פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חרף ההתנגדות: ועדת הפנים אישרה את העשרת מי השתייה בפלואור

      חברי הוועדה אישרו ברוב גדול את הצעתו של שר הבריאות ליצמן, אולם השרה לשעבר גרמן – שביטלה את ההפלרה בראשית כהונתה – דרשה הצבעה חוזרת. גורמים רפואיים הביעו תמיכה בהחלטה, אך ארגוני הסביבה טענו כי מדובר בפגיעה בזכויות הפרט

      אילוסטרציה (ShutterStock , Dmitry Kalinovsky)
      "צריך לקרוא לעששת בשמה – זו המחלה הכרונית הכי נפוצה בילדים" (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה היום (רביעי) ברוב של 11 חברי כנסת מול שלושה מתנגדים את הצעתו של שר הבריאות יעקב ליצמן לחדש את העשרת מי הברז בפלואור. עם זאת, ההצעה לא תיכנס לתוקף עד לדיון ולהצבעה חוזרת במסגרת בקשה שהגישה חברת הכנסת יעל גרמן.

      ההצבעה החוזרת מתוכננת להיערך בשבוע הבא, וצפויה ככל הנראה להסתיים בהכרעה דומה. במהלך כהונתה כשרת הבריאות, גרמן ביטלה בחודש אפריל 2013 את חובת ההפלרה. אלא שבחודש מאי האחרון דווח כי במשרד הבריאות, תחת ניהולו של ליצמן, החלו לעבוד על התיקון לתקנות מי השתייה שהתקבל היום.

      במהלך הדיון היום, הבהירה גרמן: "לא נכנסתי למשרד והחלטתי לבטל את ההפלרה. מצאתי מסקנות ועדה שישבה שנתיים על המדוכה ושמעה את כל העמדות. הוויכוחים האלה לא נולדו אתמול. הם מתקיימים כבר 15 שנים. ועדת עדין החליטה לבטל את חובת ההפלרה, לא שרת הבריאות".

      עוד בוואלה! NEWS:
      יו"ר איגוד רופאי הילדים בעד הפלרת המים: "די לזרוע פחד בציבור"
      אחרי שגרמן ביטלה, ליצמן ישיב את העשרת מי הברז בפלואור

      העשרת מי השתייה בפלואור (עיבוד תמונה)

      עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל ארגון "אדם טבע ודין" למען איכות הסביבה, בירך על ההחלטה לקיים הצבעה חוזרת וקרא לחברי הכנסת שלא לאשר החדרת תרופות, לדבריו, למי השתייה בישראל. "לשר הבריאות אין סמכות לתת טיפול רפואי מונע באופן כפוי לציבור", הבהיר ברכה. שרית כספי, נציגת הארגון בדיון, הוסיפה: "משפטית, זה פוגע בזכויות הפרט. יש חוק זכויות החולה, לפיו גם טיפול מונע מוגדר כטיפול רפואי. אין כאן הסכמה מדעת של המטופל".

      מנגד, טען במהלך הדיון חבר הכנסת זוהיר בהלול: "אין ספק שמדובר בסוגיה סבוכה ומבלבלת, והדעות רבות לכאן ולכאן, אך בידיעה שנצליח ולו במעט לסייע לשכבות המוחלשות, אני סבור שיש לתמוך בהחזרת ההפלרה ולצמצם את העששת בישראל". חברי הכנסת עבדאללה אבו מערוף וטלב אבו ערר אף טענו כי יש צורך להעביר את הנושא להכרעת גורמי בריאות.

      ח"כ יעל גרמן, עצרת מחאה בעקבות פיגוע הדקירה במצעד הגאווה בירושלים, גן מאיר תל אביב, אוגוסט 2015 (מגד גוזני)
      "הוויכוחים האלה לא נולדו אתמול". גרמן (צילום: מגד גוזני)

      תומכי ההצעה טוענים כי הטיפול הגורף בפלואור מפחית את הסיכוי לחלות בעששת, בעיקר בקרב ילדים, ומרבית רופאי השיניים בישראל תומכים בהעשרת מי השתייה בפלואור. כמו כן, התומכים טוענים כי מדובר באמצעי זול לטיפול באוכלוסייה, ובעיקר בשכבות המוחלשות. למרות טענתם כי קיימת סבירות נמוכה לתופעות לוואי, המתנגדים להעשרת מי השתייה בפלואור מציינים כי הטיפול מעלה את הסיכון לחלות בסרטן, גורם לפגיעה בכליות ומחליש את העצמות.

      פרופ' יהונתן מן מבית החולים הדסה עין כרם שבירושלים, אמר במהלך הדיון: "אין התנגדות להפלרה בשום מקום חוץ מסקנדינביה. כלכלית, על כל דולר שאתה משקיע בפלואוריד, אתה חוסך 43 דולר למשתמש. תכפילו במספר האנשים במדינה תגיעו לרווחים של עשרות רבות של מיליונים. כאיש בריאות הציבור בכל רמ"ח אבריו אני תומך בחום בהחזרת התקנות להפלרה. זה בריאותי, זה חברתי. זה עוזר לעניים".

      פרופ' נדב דוידוביץ, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, הוסיף: "מבחינה אתית צריך להיות זהירים ולבדוק מי מייצג את מי. מרבית האוכלוסייה מעוניינת בחיסונים ובהפלרה. כמו שלא בוחרים אם לחגור חגורות בטיחות ולשים כלור במים כדי להגן מפני זיהומים". כך גם פרופ' אלי סומך, יו"ר איגוד רופאי הילדים, שאמר: "רופאי הילדים הם מאמינים גדולים בצמצום פערי בריאות וחסידים של רפואה מונעת. אנו רואים את תוצאות העששת בעיקר באוכלוסיות חלשות. איננו יכולים להשלים עם ויתור על אמצעי יעיל וזול לשמירת בריאות השיניים. צריך לקרוא לעששת בשמה – זו המחלה הכרונית הכי נפוצה בילדים והיא גורמת גם לסיבוכים".

      רק כ-5% מאוכלוסיית העולם שותה מים מופלרים

      הרשויות המקומיות בישראל חויבו ב-2002 להעשיר בפלואור את מי השתייה, לאחר שמשרד הבריאות קבע שמדובר בצעד נטול סיכונים בריאותיים, שימנע עששת שיניים, והפעלתו נשענת על בסיס מדעי מוצק. ועדת מומחים למים שמינה ב-2004 משרד הבריאות קבעה כי יש להמשיך בחובת ההפלרה - אך לשוב ולדון בכך שוב לאחר שתבוצע בדיקת השפעותיה.

      בסופו של דבר ניתנו המלצות הוועדה ב-2007, ועליהן התבססו תקנות המים, שהחתימה עליהם השתהתה בשל חילוקי דעות מקצועיים. השרה גרמן הורתה לבטל את החובה להפליר את המים פחות מחודש לאחר שנכנסה לתפקידה.

      אייקון וואלה! NEWS רקע שחור (מערכת וואלה! NEWS)

      בשנת 1969 התעוררה התנגדות ציבורית בעקבות קריאתו של ארגון הבריאות העולמי לעודד הפלרת מי שתייה. המלצתו התבססה בין היתר על מחקר שנעשה בשנות ה-40 במישיגן שבארצות הברית, שהראה כי ההפלרה מסייעת במניעת עששת בקרב ילדים. הפלרה מלאכותית של מים שנעשתה באחת מערי מדינת מישיגן הצביעה על ירידה של 80% בתחלואת עששת בקרב צעירים.

      למרות ההמלצה, רק אירלנד – והחל מהיום גם ישראל, שוב – מחילות בתחומן חובה להפלרה גורפת של מי השתייה. 97% מהמדינות המפותחות במערב אירופה אינן מעשירות את מי השתייה בפלואור. מתוך 34 מדינות החברות ב-OECD, שש מדינות מפלירות יותר מ-50% ממי השתייה שלהן וארבע מדינות מפלירות 15% בלבד ממי השתייה שלהן. בסה"כ רק כ-5% מאוכלוסיית העולם שותה מים מועשרים בפלואור.