ריבלין בביקורת מרומזת על שקד: "אי אפשר ללהק שופטים כתכנית כבקשתך"

(השקד שקד תוקפת את החלטת בג"ץ לביטול מתווה הגז, בתחילת החודש)

נשיא המדינה ראובן ריבלין העביר היום (רביעי) ביקורת מרומזת על שרת המשפטים איילת שקד במהלך טקס השבעת שופטים במעון הנשיא. "איננו יכולים ללהק שופטים, מתוך מחשבה שמלאכת השיפוט היא תכנית כבקשתך", אמר ריבלין בהתייחסו להצהרותיה החוזרות ונשנות של שקד על רצונה לשנות את הרכב השופטים לשמרני יותר.

בפתח דבריו הדגיש הנשיא: "כמו הרשויות שלצדה - הרשות המבצעת והרשות המחוקקת - הרשות השופטת היא נאמן של הציבור. מכוחו היא שואבת את זכות הקיום שלה. ממנו היא יונקת את סמכותה והשפעתה".

בטקס הצהירו אמונים בפני נשיא המדינה 18 שופטים ורשם בכיר. שלושה שופטים הושבעו לבתי הדין לעבודה, שופט אחד הושבע לבית הדין הארצי לעבודה, 13 שופטים הושבעו לבתי משפט השלום, ורשם בכיר הושבע לבתי משפט השלום.

לקריאה נוספת:
נתניהו על בית המשפט העליון: "אין מוסד שנמצא מעל הביקורת"
אחרי שבועיים: הפרקליטים סיימו את השביתה וישובו לבתי המשפט
המסר של שקד: אני אקבע כיצד ייראה בית המשפט העליון

"לפני כ-13 שנה, עמדתי מעל במה זו כיו"ר הכנסת, בימים שטרם מינוייה של השופטת מרים נאור לבית המשפט העליון, והבעתי את דעתי בחריפות הראויה נגד העובדה ששופט בית משפט שלום ביטל חוק של הכנסת", סיפר ריבלין. "אמרתי אז שהמהפכה החוקתית, שעליה הכריז השופט אהרון ברק, מאיימת על יסודות הדמוקרטיה הישראלית באשר היא מבקשת לקחת מהכנסת, נציגתו של הריבון, את סמכות ההכרעה בדבר ערכיה של מדינת ישראל. גם אני הו?קעתי אז כאויב בית המשפט. ואולם מעז יצא מתוק - מתוך הביקורת והמחלוקת התפתח דיון עקרוני ומלומד ביני לבין מורי ורבי, השופט ברק, שנגע לתפקידה של הכנסת, לכובעיה כרשות מכוננת ומחוקקת, לביקורת השיפוטית ולגבולותיה, ולצורך, ושמא להכרח, להסדיר את יחסי הכנסת והרשות השופטת בחוק".

הנשיא התייחס גם לצורך בהסדרת חוק יסוד: החקיקה. "בין ה'חורים השחורים' ל'מרחבי המשילות' חיים רבבות אזרחי ישראל שמאמינים בבתי המשפט שלהם, ובמקביל בוחרים בנציגי הציבור שלהם. אזרחי ישראל מעריכים את שניהם ומוכנים לקבל מנה גדושה של מתח בריא. אבל לאזרחים האלו, ואני ביניהם, קשה וכואב לעמוד מנגד בעוד שני הגופים עליהם עומדת הדמוקרטיה הישראלית, מצויים על מסלול התנגשות כרוני, מסוכן, וידוע מראש. ראויים אנו וראויה הדמוקרטיה הישראלית לחוק יסוד החקיקה, אשר יגדר ויבצר את תחומי הרשויות".

שקד נאמה באירוע והדגישה את עמדתה בנושא. "חשיבותם הרבה של השופטים בתרבות הישראלית נבעה מכך שהם ביטאו את זהותו של הציבור לגווניו: הם אלה שנבחרו לעמוד בשעריו, מתוך אמונת הציבור שיהיו חלק מהם, ייצגו אותו נאמנה, ויהיו קשובים לביקורת ציבורית. תפקידם היה להוות את התרבות הישראלית באופן האותנטי ביותר; לא משקיפים על החברה מבחוץ, אלא נושאים באחריות מתוך מבט פנימי, אמונה עמוקה בה, ומודעות להשלכות החלטותיהם. רק כך הם יכולים להיות אמונים על יישום הצדק בחברה והפיכתו ממושג ערטילאי לפרקטיקה מעשית", אמרה.

שרת המשפטים התייחסה גם לסיומה של שביתת הפרקליטים - תוצר של הסכסוך שהתגלע בעקבות המהלך של שקד וגלעד ארדן, שלפיו השר לביטחון הפנים יוכל להסיר את הפיקוח מהתביעה המשטרתית בעוד שנה במסגרת הסדרת מעמד נציבות הביקורת, כפי שפורסם לראשונה בוואלה! NEWS. "אני שמחה לבשר שלאחר ימי דיונים ארוכים הצלחנו להביא לסיום שביתת הפרקליטים כדי שאתם תוכלו לעבוד. שביתת הפרקליטים הדירה שינה מעיניי. כמי שאחראית על כל המערכת, לא יכולתי לשאת את בזבוז ימי השיפוט ושעות השיפוט היקרות ואת העוול שנגרם לציבור כתוצאה מכך. עבודתם של הפרקליטים מוערכת וחשובה וקיים צורך ברור לשמור על עצמאותם. עם זאת, במדינה דמוקרטית אין גוף החסין מביקורת, ללא יוצא מן הכלל. חוק נציבות הביקורת יקודם בכנסת בקיץ, מקווה שנסיים את חקיקתו והחוק יהיה ברור".

נשיאת העליון נאור אמרה באירוע: "למרות הסערות של הימים האחרונים, שאינן יורדות מהכותרות, לא על פסק הדין בעניין מתווה הגז אדבר היום. שופטים מדברים בפסקי דין, ולא 'מדבררים' אותם. זהו חלק מן המסורת השלטונית שלנו, וחלק חשוב גם מן ההבנה האתית שלנו את תפקידנו – גם אם זה כרוך במחיר, מאחר שלא ניתן מענה ישיר לדברי ביקורת.

"לאחרונה חזר לחיינו והפך להיות אופנתי המושג 'משילות'", הוסיפה. "משילות משמעותה יכולתה של הממשלה למשול במסגרת סמכויותיה ועל פי הכללים החוקיים להפעלת סמכויותיה. משילות אינה היתר להפרת חוק, משילות אין משמעותה הכשר לאי-חוקיות רק משום שמתכונת הפעולה המושכת את לבו של בעל התפקיד השלטוני נראית יעילה יותר. חשוב לא פחות, משילות משמעותה לא רק יכולתה של הממשלה של היום להגשים את שאיפותיה ומדיניותה, אלא שימור יכולתן של ממשלות עתידיות להפעיל את סמכויותיהן בבוא היום".