הודעתו אתמול (שני) של דובר צה"ל על חשיפת מנהרה התקפית של חמאס בדרום הרצועה רחוקה מלהפתיע. מדובר בעוד אחת מדוגמאות רבות אחרות על המלחמה הלא כל כך שקטה שמתנהלת מעל ומתחת לפני השטח בין ישראל לבין חמאס. מהרגע שבו הסתיים מבצע "צוק איתן", ב-26 באוגוסט 2014, ועד היום, לא הסתיר חמאס את העובדה שהוא חופר מנהרות התקפיות לעבר ישראל.
לשם כך, מקצה חמאס קרוב לאלף איש, שעובדים 24 שעות במשך שישה ימים ועשרות מיליוני דולרים בחודש. למרות טענות של אי אלו גורמים כי אין הוכחות שהמנהרות הללו עוברות את הגבול לצד הישראלי, מתברר כי היו הוכחות לכך בתקופה האחרונה. ייתכן, כי לממשלת ישראל היה נוח יותר להרדים את הציבור, בעיקר בעוטף עזה, ובכך לא להידרש בעצם להשיב לשאלה מדוע היא אינה תוקפת בשטח הרצועה את חופרי המנהרות.
בשורה התחתונה, גם לאחר גילוי המנהרה, חמאס ממשיך וימשיך לחפור מנהרות התקפיות וצה"ל והשב"כ ינסה להמשיך ולחשוף אותן, אם ברמה המודיעינית ואם ברמת השטח, כשדחפורים של צה"ל חופרים במלוא המרץ על גבול הרצועה בניסיון להגיע למנהרות אחרות שנחפרו לעבר ישראל. המלחמה המודיעינית באה לידי ביטוי גם בפעילות שקטה יותר. על פי דיווחים פלסטינים, פעיל חמאס ביחידת המנהרות בעזה חצה לאחרונה את הגבול לצד הישראלי ונמצא בחקירה בשב"כ. הדיווחים הללו כוללים את שמו ותמונתו, כך שנראה שרמת אמינותם גבוהה.
לקריאה נוספת:
קרב מוחות בין צה"ל לחמאס: האם ישראל איבדה את כוח ההרתעה?
צפו: כך נראית המנהרה ההתקפית שחשף צה"ל בעוטף עזה
בצל חשיפת המנהרה: "ישראל שמה יד על פעיל ביחידת המנהרות של חמאס"
ועדיין, החשש הוא שרב הנסתר על הגלוי. המנהרה המדוברת ככל הנראה אינה חדשה, אלא נותרה עוד מימי "צוק איתן". כלומר, גם כאן יש פער בין מה שבישראל יודעים, על אף הטענות בדבר מודיעין מעולה ומספר מנהרות מדויק שהיה ידוע לישראל ב"צוק איתן", לבין מה שאכן מתרחש מתחת לפני השטח. ואם במערכת הביטחון יודעים כעת על מספר מסוים של מנהרות התקפיות חוצות גבול, הרי שאפשר לשער שהמספר האמיתי גבוה אף יותר.
אם ישראל מתחמשת ומשתכללת - האם חמאס יבליג או יתקוף?
בינתיים, נמשכים המאמצים של שני הצדדים. ישראל נתקלת בדילמה לא פשוטה בעודה מנסה לטפל בבעיית המנהרות, כאשר ברור לה שטיפול שורש אמיתי יצריך פעילות גם בצד הפלסטיני של הגבול, ואולי פתרון נרחב יותר מול חמאס. ואילו עבור חמאס הדילמה רק בתחילתה. מה יעשה הארגון אם יגלה שהרמיזות בתקשורת הישראלית בדבר שיפור בטכנולוגיה לאיתור מנהרות אכן נכון, ולמעשה מערך המנהור שלו גלוי ופרוץ בפני ישראל? האם ימשיך להבליג וישמור על השקט, או שמא יזום מהלך רגע לפני שהנכס האסטרטגי שלו - המנהרות ההתקפיות - יקרוס כתוצאה מפעילות ישראלית?
להתלבטות הזו של חמאס צריך להוסיף את המצב ההומניטרי ברצועה, שרק מוסיף ללחץ של האוכלוסייה המקומית לפעול נגד "המצור". השליח הקטארי לשיקום עזה אמנם דן עם ישראל בימים אלה על הנחת צינור גז בין ישראל לרצועה, אך הנתון שצריך לעורר דאגה גם בצד הישראלי הוא מה שפרסם הלילה "הבנק העולמי" - רק 9% מכלל הבתים והדירות שנהרסו כליל במלחמה האחרונה, שוקמו. רק לאחרונה עצרה ישראל את אספקת המלט לעזה לשוק הפרטי ומחירי המלט קפצו בקרוב ל-400%, מ-30 שקלים לשק לכ-110 שקלים. אפשר רק לשער שהאווירה הציבורית, שנעה בין "צריך מלחמה", לבין "לא רוצים מלחמה בשום פנים ואופן" מוסיפה לסיר המבעבע הזה שנקרא רצועת עזה.