(ישי שליסל בהקראת כתב האישום נגדו, אוגוסט 2015)
דיון ההוכחות במשפטו של ישי שליסל, המואשם ברצח שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים ביולי 2015, ובפציעתם של משתתפים נוספים, החל הבוקר (ראשון) בבית המשפט המחוזי בירושלים. עד התביעה הראשון היה ערן צדקיהו, שנכח במצעד לאות הזדהות עם המשתתפים. בעדותו בדיון, שבו לא נכחו בני משפחת בנקי, אמר כי "אם שליסל לא היה בעל חזות חרדית סביר להניח שהיה נורה על ידי השוטרים במקום".
לדברי צדקיהו, "חודש וחצי לאחר מכן (במהלך גל הטרור) כל אדם ששלף סכין ירו בו גם כשהוא הפסיק להוות איום על אזרחים". הוא סיפר כי לא ראה את הסכין חודרת לגופה של בנקי בת ה-16 אלא רק כשהיא יצאה ממנה. "אחרי שדקר אותה הוא עבר אותנו", תיאר צדקיהו. "הוא המשיך לרוץ ודקר עוד שני בחורים. הוא לא צעק שום דבר ולא הכריז 'אללה הוא אכבר'". הדיון נשמע בפני הרכב השופטים אמנון דראל, רפאל יעקבי ונאווה בן אור.
ע', עד נוסף, וידידה של בנקי, סיפר על הרגעים שבה הבחין כי נדקרה. "כשהסתובבתי אחורה ראיתי את שירה. היא עמדה ומעדה קדימה. בהתחלה לא ראיתי את הפצע וראיתי כתם דם, הוצאתי ישר את הטלפון, היא הייתה מאוד מבוהלת, הוציאה קולות, צעקה קצת ונשכבה. לאחר מכן היא התפתלה על הרצפה, ניסתה להיאבק ובאיזשהו שלב הפסיקה ואיבדה הכרה. ברגע שראיתי אותו רץ הסתובבתי עם הראש אחורה - ממש חלקי שניות - ואז הכול התחיל להיטשטש".
עוד באותו נושא:
אב לנער שנרצח וסורב על ידי חברות הביטוח: "מנצלות את השכול"
החרדי שגזז את פאותיו במחאה על רצח שירה בנקי חשוד בפדופיליה
"קיבל צ'ופר": אחד האשמים במחדל מצעד הגאווה קיבל תפקיד יוקרתי
ירדן צור, שנפצע מדקירותיו של שליסל, העיד על רגעי הדקירה. "הרגשתי כמו חבטת אגרוף בגב בצד שמאל", תיאר. "ואז ראיתי דמות לבושת שחורים שרצה קדימה. אחרי זה ראיתי מישהו נופל והרבה אנשים שמזנקים עליו". הוא הוסיף כי הוא נמצא עדיין בתהליך החלמה. "אני עדיין מוגבל בתנועה. גם נפשית אני נמצא בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי מאז האירוע".
הסנגור מטעם הסנגוריה הציבורית, עו"ד זכריה שנקלובסקי, המייצג את שליסל, אף שהוא אינו משתף עמו פעולה, אמר בפתח הדיון כי "הנאשם לא חפץ בתוצאת המוות". לדבריו, "לא שאף לכך שהמנוחה תמות וזאת בלי קשר לשאלה אם ביצע את המעשים או לא".
"במשפט ייעשה שימוש בריאיונות שהעניק שליסל לפני האירוע"
התובעת מפרקליטות מחוז ירושלים, עו"ד אושרת שהם, אמרה בתגובה כי הנאשם בחר שלא להשיב באופן מפורט לכתב האישום. היא פירטה כי היום יעידו עדים שראו את הרצח בעיניהם וכן את האופן שבו נהג הנאשם. "במהלך המשפט ייעשה שימוש גם בהקלטות של ריאיונות שהעניק שליסל לפני האירוע. הנאשם הכין את עצמו לביצוע פעולה שתביא למותם של משתתפים. לא נטענה כל טענה לאי שפיות בנוגע למצבו של הנאשם", הוסיפה.
שליסל הורשע ב-2006 בעבירות של ניסיון רצח, חבלה בכוונה מחמירה ופציעה לאחר שדקר שלושה צועדים במצעד הגאווה שנערך בקיץ באותה שנה. הוא נידון לעשר שנות מאסר והשתחרר ב-29 ביוני 2015, חודש לפני המצעד השנתי. בבוקר המצעד הוא תקף בסכין את המשתתפים ופצע שישה, בהם שירה בנקי. בנקי נפצעה אנושות ומתה מפצעיה. שליסל נעצר במקום ונלקח לחקירה.
שגיא, עד ראייה נוסף לרצח, נפצע גם הוא במצעד. "היינו ברחוב ופתאום הרגשתי מכה חזקה ביד, לא הבנתי מה קורה, ראיתי שיש לי חתך, אז הושיבו אותי עד שפינו אותי באמבולנס". בהמשך פירט על הרגע שבו הבין כי שליסל דוקר לכאורה את הנוכחים. "ראיתי אדם חרדי עם משקפיים, עם רצח בעיניים מחפש לנעוץ סכין, אחרי שנחתכתי, הבנתי את זה ובאינסטינקט הרמתי את היד כדי להגן על עצמי וצעקתי חובש".
בשלב זה שאלה נציגת הפרקליטות: "למה הרמת את היד לאות התגוננות?", ושגיא השיב כי "ראיתי את היד שלו בא אליי, רואה תנועה של הנפת יד. תנועה של מלמעלה למטה הרגשתי מכה חזקה". הנציגה המשיכה: "אחרי שאתה נדקר ביד, אתה ממשיך להסתכל?" ושגיא ענה: "אחרי שראיתי אותו ממשיך לרוץ, עקבתי אחריו רץ ממשיך הלאה וראיתי שוטרים אחריו".
שגיא סיפר כי נפצע בצד הימני של גופו. "היה לי חתך עמוק והייתי מאושפז במשך שבעה ימים. בהתחלה לא הייתי מסוגל לתפקד, מישהו סעד אותי, הייתי בפיזיותרפיה, הייתה שם השתפרות, לא הרגשתי שהיה לי מה שצריך. כרגע אני בסדר".
חברתו של שגיא, נגה כהן, סיפרה לשופטים כי צעדה עם כמה חברים לכיוון רחוב קרן היסוד כששמעה צעקות מאחוריה. "ראיתי דמות רצה לכיווני, באופן אינסטינקטיבי ברחתי, הרגשתי דקירה בצד ימין, ואחרי זה ראיתי את חבר שלי שגיא מדמם והתחלנו לטפל בו". כהן תיארה את הדוקר כאדם מבוגר "לובש משהו כהה". לדבריה, "לא הצלחתי לראות משהו מעבר באמת, ראיתי משהו רץ לכיווני. איך שראיתי את הדמות מאחורי רציתי לברוח והרגשתי את הדקירה". היא הוסיפה כי עד היום היא חשה חשדנית יתר על המידה. "לא חלף לי", ציינה.
שלי בר ניב זומנה גם היא למסור עדות בדיון. היא סיפרה: "התכנסנו בגן העצמאות, ומשם התחלנו ללכת. עלינו את רחוב אגרון, המשכנו ללכת וברחוב וושינגטון הסתובבנו אחורה בלי סיבה מיוחדת ואז ראינו מישהו שהיה נראה לנו חשוד עם לבוש חרדי, מכוון מטרה לקהל, אמרתי לחברתי שזה בסדר כי יש איש מג"ב מאחורה". אחרי כמה רגעים היא ראתה אותו דוקר את הצועדים. "ראיתי את אותו אדם בלבוש חרדי שראיתי קודם. באותו רגע לא יודעת יותר מדי ראיתי יד מונפת למעלה ולמטה".