יותר מ-11 מיליון המסמכים שדלפו אמש (ראשון) מחברת "מוסק פונסקה" הפנמית חשפו את השיטה שבה נוקטים מנהיגים רבים ברחבי העולם כדי להתעשר בחשאי ובמרמה דרך מקלטי המס הידועים לשמצה. 12 שליטים בהווה ובעבר, שנבחרו באופן דמוקרטי או שאוחזים בכיסאותיהם מכוח הזרוע, הוזכרו לצד עשרות אנשי ציבורי וספורט נוספים בהדלפת המידע הגדולה ביותר בהיסטוריה, שהתפרשה על פני 40 שנה ושלה עלולות להיות גם השלכות פוליטיות.
בהדלפה הגדולה הקודמת, זאת ששחררה ויקיליקיס ב-2010 והתבססה על מאות אלפי מזכרים מסווגים שהעביר החייל האמריקני ברדלי מנינג (כיום צ'לסי מנינג), התגלו במערומיהם המשטרים במדינות ערב. ההפגנות ההמוניות, שהתפרצותן נקשרה במידה רבה למידע שזלג ממחלקת המדינה האמריקנית, הובילו לאירועי "האביב הערבי", שאותותיהם עדיין ניכרים כיום.
ידיעות נוספות מהעולם:
"אם איאלץ לשוב לטורקיה, אזרוק את עצמי לים": יוון נערכת לגירוש המהגרים
העימותים במחוז הבדלני באזרבייג'ן: באקו הכריזה על הפסקת אש
המחבל ממתקפת הטרור בפריז: "מנעתי קורבנות נוספים כי לא התפוצצתי"
ראש המדינה הראשון לחטוף את האש הפוליטית הוא זה של איסלנד, סיגמונדור גונלאוגסון. לפי "פנמה ליקס", הוא ואשתו החזיקו בחברה באיי הבתולה הבריטיים, המשמשים מקלט מס, עוד כשנכנס לראשונה לפרלמנט ב-2009, אז מכר את מניותיו בחברה לרעייתו בדולר אחד בלבד. לחברה אף היו איגרות חוב בשווי מיליוני דולרים בשלושה בנקים גדולים במדינה, שפשטו את הרגל במהלך המשבר הכלכלי הגדול ב-2008 - מה שהפך אותו לאחד מבעלי החוב. ואולם, במשא ומתן שניהלה ממשלתו עם הנושים בשנה שעברה הוא לא הצהיר על קשריו המשפחתיים לסוגייה, ועתה גובר עליו הלחץ להתפטר. בשונה ממרבית המדינות האחרות ששמן נקשר בפרשה, איסלנד היא דמוקרטיה פרלמנטרית וקשה להאמין שראש הממשלה ישרוד את הסקנדל שבו הסתבך.
למרות הצרות של גונלאוגסון, הגורם הבולט מבין הרשימה הנוכחית הוא נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. הוא אמנם אינו מצוין ישירות, אך מהמסמכים עולה כי חבריו הקרובים ביותר הלבינו כשני מיליארד דולרים דרך חברות שפעלו במדינות המשמשות מקלטי מס. "בנק רוסיה", שנתון לעיצומים מצד האיחוד האירופי וארצות הברית בשל סיפוח חצי האי קרים, הפעיל את כל המבצע חרף משטר הסנקציות שנועד להצר את תפקודו.
איש לא יכול להגיד שהוא מופתע מכך ששמו של פוטין נקשר לפרשה מסוג זה, אחרי שמשרד האוצר האמריקני כבר הכריז בעבר כי הוא אדם מושחת וגרם לזעם רב בקרמלין. ברוסיה כבר מכנים זאת "תעמולה מערבית" ולא סביר שהחשיפה תערער על שלטונו, אך היא תדגיש את הפרצה הקיימת בפיקוח על מדינות ועל ארגונים שעליהם הושתו סנקציות. זאת, לנוכח העובדה ששורת חברות שנקשרו ב"פנמה ליקס" סחרו עם איראן, עם קוריאה הצפונית ועם חיזבאללה.
מי שעלול לספוג מהלומה מכך הוא שכנו של פוטין ויריבו, נשיא אוקראינה פטרו פורושנקו. האחרון עלה לשלטון לאחר שקודמו ויקטור ינוקוביץ' הודח בתחילת 2014 בעקבות סירובו לחתום על הסכם עם האיחוד האירופי, ובשל הכספים הרבים שגזל מקופת המדינה. בין היתר, הבטיח פורושנקו למגר את השחיתות, אך המסמכים מראים כי בעת שהתחוללו קרבות עזים במזרח המדינה, מקורביו ניסו לאתר עותק של חשבון שהיה הכרחי להקמת חברת אחזקות באיי הבתולה הבריטיים. בזמן שממשלתו עומדת על כרעי תרנגולת והמלחמה עם הבדלנים טרם הסתיימה, ההדלפה הייתה הדבר האחרון שנשיא אוקראינה הזדקק לו.
שליט נוסף שהבטיח להילחם בשחיתות והוזכר במסמכי "מוסק פונסקה" הוא שי ג'ינפינג, נשיא סין. שי סופג לאחרונה ביקורת בקרב חוגים פנימיים במפלגה הקומוניסטית השלטת ובקרב דמויות אחרות במדינה, בשל צבירת הסמכויות ההולכת וגוברת שלו ופולחן האישיות שהוא יוצר סביבו. מאז שהוא בשלטון, הזכיר נשיא סין את השחיתות כרעה חולה שפוגעת בצמיחה הכלכלית, אך מעורבותו של גיסו ושל בני משפחות נוספים של בכירי השלטון עלולה לפגוע במעמדו.
קשה לנבא מה תוליד "פנמה ליקס". מחד, איש לא חזה שוויקיליקס תהיה אחד הזרזים ליציאתם של מיליוני בני אדם לרחובות ברחבי המזרח התיכון, שאותו הם שינו לבלי הכר. מאידך, פרט לאוקראינה, שאר המדינות המעורבות בפרשה נראות בשלות פחות לטלטלה גורפת.
מועמר קדאפי וחוסני מובארק כבר אינם רלוונטיים, חזירותם של בני דודיו של בשאר אסד, שניצלו את המלחמה הארוכה כדי לגרוף הון עצום, ידועים לכול ומשפחת המלוכה החזקה בערב הסעודית לא אמורה להינזק מעוד פרטי מידע על עושרם הבלתי נדלה. גם ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון, נשיא ארגנטינה מאוריסו מקרי, ראש ממשלת פקיסטן נוואז שריף ונשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב - שבני משפחותיהם שורבבו לפרשה - צפויים לצאת מכך בשלום.
מי שכן צפויות להיפגע בכל מקרה הן המדינות והטריטוריות המשמשות מקלט מס, כמו פנמה, איי הבתולה ואיי הבהמאס. היקף התרמית חסר התקדים שבה נקשר שמה של "מוסק פונסקה" ייאלץ את הרשויות הבינלאומיות לפעול במרץ רב יותר כדי להצליח לפקח על השיטה המפוקפקת, שבעזרתה רודנים - אך לא רק - ביססו את כוחם במשך עשרות שנים על חשבון האזרחים, תוך שהם מנסים למחוק את עקבות הכסף השחור שאותו הם רוצים להלבין.