בג"ץ ביטל אתמול (ראשון) את צווי האטימה שהוצאו לבתיהם של שלושה צעירים תושבי צור באהר שבמזרח ירושלים, שיחד עם צעיר נוסף, הואשמו בכך שבערב ראש השנה יידו אבנים לעבר כלי רכב בכביש "אשר וינר" בעיר וגרמו למותו של אלכסנדר לבלוביץ' בערב ראש השנה. עם זאת נקבע כי ביתו של הצעיר הרביעי ייהרס, משום שמידת מעורבותו באירוע שונה. לפי כתב האישום, הצעיר שביתו ייהרס, עבד דוויאת, תושב הכפר צור באהר בן 19, הוא זה שהשליך את האבן הקטלנית.
באוקטובר האחרון הואשמו הארבעה בהריגתו של לבלוביץ' המנוח. על פי הנטען בכתב האישום, בשעות הבוקר המוקדמות של 13 בספטמבר אשתקד, ערב ראש השנה תשע"ו, החלו עימותים בין צעירים מוסלמים שהתבצרו במהלך הלילה במסגד אל-אקצא וכוחות משטרה שהגיעו למקום על מנת לפזר את ההתקהלות ולאפשר עליית יהודים להר הבית.
עוד ידיעות בוואלה! NEWS:
"אהובה על היהודים": משפחת הדוקרת מראש העין מכחישה שמדובר בפיגוע
הפתולוג הפלסטיני: המחבל מת מירי החייל החשוד בהריגתו
על אף סיכול ההברחה הימית: הוגדל מרחב הדיג ברצועת עזה
בערבו של אותו היום, סמוך לשעה 22:00, נפגשו הנאשמים בשכונת אבו חאמד בצור באהר וסיכמו ליידות אבנים לעבר כלי רכב הנהוגים על ידי יהודים בכביש "אשר וינר", המקשר בין דרך חברון לשכונת ארמון הנציב בירושלים, וזאת כפעולת תגמול וכהזדהות עם האירועים בהר הבית.
הארבעה יידו אבנים לעבר שישה או שבעה כלי רכב שבהם נהגו מי שנחזו בעיניהם להיות יהודים. האבן שפגעה והרגה את לבלוביץ' שקלה קילו ויודתה ממרחק של מטר בלבד. האבן חדרה את חלון הרכב שלצד הנהג וגרמה למנוח לאבד שליטה על הרכב. הרכב סטה ימינה מן הכביש, פגע בעמוד חשמל ולאחר מכן בעץ שהיה לצד הכביש, שם נעצר. כתוצאה מההתנגשות פגע בית החזה של המנוח בחזקה בהגה וגרם לקריעה של הלב ולמעיכת בית החזה ולבלוביץ' נהרג. כמו כן, נחבלה א' בבית החזה השמאלי, שש מצלעותיה נשברו וכן נשברה ידה השמאלית.
עקב חומרת המעשים ותוצאותיהם, החליטה המדינה לאטום את בתי הארבעה בלוחות פלדה ומוטות ברזל. הארבעה עתרו לבג"ץ. השופטת אסתר חיות, שכתבה את פסק הדין, ציינה כי יש להבדיל בין הצעיר שזרק את האבן לשלושת הצעירים האחרים.
אחד מהם סיפר בחקירתו: "הוא (דוויאת - ג"ג) עמד באמצע הכביש וזרק אבנים על רכבים שנסעו. אנחנו זרקנו לו אבנים על הרצפה. המרחק בינינו היה חמישה מטרים בערך". אותו צעיר המשיך וסיפר כי אחרי שדוויאת השליך האבן לעבר מכוניתו של לבלוביץ', הוא קרא לעברם: "האבן פגעה לו בפרצוף, תברחו". דברים דומים ציינו השניים האחרים.
"מן הראיות המנהליות עולה כוונה מפורשת של דוויאת לפגוע ביהודים שנסעו באותו הכביש וכן יסוד נפשי של מודעות לתוצאה קטלנית אפשרית", כתבה השופטת חיות. "מעשיו של דוויאת מצויים בקצה המנעד של עבירת ההריגה הנושק לעבירת הרצח. כאשר אדם עומד על אי תנועה בלב כביש ראשי ומשליך מ'טווח אפס' אבן גדולה לעבר חלון הנהג ברכב שנוסע במהירות גבוהה, רשאים אנו להניח, בהיעדר ראיה לסתור, כי היה מודע גם לתוצאה הקטלנית"
"אין חולק כי השלכת האבן הקטלנית מיוחסת לדוויאת בלבד שעמד, כאמור, על אי התנועה והשליכה ממרחק קצר ביותר בעוד שהיתר עמדו רחוק יותר", הוסיפה. "גם אם ניתן לראות את השלושה כמי שמשתייכים למעגל הפנימי של עבירת ההריגה, ואיני מחווה דעה לעניין זה, עולה מן הראיות המנהליות שפורטו וכן מכתב האישום כי חלקם באירוע היה קטן בהרבה מזה של דוויאת". על כן קבעה השופטת חיות כי רק ביתו של דווידאת ייהרס.
משפחת לבלוביץ': "המדינה מסירה אחריות"
משפחת לבלוביץ' מסרה כי הם מאוכזבים נוכח החלטת בג"ץ. "זהו מצב אבסורד שאותו גוף אשר קבע כי איטום והריסת בתים הם כלים הרתעתיים מקבל החלטה שלא לאטום את בתיהם של כל הרוצחים של אבא שלנו", מסרו. "מדינת ישראל מסירה אחריות על ביטחון אזרחיה ואי שימוש בכלי ההתרעה כראוי לא ימנע את הפיגוע הבא".
בנו של אלכסנדר, ניר, אמר כי "אני יכול גם להוסיף שהאיפה ואיפה שנעשתה כאן היא פשוט בלתי הגיונית. כל הרוצחים יחד הגיעו על מנת לבצע פיגוע וכל אחד מהם אשם באותה מידה ברצח של אבא. איטום הבתים לא יחזיר את אבא שלי אלינו אבל יהווה כלי הרתעתי כדי למנוע את המספר הבא בסטטיסטיקה".
(עדכון ראשון: 20:56)