלילה של מכון רקנאטי ללימודי ים.

      ישראל - מהמובילות בעולם במחקר כלי שיט עתיקים

      תחום הארכיאולוגיה הימית בישראל נוסד עם הקמת "האגודה למחקר ארכיאולוגי תת-ימי" בתחילת שנות ה-60 בידי בוגרי שייטת 13, בהובלת לינדר, תושב קיבוץ מעגן מיכאל, ורבן. "הם התחילו עם זה כי הדייגים, ובהם אלה ממעגן מיכאל, היו מביאים מהים ממצאים ארכיאולוגיים", סיפר פרופ' יעקב כהנוב מהחוג לציוויליזציות ימיות באוניברסיטת חיפה, הנמנה עם בכירי חוקרי כלי השיט העתיקים בעולם.

      בתום 50 השנים הראשונות של ארכיאולוגיה ימית תוצרת כחול-לבן ישראל נחשבת לאחת המדינות המובילות בעולם במחקר כלי שיט עתיקים. גם מיקומה של ישראל כגשר יבשתי בין אפריקה, אסיה ואירופה הפך אותה ליעד ימי אסטרטגי חשוב ביותר. סמיכותה לנתיבי השיט הסואנים ביותר בעת העתיקה והמבנה הפיזי של חופיה משכו אליה ספינות רבות. "אנחנו יודעים על עשרות ספינות עתיקות טרופות בקרקעית הים מול חופי ישראל – קרוב ל-25 ספינות טבועות בחוף דור, 30-25 ספינות טרופות בעכו, וספינות נוספות מול חופי קיסריה, מעין צבי, עתלית ועוד", הסביר פרופ' כהנוב. "יש יותר ספינות טרופות מהיכולת שלנו לחקור אותן, כי חפירות עולות כסף, מצריכות כוח אדם והן יכולות להימשך שלוש-ארבע שנים. מחקר על כלי שיט הוא הרבה יותר יקר מהגילוי שלו".

      חפירות ארכיאולוגיות ימיות, עכו. אפריל 2016 (ספק 500 , סטיב בריטשטיין)
      מקווים לפתור את התעלומה. שרידי הספינה הטרופה בעכו (צילום: סטיב בריטשטיין)

      הידע הנצבר בתחום הארכיאולוגיה הימית בישראל מעורר עניין בקרב חוקרי כלי השיט העתיקים בעולם כולו. דוגמה לכך היא השחזור ההולך ונשלם של ספינה עתיקה בת 2,400 שנה, שנמצאה במצב שימור נדיר ביותר לפני כ-30 שנה מול חוף מעגן מיכאל. גם מחקר על כלי שיט עתיקים שנחפרו בקרקעית הים מול חוף דור ייצא לעולם ידע מדעי נדיר ומהפכני. "בעקבות המחקר שערכנו בדור קבענו למעשה תיאוריה חדשה ששינתה את המחקר על מבנה כלי השיט העתיקים בעולם", הסביר פרופ' כהנוב. "התיאוריה החדשה שלנו אומרת שכלי שיט עתיקים נבנו בשיטת "צלעות תחילה" הרבה יותר מוקדם ממה שהמדע סבר עד כה. גילינו ששיטת הבנייה הזאת החלה 500 שנה מוקדם יותר ממה שחשבו".

      הממצאים של החפירות הימיות בישראל משפיעים לא רק על מחקר כלי השיט העתיקים אלא גם על חקר הארכיאולוגיה בכלל. "עד היום לא ידוע על יישוב עתיק בדור מהתקופה האסלאמית ומהתקופה הביזאנטית, אבל מספר הספינות הטרופות מהתקופות הללו שנמצאו מול חוף דור מעידות שכנראה היה שם יישוב", אמרה ד"ר צויקל. "שבע מתוך עשר ספינות שנחפרו בדור הן מהתקופה האסלאמית והביזאנטית".