פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      השדרן התמים וחד הלשון שהפך ללוחם למען ערביי ישראל

      התבטאותו של ח"כ זוהיר בהלול לגבי המחבל בחברון היא לא הראשונה שמעוררת נגדו סערה. עיתונאי הספורט שנודע בשפתו העשירה אימץ עם השנים מסר נוקב, שדורש את זכותו להיות גם ישראלי וגם פלסטיני: "החברה מורעלת בדעות קדומות, שהופכות את החיים המשותפים לבלתי אפשריים"

      השדרן התמים וחד הלשון שהפך ללוחם למען ערביי ישראל
      צילום: ערן גילווארג, עריכה: שניר דבוש

      (ח"כ בהלול מתייחס לדבריו שעוררו סערה: "ברק ולבני אמרו דברים דומים")

      התרעומת נגד התבטאות חבר הכנסת זוהיר בהלול (המחנה הציוני), שאמר כי הפלסטיני שביקש לדקור חיילים אינו מחבל, אינה הראשונה שמתעוררת בעקבות אמירה שלו שמעוררת ויכוחים וחילוקי דעות.

      בהלול עבד כעיתונאי במשך עשרות שנים, לפני שנכנס לכנסת. אחרי שנים רבות ככתב ושדר ספורט ב"קול ישראל", שבהן הפכו דמותו לאייקון, בעיקר בשל שימושו בעברית צבעונית, שאף הביאה את דמותו למערכון של "הגשש החיוור", הצטרף לתכנת הרדיו "רדיו א-שמס". בתחנה זו בשפה העברית, הכפופה לרשות השנייה לרדיו וטלוויזיה, ומכוונת את שידורה לציבור הערבי, הגיש תכנית יומית מנצרת. את התכנית שנקראה "יום ג'דיד" החל להגיש ב-2005.

      במחקר שנערך על התחנה במכון הישראלי לדמוקרטיה - "רדיו א-שמס בתפר שבין רגולציה, פוליטיקה וכלכלה" - מקדישים עורכי המחקר, שלמה דסקל ותהילה שוורץ אלטשולר, פרק לבהלול.

      עוד בוואלה! NEWS
      סמוטריץ' כינה את הרצוג "ילד כאפות שמנסה לשחק אותה גבר" - והתנצל
      ח"כ בהלול: "ברק ולבני אמרו דברים דומים על מחבלים, למה התנפלתם עליי?"
      סיכול הפיגוע שממחיש: ישראל זקוקה לתיאום הביטחוני עם הרשות

      אבי דיכטר וזוהיר בהלול באירוע "שבתרבות" בעכו, 9 באפריל 2016 (ערן גילווארג)
      פער בין הדמויות שהוא מציג. בהלול מגיב על דבריו שעוררו סערה, בכנס שבתרבות בעכו (צילום: ערן גילווארג)

      החוקרים כתבו כי "יש פער בין דמותו הספק משעשעת ספק תמימה של בהלול בתודעה הישראלית, לתפקודו כעיתונאי. מדובר באיש מקצוע חד לשון, רחב אופקים, ציני ובעל חושים עיתונאיים מחודדים. יש לו סדר יום ברור והוא אינו נרתע מלהציג אותו או לבקר בעטיו את הממסד הישראלי. בשנים האחרונות התחולל אצל בהלול שינוי: הסרקזם, המרירות והאירוניה שולטים בדבריו. בראיונות הכריז כי איבד תקווה בממסד, ואינו מאמין בסיכויים לחיים משותפים ליהודים ולערבים".

      לא אחת הציג את עמדותיו בנושאים שעל סדר היום, אותם העלה לדיון בתכניתו. כך, הביע תמיכה במוחמד בכרי, נגדו הוגשה תביעה בשל הסרט "ג'נין, ג'נין". הוא אף סיפר בתכנית כי ערך ביקור הזדהות בביתו של בכרי, ביחד עם אנשי רוח נוספים "כדי לרסן את הקמפיין הגזעני המכוון נגדו...". במקרה אחר תקף ניסיון לאסור את ציון יום העצמאות כיום אבל, וכינה אותו "מהלך אפל ואומלל".

      מראיין נוקב - שתוקף את המדיניות הישראלית

      בריאיון אחר, עם הד"ר עזיז דראוושה, מנהל חדר המיון בבית חולים "העמק" בעפולה, על מצוקת בית החולים, שאל בהלול את המרואיין האם המצב נובע כיוון שבית חולים העמק מטפל גם בערבים רבים. עם זאת, יש להדגיש כי מדובר בתחנה שמקפידה על גישה נשכנית וסגנון תקיף וסרקסטי הופנה על ידי בהלול, כמו עיתונאים נוספים בתחנה, גם כלפי נציגי ממסד מהחברה הערבית, כמו גם ביקורת שמתח בהלול נגד החברה הערבית בישראל, בסוגיית האלימות ובתחומים נוספים.

      אחד הראיונות שקוממו רבים, היה ראיון שערך בהלול עם סמר אל-חאג' הלבנונית, ממארגנות משט תמיכה בתושבי עזה, שהיה אמור לצאת מלבנון. היא התבטאה כי מטרת המשט הוא להביא תרופות לילדים חולי סרטן בעזה וכי יעשו זאת "על אפה וחמתה של ישראל". "שאללה ישמור אותך, שאללה יעניק לך הצלחה, שאללה יעניק לך ולכל הנשים הללו שהזכרת אותן הצלחה", בירך אותה בריאיון. בתכנית "אנשים" בערוץ 2 הסביר בהלול כי "רק אחרי זה גיליתי שבעלה מקורב לחיזבאללה".

      תיעוד: חייל צה"ל יורה בראשו של המחבל החי בעודו שרוע על הקרקע (מערכת וואלה! NEWS)
      התבטאות מעוררת מחלוקת, ולא בפעם הראשונה. הירי בחברון

      בהלול דוגל בהשתלבות בחברה הישראלית, אך לא מסתיר את השתייכותו לעם הפלסטיני. ביטוי לכך ניתן למצוא במאמר שפירסם ב"הארץ" לפני שנתיים ובו הביע הסכמה לשירות לאומי של ערביי ישראל, אך התנה זאת בשוויון שכולל "שהמדינה תכיר בפלסטיניות שלי ושלא תקצה אותי מחמת מיאוס בשל מוצאי, שהרי ההכרה בגנים שלי אינה זקוקה לפיצוח החלקיק האלוהי שלהם. בתנאי שייפסקו הניסיונות הנלוזים והנתעבים להלאמת לאומיותי ולהפקעת מהותי מוצאי ודתי".

      "בתנאי שהמדינה תתחייב שלא לחוקק חוקים גזעניים ההופכים אותי לאזרח רדוף ונרדף... בתנאי שהמדינה תתחייב לשוויון אזרחי-כלכלי - הן בהשקעות והן בהקצאות, הן בתעסוקה והן בפיתוח, ובעיקר תפעל למען שילוב הערבים בכל מערכי התעסוקה בשירות הציבורי ובשירות הסמי-ציבורי, וגם בשירות הפרטי, שהרי תמיד אפשר לחייב את הפרט מכוח החוק שלא להפלות על רקע לאומי. בתנאי שהמדינה... תכה ביד של ברזל בכל מי שיפלה ערבים".

      "נמאס לי להיות ערבי בארץ הקודש"

      שבוע אחר כך, שוב ב"הארץ", הביע ייאוש מרצונו להשתלב בחברה הישראלית; "הו, כמה קשים חיי. נמאס לי, באמת כבר נמאס לי, להיות ערבי בארץ הקודש. הקודש עלק", כתב בהלול. "זוהי ארץ לילה ולילה, שהרי כדי לשרוד בה אני מוכרח להצטייד בעוד ועוד כישורים: לוליינות ואקרובטיקה, לדוגמה. בלי האמנות הזאת, מי יכול לחמוק מכל כך הרבה מהמורות, שרובן ככולן חשדות? עד מתי אהיה מוכרח להוכיח את חפותי?".

      ניסיונו להשתלב בחברה ובתרבות הישראלית כפלסטיני גאה הביא אותו למקומות שהיו לצנינים בעיני רוב הציבור היהודי, לנקודות משבר כפי שהביע בראיון לחיים אתגר: "החברה מורעלת בדעות קדומות שהופכות את החיים המשותפים לא רק לסבוכים, אלא כמעט לבלתי אפשריים".

      (עדכון ראשון: 21:45)