הצהרת ראש הממשלה בנימין נתניהו אחרי סדרת הפיגועים השבוע על השלמת גדר "עוטף ירושלים", התקבלה בספקנות בקרב כל המעורים בעניינה. עשרות ק"מ של מכשול, גדר בטון גבוהה ברובו שעליה הותקנו אמצעי תצפית, נבנה סביב הבירה באמצע העשור הקודם בעלות של מיליארדי שקלים, אולם הגדר מעולם לא הושלמה. זה יותר מעשר שנים אחרי שהחלה בנייתה ושוהים בלתי חוקיים ממשיכים לנהור לבירה בדרכים שונות בכל בוקר. רבים מהמחבלים מהתקופה האחרונה היו שוהים בלתי חוקיים שהגיעו לישראל דרך הפרצות בגדר.
שלוש פרצות עיקריות קיימות בגדר, העיקרית שבהן נמצאת בדרום ירושלים. קילומטרים רבים של גדר משכונת גילה לכיוון מערב, בתוואי המכונה "וולאג'ה", על שם הכפר הסמוך, נמצאים בימים אלו בבנייה, לאחר עיכובים משפטיים שארכו שנים. בהמשך התוואי אין גדר כלל, מסיבות פוליטיות בעיקר שיפורטו בהמשך, מה שמאפשר לשוהים בלתי חוקיים מדרום הגדה לצאת בשעות הבוקר המוקדמות, עם אור ראשון, לדרך רגלית ארוכה בהרים וביערות, מכיוון בית לחם דרך הכפרים חוסאן ובתיר, אל אזור היישובים אורה ועמינדב ומהם אל ירושלים ויתר ערי ישראל. "לך בחמש בבוקר לצור הדסה, תראה מהוואדי עשרות ומאות אנשים עושים דרכם פנימה. שום כוח בעולם לא יוכל לעצור אותם אלא אם תשים לוחם בכל שלושה-ארבעה מטרים", מבהיר את עוגמת המצב ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), שהיה מפקד מחוז ירושלים במשטרה בשנות תכנון העוטף.
לקריאה נוספת:
סמל האינתיפאדה החדש? כלי הנשק המאולתרים של המחבלים הבודדים
לא רק אל-אקצא והסתה: רבים מהמחבלים פעלו בגלל מצוקה נפשית
בצפון העיר הגדר הרמטית לחלוטין. היא מקיפה את השכונות היהודיות פסגת זאב ונווה יעקב ונמתחת מערבה, בין א-ראם שמחוצה לה לבית חנינא שבתוכה. אך משום שהגדר חוצה מרחב אורבני צפוף, פלסטינים רבים יכולים לעלות על סולם בצד אחד של הגדר, לשלשל חבל ולרדת בצדה השני. סבך התיל שעל הגדר חתוך במקומות רבים והדרך היחידה של משמר הגבול להתמודד עם התופעה היא באמצעות סיורים ותפיסה של המשתלשלים בו במקום. ברוב המקרים המסתננים שנתפסו מוסעים למעבר קלנדיה הסמוך ומשוחררים לדרכם בעברו הפלסטיני. התופעה מתרחשת באזור כמעט בכל יום ובזמנים מסוימים השיטה פופולרית במיוחד. כך לדוגמה בחודש הרמדאן. על פי דיווח של צלם אקטיבסטילס אורן זיו, ברמדאן האחרון תושב א-ראם הציב סולם על הגדר, לטובת מאות הפלסטינים שביקשו לפקוד את הר הבית, וגבה 20 שקלים מכל מטפס.
במזרח, בין מחסום 300 שבדרום ירושלים למחנה הפליטים שועפאט שבצפון העיר, בנויה הגדר ברצף של בטון ארוך ומתפתל. היא חותכת את השכונות א-טור וראס אל עמוד מהכפרים אבו דיס ואל-עזרייה. גם כאן מפרידה הגדר בין רחובות ובתים שבעבר תושביהם היו שכנים. "הגדר חוצה משפחות וחוצה אוכלוסיות והיא לא תחזיק מעמד מבחינת אוכלוסייה", טוען ח"כ לוי. הנחה אחרת גורסת שגם ללא המשתלשלים, היו הפלסטינים מוצאים דרך לעבור את הגדר. "האם הגדר בעזה מונעת לחצוב מנהרות תחתיה? תחשוב כמה מנהרות יכולות להיות באבו דיס מבית לבית משני צדי החומה", אומר ערן צדקיהו, חוקר בפורום לחשיבה אזורית, המספק מידע וניתוח על סכסוך פיוס בין ישראל לערבים. במרוצת השנים נוצרו גם באזור זה פרצות רבות. כך למשל, בשכונת אבו דיס, שבמשך שנים הייתה חסרה בה חוליה בחומת הבטון.
נקודת חולשה ספציפית נמצאת בין מחנה הפליטים שועפאט, בואכה מחסום א-זעים, על הכביש שבין מעלה אדומים לירושלים ועד מעבר הזיתים, כמה מאות מטרים מדרום לו. האזור כולו הוא פתחה שלא הושלמה כמכשול קבע, מתוך כוונה עתידית לבנות מובלעת שתעטוף את מעלה אדומים ואת השטח השנוי במחלוקת המכונה E1. בינתיים מתפתלת הגדר בין המחסומים ועוברת מתחת למחלף הכבישים, מאפשרת נקודות מסוימות של התגנבות לתוך ישראל.
"עד שלא יהיו מנהלת, תקציב ולוח זמנים - כל ההכרזות על הקרח"
"צריך להשלים את הגדר על פי תוואי ביטחוני ולא על פי שיקולים זרים", אומר שאול אריאלי, אל"מ במיל', חבר המועצה לשלום וביטחון ומראשי יוזמת ז'נבה. הוא טוען כי גם סגירת הפרצות הללו לא תמנע את הפעילות החבלנית "שבאה גם מתוך מזרח ירושלים - ולכן צריך לפעול להצבת הפרדה באמצעות מכשול רך בין מרבית השכונות הערביות לבין שאר העיר".
אריאלי, העוסק רבות בנושא גדר ההפרדה בכלל ועוטף ירושלים בפרט, ומחבר הספר חומה ומחדל על גדר ההפרדה, סבור כי "הבטחות לגבי השלמת הפערים ניתנו אינספור פעמים מאז התקבלה משפטית ההחלטה להפסיק את בניית הגדר. מאז, בכל גל אלימות התייצבו ראשי הממשלה בהכרזה הזו ובפועל לא קורה כלום. צריך לזכור שראשי המתנחלים בעיקר בגוש עציון ובמעלה אדומים מפעילים לחץ לא לבנות את הגדר, בניגוד לעמדת צה"ל משום שיש להם שאיפות ליצור רצף יהודי אורבני מגוש עציון לדרום ירושלים". בינתיים הוא פסימי מאוד לגבי יישום ההכרזה בפועל: "עד שלא תקום מנהלת, לא יהיה תקציב ולא לוח זמנים אמתי כל ההכרזות הן על הקרח".
במעלה אדומים דווקא מאוד רצו בגדר ושההתנחלות הגדולה תהיה בתוכה. בגוש עציון, החוסר בגדר שיחק לידי המתנחלים שמחזיקים באספירציות להתחבר מנווה דניאל להר גילה ולהשאיר את כל השטח שממערב לכביש 60 לרבות ארבעת הכפרים הפלסטינים שנשארו שם בשליטת ישראל. "הימין התנגד מההתחלה לגדר והחל לעשות כל שביכולתו כדי לכלול עוד יישובים. הימין העדיף את הפרצות על בניית הגדר בתוואי ביטחוני על חשבון עם ישראל".
ראש מועצת גוש עציון דוידי פרל מודה בהתנגדות בפה מלא. "אנחנו מתנגדים לגדר כי היא מפרידה אותנו ממדינת ישראל. מבחינתנו זה רע מאוד. כולם יודעים שהגדר היא לא זו שמצילה מפיגועים, הרי באזור בית לחם זורקים מטענים ואבנים מעבר לגדר". גם את השב"חים הוא מאמין שגדר לא תצליח לעצור. "כניסות השב"חים היום מתבצעות בעיקר במקום שיש גדר, כמו בהר חברון, שם פשוט פרצו אותה ואף אחד לא שומר עליה, גם בשומרון עוברים שב"חים את המחסומים בכל מיני צורות אז הגדר בהיבט הזה לא הוכיחה את עצמה".
אבל פרל לא מוטרד מהצהרת ראש הממשלה משום שלדבריו היא לא תהפוך למציאות. "אני מעריך שלא תהיה גדר, כי לצערי ראש הממשלה אמר הרבה ועשה מעט בתקופה האחרונה. הוא פועל רק כשחרב מונחת על צווארו. אני לא מאמין שזה יקרה אבל ימים יגידו".
"ברגע שילכו למהלך מדיני בוודאי שגוש עציון צריך להיות מחובר לירושלים", קובע ח"כ לוי. "אך בשלב זה, כיוון שאין מהלך מדיני אי אפשר להשאיר את הפרצה הזו שדרכה נכנסים ביום מאות לירושלים. הבעיה היא מאוד קשה ולכן לעת הזו, עד שאנחנו נגמור ביום מן הימים הסכם מדיני וגוש עציון יהיה חלק ממדינת ישראל צריך לראות איך סוגרים את הפתחה הזו ואיך מקיפים את היישובים של גוש עציון בגדר מקומית ביטחונית". לדבריו, השאלה המרכזית היא מה יקרה עם הפרצות שנפערות באזורים האחרים מפעם לפעם? "אם יש פרצות בגדר למה צריך לחכות למצב חירום?", תוהה לוי, "למה אי אפשר לבצע תיקונים ושיפורים והרכבת מצלמות ואמצעים טכנולוגיים ברמה השוטפת אם זיהו פרצות צריך לבצע תיקון מידי אם יש נקודות חולשה צריך במקום גדר תיל וברזל קיר בטון".
לא רק בימין מתנגדים לקיומו של העוטף. גם בשמאל מבינים כי "המשך החרמת האדמות בדרך לבניית הגדר", כפי שנעשה בוולאג'ה, המקום היחיד שבו נמשכת הבנייה, "דוחפת עוד אנשים למעגל האלימות". בתחילת העשור הקודם, שיא ימי האינתיפאדה השנייה, שימש צדקיהו כמאבטח תחבורה ציבורית בירושלים. "היינו עוצרים אינסוף שב"חים ברחבי העיר", הוא מספר, "היה מצב שמאבטח אחד היה מעכב 30-40 איש בשורה עד שהמשטרה הייתה מגיעה ומשחררת אותם במחסומים. בשלב מסוים, אמרו לנו 'עזבו, הם לא מסוכנים', מי שאין עליו סכין או משהו לא מעניין אותנו. מדברים על שב"חים, אבל בסוף הם החלשים ביותר, פועלים שבאים לחפש עבודה. המפגעים, אחוז נכבד מהמפגעים הם ירושלמים שגם אם יסגרו את הפרצות יהיה להם עדיין אישור כניסה ורובם בכלל חיים בתוך הגדר. זו פשוט דמגוגיה של ראש הממשלה אך אין בזה שום מענה לטרור".
"ב-2005 כשהסתיימה האינתיפאדה השנייה הפסיקו את בניית הגדר כמעט בכל הארץ", הוא ממשיך. "המשיכו לבנות אותה רק במרחב ירושלים. ודווקא מאז אין טרור שמשתולל בארץ, אך יש עלייה הדרגתית בטרור הירושלמי. מאז ועד ימינו אנו ירושלים היא אחת הערים הכי פחות בטוחות בישראל", טוען צדקיהו. "הגדר לא תרמה לירושלים ביטחון. למעשה הגדר מייצרת מציאות חיים קשה לתושבי ירושלים הפלסטינים, כולל 100 אלף שנשארו מחוץ לגדר, אבל יש להם זכות להיכנס והגדר לא מונעת מהם להיכנס ולבצע פיגועי דקירה, דריסה ואפילו ירי, כמו המפגעים האחרונים מכפר עקב".
אפילו חלק מהירושלמים טוענים כי "הגדר הייתה טעות ביטחונית ופוליטית". חבר מועצת עיריית ירושלים, איש הימין אריה קינג, אומר כי "פוליטיקאים קטני אמונה שיווקו פתרון בלתי יעיל לטרור תחת האצטלה הביטחונית, כשלמעשה מדובר במהלך מדיני של קביעת גבולות, אבל כעת מתברר שהחומה לא אפקטיבית". לדבריו, "כל המעוניין לחצות את הגדר מתחתיה, או מעליה באמצעות חבלים וסולמות, יכול לעשות זאת בכל מקום כי אין למשטרה כוח אדם למקם כוחות לתצפית ולמרדף כל 50 מטר. זה היה ידוע מלכתחילה ליוזמי החומה, אך הם טמנו את ראשם בחול וכעת כולנו משלמים מחיר כבד". קינג מוסיף כי "החומה אפשרה לפוליטיקאים שצידדו בחלוקת ירושלים לסגור את תחנות המשטרה, ששירתו את תושבי מזרח העיר, והיא גם הסולם עבור השמאל לרדת מרעיון אחדות ירושלים, לכן אין ריבונות בפועל בשכונות אלה והיום משכונות אלו יוצא הטרור למרכז העיר ולכל רחבי המדינה".
בעמותת עיר עמים מסכימים כי הגדר לא תביא ביטחון לישראלים, "אלא רק מהלך כולל ומתואם עם הפלסטינים, שיוביל להסדר מדיני". אביב טטרסקי, תחקירן העמותה, אומר "ללא מהלך כזה העמדת גדרות היא חלק ממחזור האלימות המתמשך ומסלים. במקום לנתק את הפלסטינים מירושלים, אנחנו חייבים להפנים שירושלים היא עירם של שני העמים וההכרה בכך היא מפתח לביטחון עתידי שיושג באמצעות משא ומתן".
(עדכון ראשון: 22:27)