פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שרה נתניהו ערערה על פסק הדין: "ראיות מפורשות שנפתלי משקר"

      רעיית ראש הממשלה ערערה לבית הדין הארצי לעבודה על זכייתו של אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה. למני נפתלי נפסקו פיצויים של 170 אלף שקלים, לאחר שנקבע כי הועסק בתנאים "פוגעניים"

      שרה נתניהו מגיעה לבית הדין האזורי לדיון ההוכחות של מני נפתלי. מאי 2015 (נועם מושקוביץ)
      שרה נתניהו בשלב ההוכחות במשפטו של מני נפתלי, מאי 2015 (צילום: נועם מושקוביץ)

      רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו, הגישה היום (חמישי) ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על זכייתו של אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה מני נפתלי, שנפסק כי הועסק בתנאים "פוגעניים" ולפיכך מגיעים לו פיצויים.

      בפסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה נכתבה ביקורת קשה נגד נתניהו, על אף שלא הייתה בפועל אחד הצדדים בתיק. בין היתר נקבע כי נפתלי ועובדים נוספים סבלו מהתפרצויות זעם ועלבונות מצד נתניהו. אף שמעמדה הרשמי בתיק הוא של עדה בלבד, הגישה נתניהו ערעור בתיק בטענה כי לא היה מקום לקביעות בית המשפט בעניינה. בין המשיבים בתיק נמצא לא רק נפתלי עצמו, אלא גם יתר הנתבעים: משרד ראש הממשלה, סמנכ"ל המשרד עזרא סיידוף וראש הממשלה בעצמו, בנימין נתניהו.

      בשל העובדה כי נתניהו לא הייתה צד בתיק המקורי, הרי שהיא לא רשאית לערער על קביעות בית משפט בעניינה. רק במקרים חריגים ביותר ניתנה רשות לעשות כן.

      לקריאה נוספת:
      עורכת דינה של המתלוננת נגד נפתלי: "היא נמצאה דוברת אמת בפוליגרף"
      שרה נתניהו תערער על פסק הדין: "החלטה מוטעית ורחוקה מהמציאות"
      מני נפתלי לאחר הפסיקה לפיצויים: "ראש הממשלה מנע ממני להתפרנס"

      מני נפתלי במסיבת עיתונאים בעקבות זכייה במשפט מול משפחת נתניהו (יותם רונן)
      מני נפתלי במסיבת עיתונאים לאחר זכייתו בתביעה, החודש (צילום: יותם רונן)

      בכתב הערעור נטען כי אם הייתה "ניתנת למערערת ההזדמנות, היא הייתה יכולה להביא לבית הדין עדויות חד משמעיות המוכיחות ש'אירוע ההתעלפות ואי הזמנת האמבולנס', שעליו העידה אתי חיים, אירע ב- 11 ביוני 2012, ביום שבו נפצע ראש הממשלה ברגלו, בניגוד לעדותה כי האירוע אירע ביום אחר. באותו היום שהה במעון רופאו האישי של ראש הממשלה לצורך טיפול בפציעתו והוא גם בדק את אתי חיים וקבע שאין צורך בהזמנת אמבולנס".

      לדברי המערערת, "דווקא כאן לא קיבל בית הדין את גרסת אליהו שלא היה צורך בהזמנת אמבולנס, כיוון שלדבריו אתי חיים טופלה היטב על ידי פרמדיק שהיה במעון, וקיבל שוב את הגרסה הפוגעת במערערת".

      עוד נטען כי "בית הדין התעלם מהמסקנה הראייתית המתחייבת מהעובדה שהן התובע והן חברו גיא אליהו, שתבע אף הוא את המדינה על העסקה פוגענית כביכול, הביעו את רצונם להמשיך לעבוד במעון למרות שלטענתם הועסקו באופן פוגעני. איך אפשר להסביר רצון זה עם העסקה פוגענית?".

      לעניין שעות העבודה, נטען כי "בית הדין התעלם מהודאת התובע ועדים נוספים ולפיה התובע הוא שקבע את היקף שעות עבודתו, וכן מעדותו של גיא אליהו שדוחות השעות היו 'מנופחים', עקב 'פברוקם' על ידי התובע וגיא אליהו". כך גם "התעלם בית הדין מהעובדה שהתובע דיווח מספר פעמים על עבודה בשני מקומות שונים במקביל, באותן שעות ממש. זוהי הוכחה ברורה שהתובע כזבן".

      שרה נתניהו יוצאת מבית הדין האזורי לדיון ההוכחות של מני נפתלי. מאי 2015 (נועם מושקוביץ)
      נתניהו לקראת דיון במשפט, אוקטובר 2015 (צילום: נועם מושקוביץ)

      "בית הדין לא אפשר לחקור ולהביא ראיות בדבר חוסר מהימנותו של התובע, וראיות כאלה קיימות למכביר", נטען. "בית הדין לא נתן משקל לעובדה שהתובע הוא אדם אלים, שסולק מעבודתו הקודמת עקב אלימות פיזית ומילולית וכי הוא הסתיר עובדה זו הן מהמערערת והן מעיני בית הדין. הוא גם התעלם מהסתירה הבוטה של טענות התובע בשני משפטים שונים. במשפט הפלילי של אביו טען כי עזב את עבודתו במעון על מנת לסייע לאביו בעבודתו, ואילו בבית הדין טען כי עזב את עבודתו עקב העסקה פוגענית ואי קבלת תקן".

      עוד נכתב כי "בית הדין התעלם מהעובדה שהתובע הטעה את מעסיקיו בטופס קבלתו לעבודה וכתב כי למד 12 שנות לימוד, בעוד שהוא לא סיים כלל תיכון, באופן שמעיד על הוצאת דבר במרמה, הפרת חובת הגילוי וחוסר תום לב. בית הדין התעלם מהסתירות המהותיות הרבות שבין עדויות אתי חיים ואליהו ביחס לאירוע הסוכך, תוך שהוא מאמץ את הגרסה המרעה עם המערערת, על אף שהיא נסמכה על עדויות שמיעה".

      "בית הדין התעלם לחלוטין משקריו הרבים של העד מטעם התובע, עמנואל סלע, ומהסתירות הרבות שבתצהירו, אשר התגלו בחקירתו הנגדית. למשל, סלע הצהיר כי הועסק בתפקיד אב הבית, אף שלא כיהן בתפקיד זה, וטענתו כי עבד שעות נוספות רבות הופרכה על ידי כרטיס הנוכחות".

      המערערת טוענת כי "בית הדין טעה בכך שקבע כי למערערת מעמד כלשהו ביחס להיקף שעות העבודה של התובע, על אף שלא הייתה כלל מחלוקת כי מי שהיה ממונה על היקף שעות העבודה היה התובע עצמו, אשר ביקש לעבוד כמה שיותר שעות. בית הדין קבע שהייתה במעון תחלופה גבוהה של עובדים, תוך שהתעלם מעניינו של כל עובד ועובד, לרבות העובדה שההעסקה הייתה במקרים רבים זמנית מלכתחילה, וחלק מהעובדים עזב בגלל אלימותו של התובע עצמו".

      עזרא סיידוף, סמנכ"ל משרד ראש הממשלה, מעיד בפרשת מעונות ראש הממשלה. אוקטובר 2015 (יהושע בריינר)
      בין המשיבים בתיק. עזרא סיידוף (צילום: יהושע בריינר)

      בניגוד למציאות בשטח ובניגוד לראיות, כך לפי הערעור, קבע בית הדין "כי המערערת מנהלת את מעון ראש הממשלה, דבר שאינו נכון ועומד בסתירה לראיות שבפניו. מי שמנהל את המעון ואחראי למעון הוא אב הבית. בית הדין דחה בנימוקים שגויים את עדויותיהם של עובדי המעון לשעבר, אמנון זכאי ועפרה שמעון, כמו גם את עדותו של סיידוף, בדבר אלימותו ויחסו המזלזל של התובע כלפי עובדי המעון".

      לדבריה, "בית הדין טעה כשלא נתן כל משקל ראייתי לעשרים מכתבי עובדים שתומכים בעמדת המערערת. עמדת בית הדין כי היה על המערערת להביאם לעדות תמוהה. הרי היא לא היתה צד לדיון אלא עדה מכוח צו שיפוטי, ולא היה בכוחה לזמנם לעדות. אילו סבר בית הדין שיש לזמנם לעדות, היה עליו לצוות עליהם להתייצב לעדות, כפי שציווה על המערערת להתייצב ולהעיד (מה גם שהוא דחה בקשה שהגיש התובע לזמנם לעדות).

      ראש הממשלה ורעייתו בביקור בבית ספר יהודי בפריז, נובמבר 2015 (לשכת העיתונות הממשלתית)
      "עשרים מכתבי עובדים תומכים בעמדת המערערת". הזוג נתניהו (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית)

      בית הדין החליט "בניגוד לדין להתעלם מדברי עדים בתצהיריהם, כיוון שלא חזרו עליהם במהלך חקירתם הנגדית. כאילו זכאים בכלל עדים לחזור על עדותם בתצהיר, במקום לענות על שאלות בחקירה נגדית על ידי הצד השני".

      לסיכום נכתב כי בית הדין "טעה טעויות רבות, כמפורט להלן, בהחלטות ביניים שקיבל. העיקריות שבהן: קבלת טיוטת תצהיר בלתי חתומה של המערערת כראיה, למרות שהושגה על ידי התובע בעבירה; התעלמות מרצונה של המערערת להעיד בעדות ראשית בע"פ ולא בתצהיר, כמקובל לגבי עד המוזמן על ידי בית הדין; מתן רשות לעיתונאי העוין את משפחת נתניהו במשך שנים להקליט חקירה נגדית של עד, בניגוד משווע להוראות חוק יסוד; ופסילה בלתי מוצדקת של שאלות וראיות ביחס לאי אמינותו של התובע ולשקריו בחקירתו הנגדית".

      לדבריה, "בית הדין לא אפשר להגנה לחקור את התובע ביחס לדירה שבה התגורר בעפולה, בשכר דירה מופחת, עקב טענת רעייתו כי היא אם חד הורית, למרות שהיא התגוררה בה עם התובע כבני זוג לכל דבר ועניין. בנוסף, פסל בית הדין שאלות בהקשר לעברו הצבאי של התובע, שהיו יכולות להוכיח כי אף במהלך שירותו הצבאי נהג באלימות, בניגוד לטענתו בתצהירו בדבר עברו הצבאי המפואר. מכלול הראיות מוכיח שהתובע מתנהג באלימות כדבר שגרתי".

      עורכת הדין של נפתלי: "לנתניהו אין זכות ערעור"

      מנגד, טוענת עורכת דינו של נפתלי, נעמי לנדאו, כי דבריה של נתניהו מגוחכים. "הטענה כאילו לא ניתן לה יומה בבית הדין היא שגויה ולא נכונה. אין לה שום זכות לערער כי היא לא הייתה צד בתיק. בכל מקרה, היא יוצגה על ידי פרקליטת מחוז ירושלים, אז מה עוד יש לה לומר? היא העידה גם בתיק של נפתלי וגם בתיק של העובד גיא אליהו. לבי לבי עליה, אבל אין מקום לדון בעניינה".

      היא הוסיפה ואמרה כי רעיית ראש הממשלה אובססיבית."מדהים לראות כיצד ממשיכה גברת נתניהו להכפיש את מני נפתלי בכל דרך אפשרית, ולהמשיך להטריד את אזרחי מדינת ישראל בסאגה הבלתי נגמרת הקרויה 'שרה נתניהו'. זה כנראה חזק ממנה וזה מאוד עצוב. ראוי היה שהגברת נתניהו תתמודד עם הטענות שהופנו כלפיה ותיתן לציבור הרחב דין וחשבון על התנהלותה הפוגענית כלפי מני נפתלי ועובדים נוספים. גברת נתניהו לא מבינה שגם אם היה בדל של אמת בדבריה, דבר המוכחש מכל וכל כמובן, זה עדיין לא נותן לה שום זכות להתעמר בעובדים, לפגוע בהם ולהתייחס אליהם כאילו היו רכושם הפרטי. כך או אחרת, על אף הסבריה המלומדים, לגברת נתניהו אין כל זכות ערעור בהליך משפטי שהיא לא הייתה צד רשמי בו".