ילדים מעשנים, אברכים מתרימים וכולם שותים: חגיגות החרדים בפורים

(חגיגות פורים ברחבי הארץ, אתמול)

לרגל חג הפורים נערכות בימים אלה חגיגות צבעוניות בכל רחבי הארץ, וגם במגזר החרדי מרבים בשמחה. עם זאת, כולם יסכימו שהאטרקציה החרדית הגדולה מכולן מתרחשת דווקא בחצרות החסידים הגדולות והאדוקות, שם מקיימים מדי שנה "טיש". מדובר בסעודת מצווה המתקיימת ביום או בלילה, שבה רוקדים אלפי חסידים לצלילי תזמורות, מברכים וכמיטב מסורת החג גם שותים ללא הגבלה. בשיאה, היא הופכת להצגת פורים בפני האדמו"ר וחסידיו. "הטישים" הפכו בשנים האחרונות למוקד עלייה לרגל גם בעבור חילונים מכל רחבי הארץ, שרואים בהם אטרקציה משעשעת. האירוע נמשך שעות ארוכות ובסיומו ממשיכים החסידים המבושמים לחגיגה הבאה.

עוד בוואלה! NEWS:
בג"ץ עיכב תקדים של בית דין רבני: אביו של סרבן גט לא יישלח למאסר
זעם על ההנחיה לנשות בני ברק לחגוג פורים בביתן: "ביזוי היהדות"
חשש ברבנות: גם לאחר שבוטלה תכניתו - ממשיך הרב יוסף לסכל מינויים

כחלק ממנהג פורים "ונהפוך הוא", נוהגים בני נוער ואף ילדים קטנים לעשן סיגריות במהלך החג. בשל כך, כששואלים רבים מתלמידי הישיבה המעשנים "מתי הייתה הסיגריה הראשונה שלך?", תהיה התשובה לרוב: "בפורים, כילד". איש התקשורת החרדי דודי שוומנפלד סיפר כי מקור המנהג אצל חסידי ירושלים, "הצ'אלמרים", שלדבריו היו מחלקים באירועים משפחתיים סיגריות - גם לילדים. "בפורים זה תפס יותר והפך להיות חלק מאווירת השמחה והחופש. העישון הוא חלק מהפוזה של התחפושת", הסביר.

בעבר אמנם יצאו רבנים ומחנכים נגד תופעת העישון במגזר החרדי, אך הם מעולם לא אסרו עליה או התייחסו לתופעת העישון של ילדים ונוער במהלך חג פורים עצמו. שוומנפלד הסכים כי לא מדובר במנהג חיובי, אך טען כי לא קיים הבדל רב בינה לבין "חג המים" בשבועות: "כמו שאז רבים מהחילונים משפריצים מים אחד על השני, או משפריצים ספריי שלג ביום העצמאות, זה חינוכי? לא. גם הסיגריות. אי אפשר לעקור מנהגים שהושרשו, גם אם הם לא הכי חינוכיים".

אם חשבתם להתחפש לאדמו"ר, לחסיד או לרבקה אמנו, הערים החרדיות הן המקום בשבילכם. חנויות שבימים כתיקונם מוכרות תשמישי קדושה, בגדים, כיפות ומכשירי כתיבה, מוכרות בשבועות האחרונים בעיקר תחפושות לפורים. לא תמצאו שם תחפושות חשופות מדי לילדות או תחפושות של כוכבי סרטים לבנים. אצל החרדים, גם התחפושות הן על טהרת הקודש.

התחפושות החרדיות המובילות הן של כהן גדול, משה רבנו וספר תורה, ואולם התחפושת שמסתמנת כלהיט זו השנה השנייה ברציפות מאז מותו היא של הרב עובדיה יוסף. מעבר להערצה לרב בקרב חלקים נרחבים מהמגזר החרדי, תרמה להצלחת התחפושת הופעתו החיצונית של הרב, המייחדת אותו בהשוואה לשאר הרבנים.

בעבור בחורי ישיבה התחפושת היא הזדמנות חד פעמית לפורקן ולשבירת מסגרות. את הכיפות השחורות בשגרת היום-יום מחליפות כיפות בכל צבעי הקשת, ולאלה שלא מגדלים פאות בדרך כלל תהיה זו גם הזדמנות להוסיף משני צדי הכיפה פאות שלא יביישו גם את החשובים שבחסידים, וגם ווסט בצבע צעקני שישלים את התחפושת.

עם זאת, התחפושות הן עול כלכלי לא פשוט למשפחה החרדית מרובת הילדים. "משפחות רבות מעבירות תחפושות בין האחים משנה לשנה, או מכינות תחפושות בעצמן, כדי לחסוך את ההוצאה", סיפר יצחק, תלמיד ישיבה ליטאית בירושלים, שהדגיש: "אבל זה לא נורא, כי אחרי הכול מה שהכי חשוב זה השמחה בלב".

החרדים מקיימים במלואה את המצווה בפורים לשתות "עד דלא ידע" ולא מותירים שום מקום לספק עד שלא יידעו להבדיל בין "ארור המן לברוך מרדכי". אף שבכל השנה מחנכים במגזר החרדי לרצינות, שיקול דעת וכובד ראש, פורים הוא היום שבו נופלות המחיצות, ואיך אפשר להפיל מחיצות בלי וודקה, וויסקי או יין משובח?

ברחובות הערים בני ברק וירושלים ניתן לחזות במהלך החג בצעירים ומבוגרים, חסידים וספרדים, רבנים ונערי שוליים כשהם שיכורים כלוט, וחלקם אף שרועים על המדרכה בניסיון לאזור כוחות ולהמשיך בדרכם. השיכורים החרדים עוררו לא פעם את זעם הרבנים, שקראו לנוער לא להפריז בשתיית משקות אלכוהוליים בפורים, על אף המנהג.

כמעט בכל ישיבה חרדית בארץ פועלת "קרן עזרת חתנים", או בשמה המוכר יותר - ת"ת (תומכי תורה). היא מנוהלת על ידי התלמידים עצמם ובלי קשר להנהלת המוסד, ומטרתה העיקרית לסייע במימון הוצאות החתונה עבור תלמידים שמשפחותיהם מתקשות לעמוד בהן.

במהלך השנה כולה נאספות תרומות עבור קופת גמילות החסדים, אך המגבית השנתית - המבצע הגדול ביותר - נערכת בחודש אדר, ושיאה בחג הפורים, שבו חלה על כל אחד מצוות מתן שי לאביונים. לאורך היום משוטטים בריכוזים החרדיים עשרות כלי רכב המשמשים את המתרימים, שבהם נוהגים תלמידי ישיבה מבושמים והרמקולים שעל גביהם משמיעים את שירי פורים.

אחרי החגיגה ברחוב הם ימשיכו את השמחה גם בתוך הבתים, ולא ייצאו בטרם וידאו שהמארחים עומדים בציפיות, כפי שהן מפורטות ברשימת התורמים הפוטנציאלים. לא בכדי, רשימת הכתובות היא הדבר היוקרתי ביותר עבורם. "אנחנו מגיעים לאילי הון חרדים, אנשי עסקים, בוגרים, הורים לתלמידים, מקורבים וסתם אנשים", הסביר יהודה, חבר הת"ת בישיבה חסידית ידועה בירושלים, "יש לנו רשימה שבה מתועד כמה כל אחד תרם בשנה שעברה, כדי שנדע שצריך ללחוץ יותר". אחד הלהיטים הידועים השגור בפיהם של תלמידי הישיבה הוא "לא פחות מאלף", אף שגם הם מודים כי "הוא לא תמיד מתחבר למציאות".

(עדכון ראשון: 20:35)