פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יו"ר בנק לאומי על פרשת לאומי קארד: "נתניהו עודכן בזמן אמת"

      דוד ברודט העיד במשפטם של שלושה עובדים לשעבר שגנבו מאגר מידע וניסו לסחוט מהבנק שלושה מיליון דולר. בנוסף, במשפט נחשף כי הבנק שילם למומחה כ-700 אלף שקל עבור כשבועיים עבודה

      יו"ר בנק לאומי על פרשת לאומי קארד: "נתניהו עודכן בזמן אמת"
      צילום: יותם רונן, עריכה: טל רזניק

      יו"ר בנק לאומי, דוד ברודט, הגיע היום (רביעי) לבית המשפט המחוזי בתל אביב על מנת להעיד במשפטו של אלירן רוזנס, החשוד המרכזי בפרשת הסחיטה בחברת לאומי קארד. במסגרת הפרשה, שחלק ניכר ממנה עדיין אסור לפרסום, נדרשה הנהלת הבנק לשלם כופר בסך מיליוני שקלים כדי שלא יפורסמו פרטי האשראי של מיליוני לקוחות החברה. "זה האירוע הכי חמור שיכול לקרות לבנק. היינו מוכנים לשלם לסוחט", אמר ברודט בעדותו.

      את העדכון על ניסיון הסחיטה קיבל ברודט בעת שהותו בניו יורק. "לאחר שגיליתי על הפרשה, חזרתי לארץ ונפגשתי עם פרקליט המדינה שי ניצן וגורמים נוספים", אמר ברודט והוסיף כי "ראש הממשלה בנימין נתניהו עודכן בזמן אמת על ידי הנגידה קרנית פלוג".

      עוד בוואלה! NEWS:
      "נרצחת בעיר שכה אהבת": ההרוג בפיגוע האבנים הובא למנוחות
      לאחר הקמת הגדר: תותחי מים וגז מדמיע נגד פליטים בגבול הונגריה
      התכנית המשטרתית נגד הארגונים הפלסטינים שמבעירים את הר הבית

      אפרת ברזילי, עורכת דינו של דוד ברודט, יושב ראש בנק לאומי. ספטמבר 2015 (ניב אהרונסון)
      "היינו מוכנים לשלם לסוחט". ברודט בבית המשפט, היום (צילום: ניב אהרונסון)

      בעדותו בבית המשפט אמר ברודט: "כמיליון וחצי לקוחות של הבנק מחזיקים בכרטיס לאומי קארד, וכמי שאחראי על ניהול של כל כך הרבה לקוחות וכספי ציבור – זהו אירוע מאוד לא שגרתי עם פוטנציאל נזק עצום". "כינסתי את הדירקטוריון ורמת החרדה הייתה גדולה", שחזר ברודט בעדותו והוסיף: "האירוע נמשך כמעט שבועיים, לקחו צוות מיוחד שיעזור לנו במשא ומתן. פוטנציאל הנזק, אם ייוודע לציבור שיש סחיטה בבנק לאומי, עלול היה להוביל לכך שהציבור ימשוך חסכונותיו ותהיה פניקה ציבורית".

      אחרי ברודט עלה להעיד במשפט טירן פרטוק, מומחה לניהול משברים ומשא ומתן שסיפק את שירותיו לבנק במשך כשבועיים בגינם קיבל כ-700 אלף שקלים. "לצה"ל יש יחידת מו"מ שמתעסקת באירועים חריגים, שם הוכשרתי", סיפר פרטוק והוסיף כי לצד שירותו בסיירת מטכ"ל הוא עוסק בשנים האחרונות באירועים דומים עם ליאור לוטן, מי ששימש כראש מחלקת השבויים והנעדרים בצה"ל.

      "המייל הראשון הגיע ביום חמישי וכבר בשישי בבוקר נפגשתי עם הנהלת הבנק וחברי צוות המו"מ מטעם המשטרה במטרה לראות כיצד מתקדמים", כך סיפר בעדותו פרטוק והוסיף: "התהליך התנהל כך שאני ניסחתי את ההודעות ולפני שאלו נשלחו לסוחט, היו לא מעט גורמים שנתנו את דעתם על הכתוב – כמו יחידת הסייבר המשטרתית, להב 433 והפרקליטות", שחזר פרטוק.

      בשנה שעברה, טס רוזנס לתאילנד ובאמצעות חשבון דואר אלקטרוני פיקטיבי הודיע להנהלה שבאחזקתו מאגר מידע של הבנק, הכולל פרטים על אודות 1.5 מיליון לקוחות הבנק ומעל מאה שדות נתונים על אודות כל לקוח. רוזנס איים כי אם לא יגיעו עמו להסדר, במסגרתו ישולמו לו שלושה מיליון דולרים תמורת השבת המאגר וגילוי פרצת האבטחה, יפרסם את המאגר או ימכור אותו דרך כלי התקשורת. עלות הנזק במידה ומאגר המידע היה מתפרסם ברבים מוערכת בכ-100-80 מיליון שקלים, זאת לצד נזקי אמון ציבור הלקוחות במערכת הבנקאית.