המדינה הגישה היום (חמישי) ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים בעניינו של מני נפתלי, ששימש כאב הבית במעון ראש הממשלה במשך כ-20 חודשים. המדינה מערערת על הטיעונים המשפטים, אך חולקת גם על העובדות.
בית הדין האזורי פסק לנפתלי פיצוי של 75 אלף שקלים בגין הטעיה והפרת חוק הודעה לעובד, וכן פסק לו פיצוי נוסף בגובה 80 אלף שקלים עקב העסקה פוגענית ועוגמת נפש. ערעור המדינה מתייחס רק לקביעות המשפטיות בפסק הדין ולא לקביעות העובדתיות שבו, ועיקר טענתו היא שלא קיים גורם במדינה שיכול היה להעניק לנפתלי הבטחה להעסיקו בחוזה קבוע, ועל כן הפיצוי בגין "הטעיה" בנוגע להעסקתו אינו תקף.
טיעון נוסף המועלה בערעור הוא כי ההכרעה בדבר העסקה פוגענית שחווה נפתלי אינה תקפה. מבחינה משפטית, נטען בערעור, לא ניתן לתבוע על עוגמת נפש בגין העסקה פוגענית בלבד, מאחר שעבירה זו צריכה להתלוות לתביעה נוספת. תיקו של נפתלי הוא תביעה עצמאית הדנה רק בעבירה זו, ולכן לא ניתן לקבוע כי חווה עוגמת נפש ושהוא זכאי לפיצויים בגינה.
הערעור שהגישה המדינה אינו נוגע להתרשמותו של בית המשפט מהעדים במשפט, ובראשם רעיית ראש הממשלה שרה נתניהו, ואין הוא מערער על קביעות בית הדין לעבודה בנוגע להם.
בערעור נכתב כי המדינה סבורה שנפלו טעויות בקביעות העובדתיות: "ניתן להתרשם בנקל כי בית הדין קמא הנכבד לא אחת מיישם את אותו כלל ראייתי באופן שונה עת הוא בא להכריע בדבר קביעה עובדתית הנוגעת לעדים מצד זה, לעומת עדים של צד אחר, ואגב כך נקלע לכלל טעות".
עוד נטען כי "הערעור אינו נסוב על קביעות עובדתיות המבוססות על מהימנות העדים, אלא מתמקד ביסודות המשפטיים אשר עליהם סמך בית הדין קמא את פסק דינו ואשר בעניינם לטעמה של המדינה נפלו טעויות משפטיות מהותיות שיש צורך והצדקה, בכלל, ונוכח השלכותיהם על אינטרס הציבור, על משפט העבודה ויחסי העבודה, בפרט, להביאם לבחינה בפני ערכאת הערעור".
רעיית ראש הממשלה הגישה לפני שבועיים ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על זכייתו של אב הבית לשעבר. בפסק הדין נכתבה ביקורת קשה נגד נתניהו, על אף שלא הייתה בפועל אחד הצדדים בתיק. בין היתר נקבע כי נפתלי ועובדים נוספים סבלו מהתפרצויות זעם ועלבונות מצדה.
על אף שמעמדה הרשמי בתיק הוא של עדה בלבד, הגישה נתניהו ערעור בתיק בטענה כי לא היה מקום לקביעות בית המשפט בעניינה. בין המשיבים בתיק נמצא לא רק נפתלי עצמו, אלא גם יתר הנתבעים: משרד ראש הממשלה, סמנכ"ל המשרד עזרא סיידוף וראש הממשלה בעצמו, בנימין נתניהו. בשל העובדה כי נתניהו לא הייתה צד בתיק המקורי, הרי שהיא לא רשאית לערער על קביעות בית משפט בעניינה. רק במקרים חריגים ביותר ניתנת רשות לעשות כן.