בית משפט המחוזי בתל אביב הרשיע היום (שני) את אלירן רוזניס בגניבת מסד הנתונים של חברת האשראי "לאומי קארד" ובניסיון לסחוט את בנק לאומי עם מידע זה. רוזניס הורשע במסגרת הסדר טיעון ועל פי הודאתו. על פי ההסדר, הוא ירצה 11 שנות מאסר וישלם פיצוי של עשרת אלפים שקלים ל"לאומי קארד".
במסגרת ההסדר הורשע רוזניס בעבירות של פגיעה בפרטיות, שימוש והחזקת מאגר מידע ללא רישום, התחזות לאדם אחר, שינוי זהות רכב, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הונאה בכרטיסי חיוב בנסיבות מחמירות, הפרת אמונים בתאגיד וגניבה בידי מורשה, שימוש במאגר מידע ללא רישום, קשירת קשר לביצוע פשע (סחיטה באיומים) והפרת סודיות. כמו כן, באופן חריג, הוטל צו איסור פרסום על סעיף נוסף שבו הורשע.
לקריאה נוספת:
יו"ר בנק לאומי על פרשת לאומי קארד: "נתניהו עודכן בזמן אמת"
סחיטה באיומים האם כרטיסי האשראי שלנו בטוחים?
ניסיון ההונאה בלאומי קארד: "עשיתי זאת כנקמה"
ראשיתה של הפרשה בנובמבר 2014. רוזניס, עובד לשעבר בחברת האשראי, שלח להנהלת הבנק מייל ובו טען כי כשעבד בחברה הוא העתיק קבצים שקשורים למאות אלפי לקוחות של "לאומי קארד", וכי הוא דורש כופר כסף תמורת אי פרסום הקבצים, אחרת הוא ימכור אותם ויפגע בחברה. רוזניס פוטר מהחברה כשנה לפני כן ושהה באותה עת בתאילנד.
כשבועיים לאחר מכן עצרה יחידת הסייבר בלהב 433 שבעה חשודים שעבדו בעבר בחברה. רוזניס נעצר בתאילנד.
אנשי יחידת הסייבר ושוטרים מקומיים הגיעו לבית המלון שבו שהה רוזניס ודפקו על דלת חדרו. הם זיהו אותו באמצעות הדרכון וגילו שאשרת השהייה שלו אינה בתוקף. הוא תושאל בבית המלון והשוטרים ערכו חיפוש בחדרו בהתאם לדין המקומי ואף הוציאו צו חיפוש במחשביו. מחשבו האישי של רוזניס הוחרם במקום ורשויות ההגירה התאילנדיות ביטלו את אשרת השהייה שלו וגירשו אותו לישראל.
רוזניס, החשוד המרכזי בפרשה, סיפר למקורביו את הסיבות שהובילו אותו לתכנון המעשה. לדבריו, המניע למעשה שלו היה ניסיון נקמה בחברה, מאחר ש"אנשי לאומי קארד פגעו בו ולא קידמו אותו". לטענתו, נגרמו לו מכך נזקים נפשיים עד שהחליט לעזוב את החברה מיוזמתו לאחר כחמש שנים שעבד בה.