ועדת השרים לחקיקה אישרה ביום ראשון האחרון את החוק שיזמה שרת המשפטים איילת שקד להסדרת סמכותה ומעמדה החוקי של נציבות הביקורת על גופי התביעה. בחוק שאושר קיים סעיף חדש ולפיו "לאחר תום שנה, ביקורת על כלל הגופים המייצגים הכפופים למשרד לביטחון הפנים תימשך רק בכפוף להסכמת השר לביטחון הפנים, ותוך ביצוע ההתאמות הנדרשות, לרבות מבחינת מקום הימצאות גוף הביקורת".
כלומר, לאחר שנה יוכל השר לביטחון הפנים להסיר את הביקורת מעל התובעים המשטרתיים, למרות שהם אלה המגישים את רוב כתבי האישום במדינה. מתוך 45 אלף כתבי האישום המוגשים בשנה, 40 אלף מוגשים על ידי התביעה המשטרתית ו-5,000 על ידי הפרקליטות. כמו כן, ישנם יותר תובעים משטרתיים מפרקליטים - 2,000 לעומת אלף. התובעים המשטרתיים מגישים את כל כתבי האישום מסוג חטא, שהעונש עליהם הוא עד שלוש שנות מאסר.
הסעיף החדש מגיע לאחר מחלוקת בין השר גלעד ארדן לשרה שקד. ארדן דרש כי התביעה המשטרתית לא תוכפף לנציבות הביקורת על הפרקליטות ושקד התנגדה. לבסוף, הוחלט על הנוסח של ארדן. במשרד לביטחון הפנים אומרים כי הכוונה היא לא להסיר ביקורת מהתובעים המשטרתיים, אך מסרבים לומר אם יוקם גוף חדש שמבקר אותם. כיום, אין גוף שמבקר אותם מעבר למבקר המדינה, ומצבם דומה למצב הפרקליטים טרם הקמת הנציבות.
גורם בפרקליטות אמר כי "הסעיף שהתווסף לבקשת ארדן משקף את חוסר האמון של המשטרה בנציבת הביקורת ובפעילות הנציבות מיום הקמתה ועד היום". לדבריו, "צודק ארדן בדרישתו להעביר את הגוף למבקר המדינה ושם מקומו. עם זאת, הדרישה להוציא את כל התביעה המשטרתית המטפלת ב-90% מהתיקים הפליליים במדינת ישראל, ולהותיר רק פרקליטים, ברובם מהתחום האזרחי בכלל, איננה הגיונית ואיננה סבירה והפרקליטים לא יסכימו גם הם להישאר בגוף זה".
הגורם ציין כי "הוצאתם של התובעים המשטרתיים מהביקורת חושפת שוב כי הנציבות הוקמה מלכתחילה במטרה להחליש את הפרקליטים המטפלים בתיקים של שחיתות שלטונית ושל ארגוני פשיעה ואת שלטון החוק ולא על מנת לשפר את המערכת למען כלל הציבור הישראלי".