נקודת ההכרעה מתקרבת: עתיד הממשלה בידיים של כחלון

(כנס חירום של לפיד וליברמן: "נתניהו מנסה להשמיד את שירות החוץ")

קשה היה למצוא השבוע כיסא פנוי בחדר הוועדה לביקורת המדינה, שם נערך ביום שני "כנס חירום" בנוגע למעמדה הבינלאומי של ישראל בעולם. צמד האחים החדשים, יו"ר יש עתיד יאיר לפיד ויו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, המתינו בחדר צדדי, ורק לאחר שהמקום היה מלא עד אפס מקום באורחים, חלקם פעילים של יש עתיד, ניתן לשניים האות להיכנס. לפיד, באנדרסטייטמנט והמחויבות לעובדות האופייניים לו, הכריז בלי להתבלבל כי "מצבנו הבינלאומי מעולם, מעולם, בכל תולדות המדינה מאז 1948 ועד היום, לא היה גרוע כל כך". לא ברור מה תרם כנס החירום בן השעה למעמדה של ישראל בעולם, אבל על אירועים מסוג זה נהוג לומר שחשיבותו בעצם קיומו – והחשיבות היא 100% פוליטית במקרה הזה.

לא עברו כמה שעות, והתברר כי זה לא הכנס היחיד שהשניים מתכוונים להשתתף בו בזמן הקרוב. לפיד היה הראשון לאשר את הגעתו לכנס שדולת ארץ ישראל בכנסת, בראשות חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) ויואב קיש (הליכוד), נגד הקפאת הבנייה במעלה אדומים שייערך ביום שני. זמן קצר אחריו, אישר גם ליברמן את השתתפותו בכנס. מאותו הרגע נפרץ הסכר, וגם חברים נוספים באופוזיציה כמו עפר שלח (יש עתיד) ואיתן כבל (המחנה הציוני) הודיעו שיצטרפו, עד שהמארגנים נאלצו לבקש מהכנסת להעביר את הכינוס מחדר ועדה צדדי לחדר מרכזי יותר. בליכוד הרימו שתי גבות לנוכח הצעד של לפיד, ותהו מה יקרה אם ראש הממשלה בנימין נתניהו יודיע בסמוך לכינוס השדולה על בנייה בעיר הסמוכה לירושלים. האם לפיד ושלח יתמכו במהלך, שיזכה ודאי לביקורת חריפה מסגן נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן שצפוי להגיע לארץ?

עוד בוואלה! NEWS:
ההערכה בישראל: חמאס חידש את מלאי הרקטות שהיה בידיו ערב "צוק איתן"
רוביו: לטראמפ ידיים קטנות; טראמפ: מבטיח שאין בעיה במקומות אחרים
אין שיפור: מצב התינוק שלפי החשד טולטל בידי מטפלת עדיין קשה

אין מה לבוא לצמד ליברמן ולפיד בטענות. בניגוד ל"חברם" יו"ר המחנה הציוני, יצחק הרצוג, הם עושים את מה שמצופה מאופוזיציה – הם מאתגרים את הממשלה ומייצרים לחץ עליה תוך יצירת אווירה ציבורית שניתן להחליף אותה בטווח הזמן הקרוב. עם זאת, בקואליציה פחות התרשמו מהכנס שהיה ומהכנס שיבוא. גורם בקואליציה שאינו חבר בסיעת הליכוד הצהיר אמש (חמישי) כי "ללפיד וליברמן יהיה די זמן לקיים עוד המון כנסים משותפים באופוזיציה".

אולם מרגע שהוסרה השבוע שוב, בפעם המי-יודע-כמה, עננת האיום של חבר הכנסת אורן חזן שלא להצביע עם הקואליציה, הדבר היחיד שעוד מהווה איום ממשי על שלמות הממשלה אינו קשור לכנסי החירום השבועיים של לפיד וליברמן. אלא אך ורק דבר אחד: תקציב המדינה. בסוף החודש, עם בוא האביב, יידרשו פקידי האוצר להתחיל ולגבש תקציב לשנה הבאה, במסגרת לוחות הזמנים הנהוגים לפיהם, יש להתחיל לתכנן את התקציב בחודשי אפריל-מאי ולהציג אותו לממשלה באוגוסט.

אבל רגע אחד, יגידו באוצר, איזה תקציב לכתוב? לשנה אחת או לשנתיים? זה השלב שבו שר האוצר משה כחלון יצטרך לחדול את משחק המחבואים שהוא מנהל עם ראש הממשלה נתניהו ולהחליט. נתניהו, כזכור, מפעיל לחצים אדירים על שר האוצר שלו להסכים לתקציב דו-שנתי, שיבטיח דה פקטו את המשך שלטונו עד מרץ 2019. כחלון, שחושש שמרגע שהקדנציה של נתניהו תובטח הוא ייקח אותו כמובן מאליו ולא יספור אותו, משחק קשה להשגה ומאותת זה חודשים שהוא בכלל רוצה תקציב לשנה אחת.

נתניהו הבחין באיתותים, והציע בין היתר צ'ופר לכחלון, אם יסכים: שדרוג מעמדו של השר להגנת הסביבה אבי גבאי מסיעתו ומינויו לשר הכלכלה. אבל גבאי, מוזר שכמותו, הבהיר שאינו מעוניין לשדרג לעצמו את התיק באמצע הקדנציה בטענה שזה לא רציני להחליף תיק אחרי שנה אחת, ועוד להפקיר כך באמצע את הטיפול במשבר זיהום האוויר במפרץ חיפה. משדיל זה לא עזר, הבהיר נתניהו לכחלון כי התקציב הדו-שנתי מעוגן בהסכמים הקואליציוניים. כחלון השיב לו כי מאז הבחירות הפר הליכוד את אותם הסכמים תשע פעמים. אך בינתיים הזמן אוזל, ובקרוב תצטרך להתקבל ההחלטה הפוליטית הכי חשובה של הקדנציה הנוכחית.

לכל זה בוודאי אין שום קשר להזמנה הזוגית שקיבלו השר כחלון ורעייתו ליאורה לארוחה זוגית במעון ראש הממשלה עם הזוג נתניהו. הארוחה נערכה בשבוע שעבר בבית ברחוב בלפור מבלי שנמסר עליה דיווח לתקשורת.

אבל זה לא רק התקציב. לכחלון, בתור מנהיג מפלגת מרכז, שיכול להחליט אם ללכת לממשלת ימין או ממשלת שמאל מחזיק כוח עצום ביד. ברור שלנתניהו יש אינטרס עליון לקרב אליו את כחלון, ולשמור אותו רחוק ככל האפשר מציר ליברמן-לפיד שבוודאי עוד יתפתח ככל שהזמן יחלוף. אם לשפוט לפי הריאיון שהעניק אתמול כחלון לגל"צ לא בטוח שהמאמצים של נתניהו נושאים פרי בשלב זה. שר האוצר נשאל אם נתניהו הוא האדם המתאים ביותר לעמוד בראשות הממשלה, והשיב במילים "חמות": "נתניהו הוא ראש ממשלה שמתפקד ונבחר".

גורמים פוליטיים הבקיאים בפרטים העריכו אתמול כי כחלון לא יוריד מהפרק שיתוף פעולה עתידי עם ליברמן, גדעון סער ו\או הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, אבל העריכו כי הסיכוי שיסכים לריצה משותפת עם לפיד היא אפסית. "הוא לא מתחבר אליו בשום רמה. לא האישית, לא הכלכלית ולא המדינית", אמרו. אבל עד סוף הקדנציה, הוא לא מתכוון לעשות שום צעד בכיוון, אפילו לא הקטן ביותר. הוא לא צריך להדליק אצל נתניהו נורות אדומות, שיגרמו למחול שדים שעלול להסתיים בבחירות מיותרות.

ולגבי התקציב? אמנם עוד מוקדם לקבוע, והשבועות שנותרו עד למועד ההחלטה הם נצח במונחי פוליטיקה ישראלית, אבל בקואליציה יש מי שמוכנים להסתכן ולהעריך בעילום שם כי בסופו של דבר, כחלון יסכים לתקציב דו-שנתי. "הוא אומנם מעדיף תקציב לשנה אחת, אבל בבחירה בין תקציב לשנתיים ובין תקציב לאפס שנים (כלומר פירוק הקואליציה, ע"נ), הוא יעדיף תקציב לשנתיים".

האם מפלגת העבודה תבקש לעזוב את מרצ באופוזיציה ולהצטרף לליכוד, לבית היהודי וליהדות התורה בקואליציה? בכנסת זה עדיין לא קורה, אבל בעיריית ירושלים מתברר שזה לגמרי על הפרק, בסיפור שמזכיר כל כך את הסיטואציה הפוליטיקה הארצית, עד שלרגע אפשר להתבלבל ולחשוב שמדובר בקטע מתוסרט. להלן העובדות. האנלוגיה והמשמעות הסמלית על אחריות הקוראים.

תחילת הסיפור בבחירות 2013 לעיריית ירושלים. העבודה ומרצ החליטו לאחד כוחות ולרוץ יחד, בניסיון להגדיל את ההשפעה שלהן במועצה. המהלך נחל כישלון, והסיעה המשותפת זכתה רק לשני מושבים במועצה מתוך 31. את שני המקומות הראשונים איישו במחצית הקדנציה הראשונה לורה ורטון ופפה אללו ממרצ. אללו, אחד החברים הוותיקים במועצת העיר, פינה לפני מספר חודשים את מקומו לטובת איתי גוטלר מהעבודה, כדי שזה יכהן בחלק השני של הקדנציה כחבר מועצה.

לפני שבועיים פנה גוטלר לוורטון והבהיר לה כי הוא מעוניין לפצל את הסיעה המשותפת, כך שכל אחד מהם יכהן כסיעה בפני עצמו. הקורא הסביר ישאל את עצמו בוודאי, למה לסיעה של שני חברים, שהם במקרה גם שני חברי האופוזיציה היחידים (!) מתוך 31 חברי מועצת העיר, להתפצל? הרי אין בכך שום טעם – בסופו של דבר יהיה עליהם לעבוד יחד כאופוזיציה גם אם יהיו שני חברים בסיעה אחת וגם אם יתפצלו לשתי סיעות יחיד.

במפלגת העבודה וגם במרצ משוכנעים כי גוטלר מעוניין להתפצל כדי להצטרף לקואליציה של ראש העירייה וחבר הליכוד, ניר ברקת. בשתי המפלגות זעמו על המהלך. פעילים רבים התלוננו שמדובר בגניבת מנדט. ורטון שלחה לגוטלר מכתב עוקצני במיוחד, ובעבודה כמו בעבודה מצאו סעיף בתקנון שמשאיר פתח להתקוטטות פנימית וכעת הם דורשים להביא את העניין למוסד לבירור עתירות.

המזכ"ל חיליק בר, בעצמו חבר מועצת העיר לשעבר, שהותקף על ידי פעילים במחוז ירושלים על כך שהוא מאפשר את המהלך, השיב להם במייל: "הדבר היחידי שאפשרתי הוא את בקשתו של איתי גוטלר להתפצל ממרצ לסיעת יחיד של העבודה בעירייה, בשל (לדבריו) חוסר כימיה ותיאום בסיסי בינו ובין הגברת ורטון. לאחר הפיצול, כאשר המנדט יהיה בידי מפלגת העבודה, ההחלטה על מה לעשות עם המנדט הזה, בין אם להישאר סיעת יחיד או בין אם לחבור למישהו אחר, זה דיון שמבחינתי יכול להיות במחוז". מעניין יהיה לגלות במה הם יבחרו.

בשיחה עם חבר המועצה גוטלר, הוא הסביר: "כל יוזמה עתידית תיבחן האם ניתן להשפיע בהתאם לערכים והאמונות שלי ושל מפלגת העבודה ואם זה יהיה הצעד הנכון. הכל יקום או ייפול על העיקרון הזה".