בסוף שנות ה-40 נבנה בית חנקין, מבנה שנועד ללמידה ולהצגת תערוכות בלב בית הספר שבכפר יהושע, לפי צוואתו של יהושע חנקין שעל שמו נקרא המושב. המבנה, שאת הקמתו יזם מנחם זהרוני, נועד "לחבר את האדם לסביבתו ואת העם לארצו", ובשיאו ראה כ-20 אלף מבקרים בשנה. עם השנים הפעילות בו דעכה והמקום הלך וננטש כמעט לגמרי - אך כמה מתושבי כפר יהושע החליטו להפיח בו חיים חדשים, ובעקבות פעילותם ישוב בית חנקין לפעילות ביום שבת הקרוב. לדברי נטע הבר, בת המושב ואוצרת אומנות, "זו מעין קפסולת זמן מלפני 65 שנה שנפתחת מחדש".
מושב כפר יהושע, מהוותיקים שביישובי עמק יזרעאל, דמה בסוף שנות ה-20 ותחילת שנות ה-30 של המאה הקודמת לשאר ההתיישבות ברחבי הארץ: יישוב חקלאי שטובי בניו נאבקו להקמת המדינה שבדרך, עבודה חקלאית יומיומית קשה ומפרכת והמשך התבססות והיצמדות בכפר שהוקם בשנת 1927. אך יחד עם עמל היומיום ראו מקימי המושב, אנשי העלייה השלישית, בשדה החינוך ערך עליון. כשגרו עדיין בצריפים סגפניים והסתפקו במועט, הוקם בלב היישוב מבנה קבע עבור בית הספר.
בכפר יהושע לא הסתפקו בכך וביקשו לצקת תוכן נוסף לבית הספר שלהם: בסוף שנות ה-40 ובהתאם לצוואתו של יהושע חנקין, שעל שמו נקרא המושב, יזם מנחם זהרוני, איש הטבע והמורה המיתולוגי של כפר יהושע, את הקמת "המכון האזורי לטבע וידיעת המולדת", בית חנקין, בלב בית הספר. "חזונו של זהרוני, שהוגשם לתפארת בבית חנקין, היה לקיים בכפר קהילה שוחרת תרבות, חוקרת ולומדת, המכירה היטב את סביבתה", מספרת נטע הבר. "המכון שימש מרחב למידה ומשכן קבע לתצוגה עבור הפריטים שנאספו על ידי זהרוני, ילדי הכפר ותושביו, בשדות הכפר, בעמק ובסביבתו לאורך השנים. היו ביניהם עשרות פוחלצים ושלדים של עופות ויונקים, הנפוצים בעמק יזרעאל ובארץ ישראל, מגוון עשיר ונדיר של צמחים מיובשים, פריטים ארכיאולוגיים ופריטים גיאולוגיים שונים".
עוד בוואלה! NEWS:
נחישות פלסטינית, תוואי מורכב ופוליטיקה: הבעיות בדרך לגדר בעוטף י-ם
הערכה במערכת הביטחון: חמאס לא יגיב להרס מנהרות בידי צה"ל
טראמפ בעימות הרפובליקני: "אין יותר פרו-ישראלי ממני"
באותה תקופה ולפניה הוקמו מוזיאונים דומים לטבע וארכיאולוגיה במספר יישובים חקלאיים, וגם הם נשאו שמות של מייסדי האומה: בית גורדון בדגניה א' על שמו של א.ד. גורדון, בית אוסישקין בדן על שם מנחם אוסישקין, ובית שטורמן על שם חיים שטורמן בעין-חרוד. הבר הסבירה כי מדובר היה בטרנד: "המוזיאונים האלו נועדו ליצור קשר לארץ, לנכס את הטבע, לאסוף ולאצור אותו".
זהרוני תמצת את השקפת עולמו בייעודו של בית יהושע חנקין וכתב כי הוא "נועד לצרכי לימוד, להרבצת תורה לעם, למען ידע את האדמה אשר עליה דורך וכדי שירגיש בעקבותיו". המכון כלל אולם תצוגה עם ויטרינות וגלריית עץ מרהיבה, פינה ייחודית להצגת חפציו האישיים של יהושע חנקין, מעבדות כימיה, פיזיקה וביולוגיה, ספרייה, ומחסן. בשנת 1952 נוסף מצפה אסטרונומי קטן ובשנה לאחר מכן נוסף חדר "יד מיכאל", ששימש להרצאות ולתערוכות. בהמשך הוקמה פינת חי וניטע מסביב לבית חנקין גן בוטני לימודי.
יחד עם לימוד תלמידי המושב במקום, הפעילות במכון עצמו כללה קורסים והשתלמויות למורים במדעי הטבע וידיעת הארץ. זהרוני ציין כי "במלאכת סידורו של המכון הוקפד על מתן צורה אסתטית נאה לבית בסגנון כפרי מובהק". לדברי הבר, "הוא ראה בהנחלת ידיעת הסביבה וחיזוק הקשר בין האדם לסביבתו יעד חינוכי רם מעלה ובבית חנקין כלי חשוב להוראת הסביבה ולחיזוק הקשר בין העם לארצו. זרם המבקרים במוזיאון גבר משנה לשנה והגיע בשיאו ל-20 אלף מבקרים בשנה".
אחרי עשר שנים של עשייה אינטנסיבית, עזב זהרוני את כפר יהושע. המוזיאון המשיך לפעול בתקופות שונות, תחת שלושה מנהלים שיצקו לתוכו תכנים שונים. נגה הראובני שם דגש על התפיסה החקלאית של המקום, ובשנת 1972 עבר הניהול לידי המחנך ואיש הטבע אילן טל, שעיצב מחדש את התערוכה בהתאם לרעיון האקולוגי מה שלדברי הבר נחשב אז פורץ דרך. אולם עם השנים פחתו מקורות המימון לתחזוקת המוזיאון הצנוע, הפעילות בו הלכה ודעכה, שיני הזמן החלו לכרסם במבנה ובתצוגות והמקום הלך וגווע וכמעט ננטש לגמרי. הקשר עם בית הספר, הקהילה המקומית והקהל הישראלי ניתק.
הבר, שבלימודיה לתואר שני ערכה עבודת גמר על הבית, ועמה כמה מבני כפר יהושע, לא הסכימו לראות את בית חנקין בגסיסתו והחליטו להפיח בו מחדש רוח חיים. לצורך כך הקימו עמותה לשימור ופיתוח בית חנקין, שהחזון שלה הוא לשמור "את ייחודו ההיסטורי של בית חנקין ויחד עם זאת לחדשו, לפתחו ולהתאימו לרוח הזמן. בהתאם לחזון המייסדים, אנו רואים לנגד עינינו את בית חנקין כגרעין מרכזי עבור הקהילה, אשר סביבו מרחבים חינוכיים ותרבותיים נוספים שיפעלו ביחסי גומלין עם הבית. בית חנקין יהווה פנינה ייחודית במסלול התיירות של כפר יהושע ועמק יזרעאל, ויהמה כבעבר תלמידים, מורים ומבקרים שוחרי תרבות וידיעת הארץ".
במושב התכנס לצורך כך כנס של יוצאי בית הספר והתכנית החלה לקרום עור וגידים; המבנה הוכשר, נוקה ושופץ, אחרי שנים ארוכות של הזנחה. הבר מסבירה כי "הייתה הבנה שהמוזיאון צריך לשמור על קשר עם בית הספר ולהיות דינמי, אחרת המקום יקפא על שמריו ויגווע".
לדברי אייל בצר, ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, "אדמות עמק יזרעאל נרכשו על ידי העם היהודי באמצעות קק"ל ויהושע חנקין, שעל שמו קרוי בית חנקין. בפועל, מי שהפך את העמק לגן פורח הם החלוצים, וכעת ממשיכים את דרכם בני הדור הרביעי והחמישי. אך טבעי שהילדים והנוער של העמק יחשפו לכל מה שגדל וחי פה, לסיפור ההיסטורי ולחיבור המבורך לאמנות. יוזמה זו עם הקשר החינוכי והאמנותי היא המשך והגשמה של החלום החלוצי".
על פי התכנון, במקום תשוב להתקיים למידה יום-יומית של תלמידי בית הספר כמו שהייתה בעבר הרחוק. יחד עם זאת, הוחלט לפתח את המקום ברוח הזמן, כמרחב רב תחומי ייחודי להוראה, ללמידה ולתרבות. במקום יוצגו תערוכות מאוסף הקבע, שנאספו על-ידי תושבי המקום ועל-ידי מנחם זהרוני, ואליהן יתווספו תערוכות אמנות מתחלפות, שיתייחסו באופן עכשווי ודינאמי למוצגים ולתכנים של המקום.
בית חנקין ישמש את קהילות בתי הספר בעמק בבקרים, ובסופי שבוע ובחגים הוא יפנה לקהילה המקומית והציבור הרחב. הפעילות בבית חנקין תתקיים בשיתוף פעולה עם בית הספר ובשיתוף והתנדבות של הקהילה המקומית. בנוסף, יקיים המקום שיתופי פעולה עם מוסדות וקהילות באזור, וכבר בעוד חודש יערוך יום עיון בנושא האוסף והמוזיאון כמשאב עבור בתי ספר וקהילות, בשיתוף עם מכללת אורנים.
השבת בשעה 12:00 ייפתח בית חנקין מחדש, יחד עם פתיחתה של תערוכה בשם "מרכז ההסברה" של האמן תומר ספיר.
