לוחמת הפלמ"ח רחל סבוראי הלכה אתמול (שני) לעולמה והיא בת 90. סבוראי זכורה כמי שערכה מסע רגלי לסלע האדום בפטרה, יחד עם הלוחם האגדי מאיר הר ציון. סבוראי, אם לשלושה, סבתא לתשעה נכדים ולשני נינים, תובא למנוחות בקיבוץ רביבים מחר בשעה 17:30.
סבוראי נולדה בעין חרוד בשנת 1926. בשנת 1944 התגייסה לפלמ"ח ושירתה כמה שנים. ב-1946, ב"ליל הגשרים", השתתפה בפיצוץ גשר דאמיה שבבקעת הירדן. במלחמת העצמאות שימשה רובאית תחת פיקודם של יוסף בן מיימון ("התורכי") ודוד (דדו) אלעזר, במסגרת הגדוד הרביעי בחטיבת הראל.
לאחר הפילוג הייתה סבוראי חברת עין חרוד מאוחד. כנאמנה לדרכו ומשנתו של יצחק טבנקין, היא הביעה דעות נחרצות בנושא ארץ ישראל השלמה. אחרי מלחמת ששת הימים היא הייתה מזוהה עם הקו האקטיביסטי שאפיין את הקיבוץ המאוחד. לפני כ-45 שנה עברה לקיבוץ רביבים, שבו הייתה חברה אחותה.
עוד בוואלה! NEWS:
"פיגועים יש בכל מקום": אלפי מטיילים בירושלים למרות המתיחות
רעול פנים בלב ת"א: נעצר חשוד בתקיפת נערות ונשים בשדרות ח"ן
מילד ש"היה צריך להיות שחקן" לפעיל חמאס: משפחת המחבל מי-ם מדברת
סבוראי ומאיר הר ציון היו הישראלים הראשונים שהגיעו ל"סלע האדום" בפטרה שבירדן, מבצע שהיה בימי ראשית המדינה משאת נפשם של צעירים ישראלים רבים. ב-1 במאי 1953 יצאו השניים מבאר מנוחה שבערבה במסע של 30 ק"מ לכיוון מזרח. המסע שהיה אמור להימשך שני לילות ויום התארך לארבעה לילות ושלושה ימים.
סיפורם של השניים הפך לאגדה. במשך שנים רבות היו מגיעים לרביבים מבקרים שביקשו לשמוע את סיפורה של סבוראי על המסע לפטרה. אחריהם היו צעירים נוספים שהלכו לפטרה. 12 צעירים נהרגו בדרך מאש הצבא הירדני. אחרים נפצעו או נפלו בשבי. בודדים, בהם שמעון "כושי" רימון, הצליחו לשחזר את המסע של סבוראי והר ציון.
בקיבוץ היא נחשבה למתנגדת עיקשת לתהליכי השינוי וההפרטה ודגלה בשותפות מלאה. היא עמדה בחזית המאבק מול רוחות השינוי והתנגדה גם למעבר ללינה משפחתית. לפני כמה שנים כתבה ספר בשם "שלושה שחיברו, מבט חדש על יוצרי התנ"ך", שבו עסקה בשאלה מי היו יוצרי התנ"ך.
חבר קיבוץ רביבים, יגאל צחור, אמר היום כי "רחל לא הייתה מעורבת בפעילות פוליטית, אבל כל הזמן כתבה ופרסמה את דעותיה בעלון הקיבוץ ובעיתונות הקיבוצית, בעניין של זכותנו על ארץ ישראל השלמה". הוא הוסיף כי "עין חרוד מאוחד היה תמיד הבסיס להשקפת עולמה בנושא".
התנועה הקיבוצית: "דוגמה ומופת של דור המייסדים"
מהתנועה הקיבוצית נמסר כי היא כואבת את לכתה של סבוראי. "היא הייתה סמל לאהבת הארץ, לבניינה ולהגנתה בימי ראשית ההתיישבות. דוגמה ומופת של דור המייסדים שתמיד ראה לנגד עיניו את טובת הכלל", נמסר בהודעה מטעם התנועה. מזכ"ל התנועה ניר מאיר ספד לה: "רחל, בת עין חרוד, אשת חיל וספר הייתה לסמל בתנועה הקיבוצית ובמדינת ישראל כולה. רחל הכירה כל שביל וכל ערוץ נחל בארץ ישראל. פעילותה למען ביטחון המדינה עם התגייסותה לפלמ"ח ואהבתה האדירה לתנ"ך ולמדינה הם החוט המקשר בין היסטוריה המפוארת של העם היהודי לתקומת עם ישראל בציון. אנו נפרדים היום מרחל בכאב גדול".
שמוליק ריפמן, ראש המועצה האזורית רמת הנגב וחבר קיבוץ רביבים, סיפר כי סבוראי נחשבה עבור רבים לאגדה בחייה. "לרביבים היא הגיעה בעקבות אחותה", חלק ריפמן. "במשך כל השנים שמרנו על קשר רצוף גם אם לא הסכמנו תמיד. רחל סבוראי, פלמ"חנקית, אישה דעתנית בעלת עקרונות, שהייתה מראשוני המטיילים ל'סלע האדום' כשותפתו של מאיר הר ציון למסע המפורסם. למרות ההרפתקה האישית שלה, אמרה לי רחל כי המסר שלה לצעירים הוא: 'אל תנסו את ההרפתקה'".
ריפמן סיפר כי רחל אהבה לטייל ברחבי ישראל והכירה כל אבן ושיח בה. "זכיתי להכירה בנעוריי כילד בקיבוץ רביבים וזכיתי להכירה גם כראש המועצה אזורית רמת הנגב. בכל השנים לא החמיצה הזדמנות לטייל ולהכיר עוד ועוד פינות בישראל".
ברביבים הביעו צער על פטירתה: "תומכת נלהבת ברעיון השיתופי"
מקיבוץ רביבים נמסר כי הוא מודיע בצער על פטירתה של חברתו רחל סבוראי. "רחל הגיעה לרביבים בתחילת שנות ה- 60 בעקבות אחותה ארזה. רחל הייתה אוטודידקטית, חוקרת תנ"ך בעלת מחשבה עצמאית. היא הייתה ידועה ברביבים ובתנועה הקיבוצית כתומכת נלהבת ברעיון השיתופי והרבתה להביע את דעתה בנושא".
"יותר מ-20 שנה טיפחה רחל את בית העלמין ברביבים תוך שהיא מקפידה ליצור קשר עם בני משפחות הנקברים, להכיר את כל הסיפורים האישיים וכמובן לדאוג לגן ירוק ולצל בלב המדבר. שנים ארוכות עבדה רחל עם ילדים בגיל הרך ובגן עצי פרי של רביבים, ברפת של הקיבוץ, בפינת החי, ובמעון הילדים של מצפה רמון".
(עדכון ראשון: 21:33)