דעה: טיעוני ההגנה של נפתלי בנט בעד החייל היורה מביכים ומסוכנים

כשצפיתי לראשונה בסרטון המתעד את הירי של חייל צה"ל במחבל שמוטל פצוע על הקרקע, חשבתי שהפעם הזאת תהיה שונה. האמנתי בכל לבי שהפעם, בניגוד לפרשת "דוד הנחלאווי" או למקרים דומים אחרים בעבר, התמונות כל כך מדברות בעד עצמן, שאין שום סיכוי שמישהו יוכל לטעון אחרת, פרט להוקעה מידית של המעשה המחליא. טעיתי. תוך ימים בודדים הלא ייאמן קרה והחייל היורה הפך מעבריין שביצע מעשה שלא ייעשה, על פי כל קנה מידה, לגיבור ישראל. עכשיו כבר אפשר לקבוע בלי היסוס: איבדנו לחלוטין את השפיות שלנו.

מבין שלל התגובות מעוררות הפלצות מקרב הימין, לשפל העמוק ביותר בעיניי הגיע יו"ר הבית היהודי והאיש שמופקד - רחמנא לצלן - על חינוך ילדינו, נפתלי בנט. במקום להביע זעזוע ושאט נפש מהמעשה, התייצב בנט חד משמעית לצד החייל היורה, כשהוא מתעלם בבוטות מן העובדות באמצעות טיעונים שכל אחד מהם מביך יותר מקודמו.

אז לטובת הגולש נפתלי בנט, הנה הטיעונים שלך מול המציאות. בריאיון לגלי צה"ל אמר בנט: "לא יכול להיות שבגלל סרטון של 'בצלם', שהביא חלק מהתמונה, כולנו מרקדים לפי החליל שלהם". נכון, מדובר אכן בסרטון שצילם עימאד אבו שמסיה, תושב חברון המתנדב בארגון "בצלם". אבל איזו משמעות בדיוק יש לשם הצלם או לארגון שאליו הוא משתייך? ואם ברוך מרזל בכבודו ובעצמו היה מצלם את הסרטון, ההתרחשות בו הייתה שונה? החייל היה מגיש למחבל סיוע רפואי? לא, בנט, תעודת הזהות של הצלם לא משנה ולו במעט את מה שהוא צילם, גם לא דעותיו הפוליטיות.

האמנם הסרטון "הביא חלק מהתמונה"? לא מדויק. נכון, בסרטון שפורסם תחילה נראו רק שלוש דקות מתוך התקרית. בעיניי, די בשלוש הדקות הללו - ואפילו בפחות מכך - כדי להבין שמעשהו של החייל נעשה ללא כל סיבה וכי המחבל לא מסכן בשום צורה אף אחד מהנוכחים. אך ב"בצלם" לא הסתפקו בכך: אתמול הם כבר הפיצו את חומר הגלם המלא שצילם אבו שמסיה. אם כבר ניתן ללמוד משהו מצפייה בכל 7 הדקות הללו, זה שהמחבל שבו ירה החייל שוכב על הקרקע ולא מהווה כל סכנה במשך דקות ארוכות לפני שנורה למוות בראשו. לוחמים ואזרחים שנמצאים בזירה מסתובבים בסמוך מאוד אליו ללא חשש, חייל אחד אף קושר את שרוכיו סנטימטרים בודדים ממנו. האם כך מתנהגים חיילים סמוך ל"פצצה מתקתקת"?

בהמשך הריאיון קרא בנט לפוליטיקאים ואישי ציבור שלא להתערב בחקירה נגד החייל: "אם הולכים לחקירת מצ"ח, שהחקירה תהיה נקייה". אולם כמה משפטים לאחר מכן, עושה בנט בדיוק את זה: הוא קורא לשר הביטחון לפעול לשינוי סעיפי החשדות נגד החייל, באומרו כי "סעיף הרצח הוא הזוי", ממש כפי שעשה גם אתמול בדיון הסוער סביב הפרשה, בישיבת הממשלה. האם שר החינוך לא מקשיב אפילו לעצמו? איך ייתכן שבנט מטיף תחילה לאי התערבות בחקירה, ומיד לאחר מכן מבקש להתערב בחקירה בעצמו? האם אין שום גבול לצביעות?

"היו כבר אינספור אירועים שמחבל שהיה נדמה כמת, קם לתחייה והרג יהודים", הוסיף בנט בריאיון. נכון, היו מקרים. אבל כבוד השר, זה לא המקרה, אפילו לא קרוב לכך. כל בר דעת שצופה בסרטון – לא כל שכן בחומרי הגלם המלאים מהתקרית – מבין זאת. ולא, לא כל חייל שיורה במחבל זכאי אוטומטית לגיבוי ולהגנה. גם במלחמה יש כללים, יש מותר ואסור, ומי שעובר על הכללים האלה צריך לשלם את המחיר על מעשיו. כשבנט ודומיו מתייצבים לצד מי שירה למוות בראשו של פצוע חסר הכרה המוטל על הקרקע, שעה שהוא לא מהווה כל סיכון לאיש, הם נועצים עוד מסמר בארון השפיות של כולנו כחברה.